אדם פרטי שנקלע למצוקה כלכלית וצבר חובות לנושים שאין באפשרותו לשלם, יכול לפנות למספר הליכים בהוצאה לפועל לצורך הסדרה או מחיקת החובות, כדי לקבל הזדמנות לשקם את חייו מבחינה כלכלית ולשוב לפעילות עסקית. כאשר אדם פרטי אינו מצליח להגיע להסדר פשרה עם נושיו, ההתבלטות העיקרית שלו תהיה בין איחוד תיקים להכרזה על פשיטת רגל.

 

הסדר חוב ללא התערבות הוצאה לפועל

 

הסדר חוב הוא הליך פשרה עם הנושים בנוגע לתשלום החובות שיכול להתאים גם לאדם פרטי וגם לחברה עסקית. ההליך מתבצע מחוץ לבית המשפט ללא התערבות של גובי החובות מטעם ההוצאה לפועל, ונחשב להליך זול יחסית. הסדר חוב מאופיין בהסכמות בדבר הפחתתו של שיעור החוב. העלויות העיקריות בהליך הסדר חוב מצויות במאמצים והמשאבים הדרושים לשם ההתמקחות עם הגורמים השונים, שביניהם הנושים, הבנקים, רשויות המס ועוד. היתרון המרכזי של הליך הסדר חוב הוא האפשרות להארכת תנאי התשלום והפחתה משמעותית של החוב.

 

במקרה שבו החייב לא הצליח להגיע להסדר עם הנושים במסגרת הסדר חוב, הוא רשאי להגיש בקשה לאיחוד תיקים או להכרזה על פשיטת רגל. הליך פשיטת רגל נועד לאפשר לחייב לשלם במשך תקופה מסוימת כמיטב יכולתו, ואז לקבל הפטר ולפתוח בפרק חדש בחייו. איחוד תיקים נועד לסייע לחייב שמתמודד מול מספר נושים ואין באפשרותו לעמוד בהסדרת החובות במקביל.

 

בקשה לאיחוד תיקים במקרה של חוב לא גדול יחסית

 

כאשר סכום החוב הוא עד 50,000 שקלים במספר רב של תיקים, והחייב חושב שהוא מסוגל לפרוע את החוב תוך שנים ספורות, עדיף לו לרכז את הטיפול בתיק אחד מאוחד ולפנות בבקשה לרשם ההוצאה לפועל כדי לנסות ולהגיע להסדר עם הנושים. במסגרת איחוד תיקים החייב נדרש לעמוד בתשלום חודשי של 3% מכלל חובותיו, לכן המסלול מתאים למי שחובו אינו גבוה, או שיש בידו אפשרות כלכלית לעמוד בתשלומים החודשיים.

 

במסגרת בקשה להכרזת החייב כמוגבל באמצעים, תיקי הוצאה לפועל מאוחדים לתיק אחד, אך החייב אינו מחויב לשלם 3% מסך חובותיו, אלא על פי צו שנקבע לו בבית משפט. ההבדל המרכזי בין שני תיקי האיחוד הוא שבמקרה הראשון, על החייב לא יוטלו הגבלות אלא באישור רשם הוצאה לפועל, ובמקרה השני כל ההגבלות יחולו על החייב באופן אוטומטי.

 

מימוש נכסים במסגרת פשיטת רגל

 

אדם פרטי שצבר חוב שגבוה מסך של 50,000 שקלים, ואפשרויותיו להחזיר את החוב בפרק זמן סביר מוגבלות, יכול לפנות להליך פשיטת רגל, כאשר במסגרת הליך פשיטת רגל ימומשו נכסיו לצורך כיסוי החובות ואז החובות הנותרים יימחקו לאחר מתן צו הפטר, והחייב יוכל להיות מוכרז כפושט רגל.

 

הליך פשיטת רגל דורש מצד החייב עמידה בחובת תום הלב, באופן שבו נוצרו החובות ובהתנהלות לאורך התהליך. עד הרפורמה החדשה הליך פשיטת הרגל כלל ארבעה שלבים עיקריים שהם: בקשה לפשיטת רגל, מתן צו כינוס, הכרזה על פשיטת רגל וקבלת הפטר. לאחר יישום הרפורמה החדשה קיימת אפשרות שהחייב יסיים את ההליך תוך 18 חודשים מיום הגשת הבקשה.

 

יש לך שאלה?

פורום פשיטת רגל | חדלות פירעון ונתוני אשראי

 

הרפורמה מאפשרת לחייב להציע תכנית פירעון להצעת הסדר, כך שלמעשה הוא יכול לקבל במעמד הדיון הפטר מותנה או הפטר חלוט, כיום השלב שבו מתקיים דיון בהכרזת החייב כפושט רגל הוסר, ובמקומו מתקיים דיון לאחר 18 חודשים שעוסק בבקשת החייב כפושט רגל ובבקשה למתן הפטר חלוט או מותנה. כאשר ניתן צו הפטר, החייב ישתחרר מכל חוב בר תביעה, מלבד חובות עקב קנסות למדינה, חובות שנוצרו במרמה, וחובות בתובענת מזונות לפי פסק דין.

 

החסרונות בהליך פשיטת רגל הם שבמהלכו יוטלו על החייב הגבלות שונות, מדי חודש עליו לדווח על כל הכנסותיו והוצאותיו. והוא נדרש לוותר על הנכסים שברשותו, כך שבסופו יהיה עליו להתחיל מאפס, עם זאת אין הצטברות של ריביות.