כמעט בכל נסיעה שגרתית בתחבורה ציבורית, בעיקר בקווים עירוניים עמוסים, נהג האוטובוס עלול לבלום בפתאומיות את הרכב, וכתוצאה מכך נוסעים יכולים לאבד שיווי משקל ולהחליק על הרצפה, או לעוף קדימה על נוסעים אחרים ואף להיפצע מחפצים חדים וכדומה.

 

נפילה במדרגות בזמן עלייה לאוטובוס לאחר עצירה בתחנה, יכולה להיחשב כתאונה כללית, אשר בגינה ניתן לתבוע את הנהג או את חברת האוטובוסים בגין רשלנות. בתאונה אשר נגרמה עקב חוסר זהירות או רשלנות הנהג, מחויבת חברת האוטובוסים לשאת בתשלום פיצויים עבור הנפגעים, וכדי לקבל פיצויים יש להגיש תביעת נזיקין נגד חברת התחבורה באופן ישיר.

 

במקרים מסוימים נפילה באוטובוס מוגדרת כתאונת דרכים, גם אם לא אירעה כל התנגשות בין רכב מנועי אחד לרכב אחר או לאדם. כאשר מדובר בתאונת דרכים על פי הגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תוגש תביעה נגד חברת הביטוח של האוטובוס, והנפגע יהיה זכאי לפיצוי בגין מלוא נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.

 

כדי להגיש תביעה שבה היה מעורב אוטובוס, חשוב לשמור כל דבר שעשוי לסייע לנפגע להוכיח את מעורבותו בתאונה, כגון: עדי ראיה שהיו באוטובוס בעת הפגיעה, כרטיס נסיעה, דוח של מד"א, רישום רפואי של חדר מיון או קופת חולים וכל תיעוד ומסמך שיכולים לעזור.

 

הנפגע אינו נדרש להציג את פרטי חברת הביטוח של הרכב וגם לא את מספר הרישוי ופרטי הנהג. בהיעדר פרטים של חברת הביטוח, התביעה תוגש נגד חברת האוטובוסים. הנפגע יהיה זכאי לקבל פיצויים מחברת הביטוח, כל עוד יוכיח שאכן היה מעורב בתאונת דרכים בעת נסיעה באוטובוס, וכדי למצות את מלוא הזכויות, רצוי לפנות לעורך דין העוסק בתביעות נזקין טרם הגשת התביעה.

 

האוטובוס עצר במרחק גדול מהמדרכה והנוסעת שביקשה לרדת מעדה

 

באפריל 2013, נסעה התובעת, כבת 40, בקו אוטובוס 332. כאשר ביקשה לרדת בתחנה, הנהג עצר במרחק של כמטר מהמדרכה. התובעת ניסתה להגיע עם רגלה עד למדרכה, אולם לא הצליחה וכתוצאה מכך איבדה שיווי משקל, נפלה ארצה ונחבלה.

 

התביעה הוגשה לבית משפט השלום בחיפה על ידי התובעת והמוסד לביטוח לאומי נגד כלל חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטחה את האוטובוס. ביטוח לאומי הכיר בפציעת התובעת כתאונת עבודה, קבע לה 10% נכות צמיתה ושילם דמי פגיעה. בית משפט קבע כי מאחר שהתאונה אירעה כאשר התובעת ירדה מהאוטובוס, מדובר בתאונת דרכים בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

 

חברת הביטוח טענה להגנתה כי התובעת ירדה מהאוטובוס ורק לאחר מכן איבדה את שיווי משקלה ונפלה, על כן יש ניתוק קשר סיבתי בין הירידה לנפילה, והתאונה לא צריכה להיות מוכרת כתאונת דרכים בהתאם לחוק, ומאחר שלא מדובר בתאונת דרכים, התאונה לא נכללת בהסכם שנחתם בין ביטוח לאומי לבינה.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

 

בית המשפט קיבל את עדותה של התובעת שנתמכה במסמכים רפואיים, וסבר כי גם אם הנפילה לא אירעה באותו שבריר שנייה של היציאה מהאוטובוס, אלא לאחר צעד אחד או שניים, מדובר באירוע של איבוד שיווי משקל כתוצאה מהירידה, ואירוע זה קשור בטבורו ביציאה מהרכב ומהווה מכלול אחד.

 

בנסיבות אלה התביעה התקבלה, ובית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסך של 221,000 שקלים, בגין כאב וסבל, הפסדי שכר והשתכרות, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ונסיעות והפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות. לאחר ניכויי ביטוח לאומי, התובעת זכאית לסך של 169,000 שקלים, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור 13% מסכום הפיצויים.

 

ת"א 46350-01-15