תביעה לשלום בית: האם ניתן לכפות את שיקום הנישואין?

ברית הנישואין נתפסת בהלכה היהודית כבעלת ערך עליון וקדוש, וחשיבותה הרבה מחייבת לשמור עליה מכל משמר. מסיבה זו, כאשר בני זוג נשואים נקלעים למשבר ומתחילים בהליכי גירושין, בתי הדין הרבניים ואף בתי המשפט לענייני משפחה יקבלו בברכה ניסיונות מצדם לשיקום התא המשפחתי ולהשכנת שלום בית.

בני הזוג יכולים להגיש בקשה משותפת לשלום בית ולהגיע להסכם שבמסגרתו יקבעו ויסדירו ביניהם את פרק הזמן שבו ינסו לשקם את הקשר, וכן יקבעו את הסדרי הגירושין למקרה ששלום הבית לא יצלח. הגעה לשלום בית דורשת הסכמה ושיתוף פעולה מבחינת שני בני הזוג. אך מה קורה אם רק אחד מהם מעוניין בשלום הבית? האם הוא יכול לכפות על הצד השני לנסות לשקם את הקשר לפני הגירושין?

פעמים רבות מוגשת תביעה לשלום בית על ידי אחד מהצדדים בלבד, ככלי נשק חשוב וטקטי בהליך הגירושין. חשוב לדעת כי גם אם ניתנה פסיקה בערכאות המשפטיות בעניין שלום בית, אם אחד הצדדים מפר את הכללים שנקבעו בהכרעה לא ניתן יהי לנקוט נגדו אמצעים משפטיים כגון פנייה להוצאה לפועל או לגורמים אחרים, כך שלמעשה תביעת שלום בית יכול לשמש אמצעי להפעלת לחץ על הצד השני, אך לא מעבר לכך.

תביעת שלום בית תוגש לרוב לבתי הדין הרבניים, אם כי גם בתי המשפט יכולים לדון בה במקרים מסוימים, ובמסגרתה יפרט בן הזוג התובע את הסיבות לטעמו שבגינן יש להשכין שלום בית.

מה ההבדל בין הסכם שלום בית לתביעת שלום בית?

מדובר בהבדל מהותי: הסכם שלום בית נערך בשיתוף פעולה ובהסכמת הצדדים אשר מעוניינים שניהם בניסיון נוסף להציל את הקשר ולהימנע מגירושין. ההסכם ביניהם יכלול במקרים רבים החלטה משותפת לפנות לטיפול זוגי וכן יפרט את כל נקודות המחלוקת ביניהם ואת הדרכים לנסות ולפתור אותן, הכול במטרה להציל את הנישואין. ההסכם נחתם על ידי שני הצדדים ומוגש לאישורו של בית המשפט כדי לקבל תוקף משפטי מחייב.

בניגוד גמור לכך, תביעת שלום בית היא פנייה חד צדדית של אחד מבני הזוג בבקשה לחייב את בן הזוג השני בשלום בית. במצב כזה, בית הדין יכול להגיע למסקנה כי יש מקום לנסות שלום בית, והוא יכול לדרוש מהצדדים להגיע להסכם שלום בית ולקבוע פרק זמן שבו ינסו לעמוד במה שנקבע בהסכם. אם הוא יופר על ידי מי מהצדדים, הם ישובו להליכי הגירושין.

כאשר תביעת שלום בית מתקבלת, בן הזוג שהגיש את התביעה יכול לבקש סעדים זמניים שיופעלו כנגד הצד השני, ולכן במקרים רבים אפשרות הגשת התביעה מנוצלת על ידי הצד התובע להשגת סעדים מבלי שהוא מעוניין באמת לשקם את הזוגיות. לדוגמה, אם הבעל יתבע שלום בית ובית הדין יאשר את בקשתו, בזמן זה הוא יוכל לדחות את תשלום דמי המזונות. סעדים זמניים נפוצים אחרים הם הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ או הטלת עיקולים והגבלות על הצד השני.

האם ניתן לבקש שלום בית לאחר בגידה?

חשוב לזכור כי בית הדין הרבני מבצע הבחנה בין בגידה של אישה לבגידה של גבר, והדבר משליך גם על בקשת שלום בית. אם האישה היא זו שתבקש את שלום הבית ותצהיר כי סלחה לבן זוגה על בגידתו, בית הדין יתייחס באהדה לבקשתה ויתרשם מרצונה האמיתי לשקם את הקשר עם בעלה.

מנגד, אישה שבגדה בבעלה אסורה עליו בהתאם לדין העברי, ולכן אם הבעל יגיש בקשה לשלום בית ויציין את בגידתה של אשתו, בית הדין לא יאשר את בקשת שלום הבית, יכריז על האישה כאסורה וישלח את בני הזוג לגירושין מידיים.

יש לך שאלה?

פורום גישור משפחתי | גירושין בהסכמה - הכנה לגירושין

כדאי לזכור כי אמנם הערכאה המשפטית יכולה לנסות ולנסח הסכם שלום בית, אך לא ניתן לכפות אותו על בני הזוג. אם אחד מהצדדים יפר את ההסכם, בית הדין הרבני יכול להכריז עליו כמורד ויחייב את בני הזוג להמשיך בהליך הגירושין. כאשר הבעל הוא זה שיוכרז כמורד, האישה תוכל לדרוש את מלוא סכום הכתובה.