חלק אינטגרלי של טיפול בחולה הוא מעקב רפואי לאחר ניתוח או הליך רפואי, אחרי קבלת תוצאות בדיקות או לאחר מחלה קשה. באמצעות המעקב ניתן לבדוק האם הטיפול התרופתי הביא לתוצאות המצופות וניתן לדעת האם יש להגדיל או להקטין את המינון, או לבצע טיפול אחר.

 

על הרופא חלה חובה לבדוק האם הטיפול מתנהל כפי שצריך, והוא מחויב לבדוק את מצבו הרפואי של המטופל עד להחלמתו המלאה. הרופא נדרש לברר האם יש צורך בבדיקות נוספות או בהליכים שונים והאם מצבו של המטופל החמיר או השתפר.

 

רשלנות רפואית מתארת מצב של מתן שירותים רפואיים מבלי לנקוט במידת הזהירות הסבירה המצופה מהרופאים, כאשר כתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. הפרת חובת הזהירות מתבטאת בביצוע רשלני של הליך רפואי מקובל, לרבות אי ביצוע מעקב ראוי אחרי חולה.

 

תביעת רשלנות רפואית מבוססת על עוולת הרשלנות לפי פקודת הנזיקין. כדי לקבוע אם התקיימה רשלנות במעקב רפואי אחרי חולה, בוחן בית המשפט האם קיימת חובת זהירות של הרופא כלפי המטופל, האם חלה הפרה של אותה חובה, האם נגרם נזק בגין ההפרה, והאם קיים קשר סיבתי בין התנהגות הרופא, ההתרשלות, לנזק.


תביעת רשלנות רפואית בביצוע מעקב אורתופדי

 

בחודש אוקטובר 2006, התובע, כבן 58 שנים, החליק בעת שהותו ברומניה ושבר את עצם ירך. התובע הגיע ארצה בטיסה דחופה והתקבל בחדר מיון בתל השומר. לאחר כ- 24 שעות עבר התובע ניתוח על ידי מתמחים, ללא נוכחות רופא מומחה, ובמהלכו בוצע קיבוע באמצעות שלושה ברגים.

 

כשבוע לאחר הניתוח אובחנה תזוזה של השבר והוחלט על ידי הצוות הרפואי, כי התובע לא ינותח שוב ויהיה במעקב. למחרת שוחרר התובע לשיקום בבית החולים, כשהוא אינו יכול לדרוך על הרגל. לאחר כחודש וחצי שוחרר מהשיקום לביתו, תוך שהוא נזקק לכיסא גלגלים והליכון.

 

כחודשיים וחצי לאחר הניתוח, החל התובע את המעקב במרפאה האורתופדית, כאשר תקופת המעקב נמשכה כשנה וחצי. חרף תלונותיו החוזרות ונשנות על כאבים חזקים, סבר הרופא כי הצילומים מצביעים על איחוי השבר, וכי מצבו של התובע משתפר, ורק לאחר שנה, העלה הרופא לראשונה את החשד שהשבר לא התאחה.

 

בהמשך בוצע לתובע ניתוח החלפת מפרק ירך בשל אי איחוי השבר, ומאז נותרה לו נכות צמיתה והוא לא חזר לעבודתו כחשמלאי ואף לא עסק בכל עבודה אחרת. התובע טען בפני בית המשפט המחוזי בירושלים להתרשלות הצוות הרפואי הן בביצוע הניתוח והן במהלך המעקב הרפואי שלאחריו.

 

הרופא התעלם מתלונותיו של המטופל

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים וחוות דעת של מומחים רפואיים מטעמם, קבע בית המשפט כי המעקב הרפואי לאחר הניתוח בוצע ברשלנות, מאחר שהרופא פענח באופן שגוי את הצילומים וסבר בטעות כי השבר התאחה, ואף התעלם מתלונותיו החוזרות והנשנות של התובע על כאבים עזים, וכתוצאה מכך נגרם לתובע נזק בלתי הפיך.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות בניתוח | רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים

 

בסופו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה בגין רשלנות רפואית במעקב אחרי הניתוח וחייב את המדינה לפצות את התובע בסך של 1.2 מיליון שקלים, בגין אובדן כושר השתכרות, הוצאות לטיפולים ולתרופות ונזק לא ממוני.