מהי משמעות זיכוי מחמת הספק?

זיכוי מחמת הספק של נאשם בהליך פלילי הוא זיכוי למרות שישנם סימנים מחשידים וראיות מפלילות, אולם התביעה לא הצליחה לשכנע את בית המשפט, שהנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום מעבר לספק סביר, כך שניתן יהיה להרשיעו במשפט פלילי.

על פי חוק סדר הדין הפלילי אדם יזוכה בדין, אלא אם בית המשפט מצא אותו אשם. לפיכך, כדי להרשיע אדם במשפט פלילי נדרשת אמת מידה שהיא מעבר לספק סביר, ובהליך פלילי שבו קיים ספק לא ניתן להרשיע את הנאשם ובית המשפט יזכה אותו מאשמה.

סעיף 34כב לחוק העונשין קובע כי אדם לא יישא באחריות פלילית לעבירה אלא אם הוכחה אחריותו מעבר לספק הסביר. אמת המידה של ספק סביר ייחודית להליך הפלילי, והיא מחמירה מדרגת המידה הנהוגה במשפט אזרחי, במטרה להימנע מהרשאות שווא ומהפללה על סמך טעויות עובדתיות.

החובה להוכיח אשמה פלילית מעבר לספק סביר נובעת מהעקרונות חוקתיים של חופש האדם והגנה על חירותו האישית מפני מעצר ומאסר ומפני פגיעה בכבוד האדם. החוק קובע כי אין להרשיע אדם כאשר נותר ספק סביר באשמתו, ואף ישנה העדפה ברורה שאדם החשוד בביצוע עבירות פליליות יהיה חופשי, מאשר שאדם חף מפשע יורשע שלא כדין וירצה עונש מאסר מאחורי סוגר ובריח.

כדי לזכות נאשם מחמת הספק, בוחן בית המשפט את מכלול הראיות, העדויות והגרסאות השונות, ומנתח בכובד ראש את הסוגיה המונחת לפניו. במצב שבו עולות תמיהות הנוגעות למעורבות הנאשם בביצוע העבירה המיוחסת לו, עשויות לעלות ספקות בנוגע להרשעתו.

מה ההבדל בין זיכוי מחמת הספק לזיכוי מוחלט?

בפסיקה ניתן להבחין בין זיכוי מחמת הספק לזיכוי ברור ומוחלט או זיכוי מלא. משמעות זיכוי מחמת הספק היא שנגד הנאשם הובאו ראיות כבדות משקל, שדי בהן לעמידה בנטל השכנוע במשפט אזרחי, אך נותר ספק סביר בדבר אשמתו במשפט הפלילי.

משמעות זיכוי מוחלט או מלא היא שלאור מכלול הראיות יש יסוד סביר להניח כי העובדות הנטענות בכתב האישום כלל לא אירעו, והנאשם חף מכל אשמה. להבחנה בין זיכוי מחמת הספק לזיכוי מלא יש השלכות מעשיות לגבי פסיקת פיצויים לאדם שהועמד לדין.

סעיף 80 לחוק העונשין קובע כי משפט שנפתח שלא דרך קובלנה ובית המשפט השתכנע שלא היה יסוד להאשמה, או שהבין כי ישנן נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי בית המשפט לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה, או בשל אישום שבוטל לפי לחוק סדר הדין הפלילי, בסכום שיקבע בית המשפט.

תכליתו של סעיף זה היא לאפשר הכרה בנזק הניכר הנגרם לאדם כתוצאה מהעמדתו לדין בהליך שהסתיים בזיכוי מוחלט, בגין פגיעה בכבודו, בזכותו לחירות ובממונו. עם זאת אין מדובר בזכות אוטומטית, ושיקולים שונים עשויים להביא להימנעות מפסיקת פיצויים לנאשם שזוכה או לצמצום הסכום.

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי

על פי סעיף זה, נאשם שזוכה בדין זכאי לקבל פיצויים מהמדינה בהתאם לנסיבות המקרה בגין הזמן שריצה במעצר, פגיעה בפרנסתו והוצאות המשפט - כאשר לא היה יסוד לאשמה, זאת לעומת נאשם שזוכה מחמת הספק, אשר לא פעם שלל בית המשפט העליון מתן פיצויים בהכרעה של זיכוי מחמת הספק.