נתונים סטטיסטיים מראים שמחלה שהופיעה אצל אחד מבני הזוג, ובייחוד מחלה קשה או מחלת נפש, היא אחת הסיבות הנפוצות לסיום קשר הנישואין. מדובר הן במחלה שפרצה אחרי שבני הזוג נישאו והן במחלה שהייתה קיימת בטרם הנישואין, אם בידיעתו ואם ללא ידיעתו של בן הזוג השני.


ככל ששיעור המתגרשים עולה בהתמדה וקשר הנישואין כבר אינו מקודש כבעבר, כך ניתן לראות מקרים רבים שבהם הסיבה לסיום הקשר היא מחלה והקושי שחווים בני הזוג בצל הטיפול בה, כאשר לעתים היא אף משפיעה על היכולת להביא ילדים לעולם. כיצד הערכאות השיפוטיות מתייחסות לתביעות גירושין המוגשות בעקבות מחלה?


האם בית הדין הרבני מכיר במחלות כעילה לגירושין?


אם תביעת הגירושין הוגשה לבית הדין הרבני, אשר פוסק בהתאם לדין היהודי, בית הדין יחליט אם לאשר את התרת הנישואין בין היתר בהתבסס על העילה שבגינה הוגשה תביעת הגירושין. החוק היהודי מכיר במספר עילות מוצדקות להתרת הנישואין, כאשר מחלה יכולה להוות אחת מהעילות הללו.


לדוגמה, אם האישה סובלת ממחלה או מום המונעים את האפשרות לקיום יחסים אינטימיים, הבעל יוכל לבקש להתגרש ממנה. למעשה, כל מום אצל האישה אשר מסיר מהבעל את חובתו לקיים איתה יחסים, אפילו גודל החזה או ריח לא טוב, יכול להוות עילה מוצדקת להתרת נדר הנישואין.


הדבר נכון גם במקרה ההפוך. כאשר הגבר סובל מליקויים בריאותיים או מחלות המונעים ממנו לקיים את חובתו ליחסי אישות עם רעייתו, כולל בעיות של אין אונות, הדבר יכול להצדיק את הגירושין מבחינת הדין הדתי. מכל מקום, אם הטענה היא שמדובר בבעיות רפואיות אשר היו קיימות עוד לפני החתונה והוסתרו או לא הובאו לידיעת בן הזוג השני, יש להוכיח שבן הזוג נכנס לקשר הנישואין מבלי שהיה מודע לליקויים.


בית הדין הרבני יבחן האם המום היה ידוע לפני הנישואין, והאם בן הזוג החליט להתחתן למרות קיומו. אם מתברר שהיה מודע למחלה והחליט מרצונו החופשי להתחתן, הדבר יכול להשליך על הזכאות לכתובה. למשל, אישה שבחרה להתחתן עם בעלה אף על פי שידעה על מצבו הבריאותי, תוכל להתגרש ממנו אך לא תהיה זכאית לקבל ממנו את דמי הכתובה. כמו כן, מחלה שנגרמה לאחר הנישואין אמנם מקימה עילת גירושין, אך מכיוון שלא ניתן היה לצפותה מראש הבעל לא יחויב בכתובה.


המצב שונה אם האישה לא הייתה מודעת למחלתו של בעלה לפני שהתחתנה עמו. במקרה כזה ברוב הפעמים הבעל יחויב לשלם את הכתובה, ובייחוד אם הוכח כי הסתיר את המחלה בכוונה ושכנע את האישה להתחתן תוך הצגת מצג שווא.


גם מחלת נפש מהווה עילה מוצדקת לגירושין


כדי לבסס עילת גירושין בגין מחלת נפש, יש להצטייד בחוות דעת פסיכיאטרית על המחלה. כלומר, בן הזוג הסובל מהמחלה צריך להסכים לעבור בדיקה פסיכיאטרית. אם הוא מתנגד לבדיקה ניתן לחייב אותו באמצעות הערכאה המשפטית, אם בית הדין ואם בית המשפט לענייני משפחה, אך לא בכל מקרה הוא יחויב לבצע את הבדיקה. חוות הדעת חשובה גם מעבר לביסוס עילת הגירושין, וממלאת תפקיד הכרחי גם בנושא המשמורת והמסוגלות ההורית.

 

יש לך שאלה?

פורום גירושין


מחלת נפש שהוסתרה או התגלתה לאחר הנישואין יכולה לזכות בפיצוי נזיקי, עקב עוגמת הנפש והסבל של בן הזוג אשר לא היה מודע אליה. לדוגמה, בפסק דין שבו נדון מקרה של בני זוג שהתגרשו אחרי שהביאו ילד לעולם, ורק אחרי הגירושין גילה הבעל במקרה כי גרושתו סובלת מסכיזופרניה, נקבע שהאישה תפצה אותו בעשרות אלפי שקלים עקב מצג השווא ועוגמת הנפש שנגרמה לו בחיי הנישואין. עם זאת, לרוב לא יטילו על אדם לשלם פיצויים כספיים בשל מחלה נפשית משום שהמחלה אינה בשליטתו.