בשנת 2000 נחקק החוק לאיסור הלבנת הון, במטרה להעניק לרשויות האכיפה כלים נוספים למאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת וכדי לחלט לאוצר המדינה את הכספים שהחוק רואה בהם כספים אסורים. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הוקמה כדי לסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון ושל מימון פעילות טרור.

 

חוק איסור הלבנת הון, שהוא חוק חדש יחסית, מגדיר את העבירות על בסיס האיסורים הקבועים בו. החוק מתייחס לביצוע פעולות שנועדו להסתיר כסף, הוא מתמקד במניעת ביצוע עבירה פלילית, כולל עבירות סמים, עבירות זנות ועבירות הימורים, וקובע ענישה בגין הלבנת הון של שבע עד עשר שנות מאסר.

 

הלבנת הון יכולה לבוא לידי ביטוי כאשר גורמים עברייניים מבקשים להלבין את כספם ולהפוך אותו לחוקי, או כניסיון לעקוף תשלום מיסים או דיווח על חובות מסוימים. כך לדוגמה: חברות רבות מבצעות הלבנות הון, כאשר הן משתמשות בכספים מבלי לדווח עליהם, ומבלי להפריש לציבור את חלקו ברווח.

 

כדי להתמודד עם תופעת הלבנת ההון, החוק קובע כי על הבנקים, חברות כרטיסי האשראי ונותני שירותי מטבע חלה חובת הדיווח על כל משיכה, הפקדה מעבר לסף מסוים, פעולות יוצאות דופן וחריגות בחשבון בנק מסוים. כאשר קיים חשש לניסיון לעקוף את חובת הדיווח, על הבנקים או נותני שירות המטבע חלה החובה לדווח על כך לרשות.

 

שיקולי הענישה של בתי המשפט בבואם לגזור את דינו של אדם שהורשע בהלבנת הון מתייחסים למספר היבטים, כולל: נסיבותיו האישיות ועברו הפלילי של הנאשם, היקף הכספים שהולבנו, אופן ביצוע העבירה, האינטרס הציבורי מול נסיבותיו של הנאשם, הודאה באשמה, הבעת חרטה על המעשים ועוד.

 

חלפן כספים הורשע בהלבנת הון בהיקף של 50 מיליון שקל

 

במסגרת הסדר טיעון בפרשת "האור הגנוז" של הוצאת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני שקלים ומהילת דלק, גזר לאחרונה בית המשפט המחוזי מרכז לוד את דינו של מנהל עסק לשירותי מטבע, אשר גרם לדיווח לא נכון לרשות להלבנת הון, והשית עליו שישה חודשי מאסר בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 40,000 שקלים קנס וחילוט בסך של 1.7 מיליון שקלים.

 

על פי עובדות כתב האישום, במהלך שנת 2014, הנאשם, כבן 44, נעדר עבר פלילי, נשוי ואב לחמישה ילדים, שימש כמנהל עסק הנותן שירותי מטבע, ופעל בניגוד לחובותיו בקשר לזיהוי מקבלי השירות והדיווח, למרות חובת הדיווח הנדרשת על פי חוק איסור הלבנת הון.

 

הנאשם קיבל לידיו המחאות על שם חברת דלק בסך כולל של 50 מיליון שקלים, אשר נרשמו לפקודת חברות אחרות, כדי ליצור מצג שווא שלפיו חברות אלו, הן מקבלות השירות, כאשר בפועל החברות שנחזו להיות מקבלות השירות לא קיבלו אותו, ופרטי הזיהוי של מקבלי השירות האמתיים והנהנים לא צוינו כלל בהצהרות.

 

בחודש יולי האחרון, במסגרת הסדר טיעון, הודה הנאשם במעשיו בכתב אישום מתוקן והורשע בעבירה של עשיית פעולה ברכוש או מסירת מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון.

 

יש לך שאלה?

פורום הלבנת הון

 

המדינה טענה כי מעשי הנאשם, אשר קיבל רישיון כנותן שירותי מטבע, מהווים פגיעה חמורה באינטרסים והערכים המוגנים וביחסי מסחר הוגן, לרבות חשיפת זהותם של מבצעי עבירות המקור ושמירה על הפרדה בין הכספים שהגיעו ממקור חוקי לכספים שהגיעו ממקור עברייני. 

 

בית המשפט המחוזי פסק לאחרונה, כי הנאשם ביצע פעולות אקטיביות כדי לגרום לדיווח לא נכון לרשות להלבנת הון, בכך שרשם שיקים תוך יצירת מצג שווא ביחס לזהות הנהנים, ומסר דיווח כוזב, הנסמך על הצהרות שקריות, שניתנו לו לצורך זהות מקבלי התמורה.

 

ת"פ 6912-11-15