הכלל לחלוקת הרכוש בין בני זוג בעת פקיעת הנישואין קבוע בחוק יחסי ממון, ולפיו כל אחד מהצדדים יקבל חצי מהרכוש בצורה שווה. אך לכלל זה יש חריג, הקובע כי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני רשאים להפעיל שיקול דעת ולקבוע חלוקה לא שוויונית של הרכוש, אם קיימות נסיבות המצדיקות זאת.


הסמכות המיוחדת לקביעת איזון המשאבים שאינו שווה בשווה מפורטת בסעיף 8 לחוק יחסי ממון, ולפיה ניתן לקבוע יחס אחר לחלוקה, להחליט על נכסים מסוימים שלא יחולקו ואף להכריע שאיזון המשאבים יתייחס למועד מוקדם יותר ממועד התרת הנישואין. קביעה לא שוויונית של הרכוש מתבצעת רק במקרים חריגים, ובתי המשפט נוהגים לקבוע זאת בצמצום.


באילו מקרים יש הצדקה לסטות מחלוקת רכוש שוויונית?


ההלכה קובעת כי רק במצבים שבהם אי האיזון בולט במיוחד ניתן לסטות מכללי החלוקה השוויונית, ומאחר שלא נקבעו קריטריונים למצבים חריגים אלו בחוק, נקבעו בפסיקה סוגים עקרוניים של מקרים המצדיקים את הסטייה מהכלל.


חוסר איזון חריג מבחינת היכולת הכלכלית או הנכסים שצבר אחד מבני הזוג


בנסיבות שבהן יכולות ההכנסה של כל אחד מהצדדים, כלומר יכולת השתכרותם, נכסי הקריירה והמוניטין שצברו וכדומה, אינן מאוזנות באופן קיצוני, בתי המשפט יכולים לקבוע על חלוקת הרכוש באופן שיקנה איזון שוויוני יותר.


גם במקרים שבהם בבעלותו של אחד מהצדדים נכסים שקיבל בירושה או במתנה, נבחן מצבם הכספי העתידי של כל אחד מהם אחרי הגירושין, ומתבצעת הערכה האם לבצע איזון משאבים שוויוני או שמא צריך להעניק לכל אחד מבני הזוג עתיד שוויוני, ולהעדיף לחלק את המשאבים באופן שוויוני אך לא שווה.


חוסר תום לב ושיקולי צדק והגינות


מקרים נוספים שבהם קובעת הפסיקה חלוקה שאינה שווה הם כאשר התנהגותם של מי מבני הזוג פוגעת בתחושת הצדק, למשל מקרי אלימות במשפחה, הברחת רכוש במשך הנישואין או כל מקרה שבו חלוקת רכוש שווה מביאה לתוצאה של אי צדק. במקרים כאלו בתי המשפט מחויבים לקבוע חלוקה אחרת מטעמי הגינות וצדק.


לדוגמה, במקרה מסוים החליט בית המשפט שהאישה תקבל 60% מהרכוש ואילו הבעל יקבל 40%, בשל עקרון תום הלב. מדובר בבני זוג שנפרדו לאחר כעשר שנים, כאשר במשך כל התקופה האישה אפשרה לבעל להתקדם בקריירה ודאגה בעצמה לגידול הילדים ולניהול משק הבית.


האם בגידה מצדיקה חלוקה לא שווה של הרכוש?


אם אחד הצדדים גרם לסיום הנישואין בעקבות בגידה, ייתכן שהוא ישלם על כך במסגרת חלוקת הרכוש. על פי קביעת בית הדין הרבני הגדול, ניתן לפגוע בבסיס השוויון של החלוקה במקרה של בגידה, לא מטעמים של ענישה דתית או האחריות שבפירוק התא המשפחתי, אלא מסיבות כלכליות גרידא והתוצאות הכספיות של פירוק הנישואין. הצד הנבגד ייאלץ לשאת בהוצאות כלכליות לא צפויות כגון רכישת בית חדש, ונסיבות אלה מזכות אותו בהקלות מבחינת איזון המשאבים לטובתו.


לסיכום, עקרון תום הלב אשר חל במשפט האזרחי מיושם גם על דיני המשפחה וקשרי הנישואין של זוגות. גם בקשר זוגי חובה לנהוג כלפי הצד השני בתום לב, ולא להרוס במזיד את הערכים שעליהם מבוסס מוסד הנישואין.

 

יש לך שאלה?

פורום חלוקת רכוש | איזון משאבים


כאשר אחד מבני הזוג פוגע בערכים אלו ונוהג בחוסר תום לב, בתי המשפט ובתי הדין הרבניים יכולים להתערב בדרך חלוקת הרכוש ולקבוע חלוקה החורגת מכלל החלוקה השוויונית, כדי לקדם את ערכי ההגינות, היושר, הצדק והשוויון.