הזכות לפיצויי פיטורין היא זכות חשובה ומשמעותית בדיני העבודה. המחוקק דאג לכך שעובדים מפוטרים ובני משפחותיהם לא ירעבו ללחם לאחר הפיטורין ויוכלו להקדיש את מרצם לחיפוש מקום עבודה חדש. במקרים שונים של התפטרות יתכן שהעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורין, אולם הזכות אינה מוחלטת, ובמקרים חמורים של הפרת משמעת ניתן לשלול את הפיצויים או להפחיתם.

 

מקרים שבהם התפטרות מזכה בפיצויי פיטורין

 

החוק מכיר במצבים שונים, שבהם אין לעובד ברירה אלא להתפטר – בשל נסיבות חיצוניות אשר אינן תלויות בו. הרעה מוחשית בתנאי העבודה היא דוגמא לכך. מדובר בהרעה מוחשית או בשינוי נסיבות ביחסי העבודה שבהן לא ניתן היה לצפות מהעובד שימשיך לעבוד באותו מקום.

 

הרעת תנאים יכולה לבוא לידי ביטוי עקב צמצום שעות עבודה, שינוי חוזה או צו הרחבה, פיגור בתשלום המשכורת, פגיעה במעמד המקצועי, יחס מבזה מצד המעביד, אי תשלום תוספות המגיעות לעובד, שינוי מקום עבודה, שינוי זמני עבודה ועוד. במצב כזה, התפטרות נחשבת להתפטרות בדין מפוטר, והחוק מאפשר למתפטר בדין מפוטר לקבל פיצויי פיטורין על אף התפטרותו.

 

בנוסף על כך, מונה החוק שורה של מקרים נוספים שבהם יזכה העובד המתפטר בפיצויי פיטורין על אף התפטרותו. מדובר במצבים שבהם ההתפטרות היא על רקע פעילות אשר המדינה רוצה לעודד ולפיכך מסירה את החשש מהפסד פיצויי הפיטורין. למשל: התפטרות עקב העתקת מקום מגורים בנסיבות מסוימות: מעבר להתנחלות או ליישוב חקלאי, שליחות בן הזוג לחו"ל מטעם המדינה, העתקת מקום מגורים עקב גירושין, התפטרות עקב גיוס למשטרה או לצבא וכדומה.

 

מהו שיעור פיצויי הפיטורין?

 

שיעור פיצויי הפיטורין הוא תלוי וותק. פיצויים של עובד במשכורת חודשית קבועה מורכבים ממשכורת חודשית אחת עבור כל שנת עבודה במקום העבודה. כיום גם עובד בשכר - לפי שעות עבודה או ימי עבודה, זכאי לפיצויי פיטורין המורכבים משכר חודש עבודה עבור כל שנת עבודה.

 

ואולם לא כל מה שמופיע בתלוש המשכורת נחשב לשכר לצורך חישוב פיצויי הפיטורין. לפי חוק פיצויי פיטורין, הרכיבים הנכללים בחישוב השכר לצורך פיצויי הפיטורין הם: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית.

 

במידה והשכר לא היה מורכב מרכיבים אלה, לצורך חישוב פיצויי הפיטורין ייחשב שכר העבודה הרגיל של העובד ללא תוספות. כל תוספת אחרת לשכר, שאינה מוזכרת בחוק, לא תהווה בסיס לחישוב פיצויי הפיטורין. עם זאת, כדי להימנע מהתחמקות מעבידים מחובותיהם באמצעות חלוקה מניפולטיבית של השכר, הפסיקה קבעה כי תוספת אשר הוכח לגביה כי היא אינה תוספת אמיתית אלא חלק מהותי מהשכר, אשר מהווה בפועל חלק משכר היסוד - תיכנס לגדר השכר לצורך חישוב הפיצויים.

 

המשכורת שאותה מכפילים במספר שנות העבודה כדי לחשב את הפיצויים היא המשכורת האחרונה של העובד. עם זאת, החוק מאפשר לסטות מדרישה זו. חוק פיצויי פיטורין מאפשר לעובד ולמעביד להסכים מראש להסדר שונה בנוגע לפיצויים, הפועל לטובת שני הצדדים.
 

 

יש לך שאלה?

פורום הרעת תנאים והתעמרות בעבודה

 

כיום, חוק פיצויי פיטורין מאפשר למעביד להפריש מדי חודש הפרשות לקופת תגמולים או לקרן פנסיה לצורך פיצויי פיטורין בתנאים מסוימים. ההסדר טוב למעביד, שכן במצב זה עבור כל שנת וותק במקום העבודה ניתן לעובד השכר של אותה השנה, במקום השכר האחרון. כמו כן, ההסדר טוב גם לעובד, שכן המעביד אינו יכול לדרוש את הכספים שהפריש בחזרה ולכן גם אם העובד מתפטר, זכאי הוא לפיצויים. שיטה זו נהוגה ורווחת כיום במקומות עבודה רבים.

 

האם ניתן לשלול או להפחית פיצויי פיטורין?

 

סעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורין מאפשרים לשלול או להפחית את פיצויי הפיטורין שלהם זכאי העובד. שלילה או הפחתת פיצויים נעשית רק כאשר הפיטורין נבעו כתוצאה מהפרת משמעת חמורה של העובד, בהתאם להסכם קיבוצי החל על הצדדים, או בהתאם להחלטת בית משפט, המונחה על ידי הכללים שנקבעו בהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים במשק.