כאשר בני זוג עומדים לפני גירושין, לעתים שלום בית הוא המוצא האחרון לפני שהחבילה מתפרקת באופן סופי וכל אחד הולך לדרכו. כדי ששלום הבית יצליח, בדרך כלל צריך את שיתוף הפעולה של שני הצדדים, או לפחות את רצון שניהם לנסות ולהציל את הנישואין.


אם רק אחד מבני הזוג מעוניין בשלום בית, הוא יכול להגיש תביעה או בקשה לשלום בית בבית הדין הרבני, וזאת במטרה להביא את בן הזוג השני למסקנה כי כדאי לנסות שלום בית לפני שממשיכים עם הגירושין.


במקרים מסוימים שבהם מוגשת תביעת גירושין אל בית הדין הרבני, על ידי אחד מבני הזוג, מגיש בן הזוג השני בקשה לשלום בית, ומפרט במסגרת הבקשה מדוע לטעמו בית הדין צריך לתמוך בהשגת שלום בית בין הצדדים. בית הדין הרבני מוסמך להוציא פסק דין לשלום בית, או לדחות את התביעה.


מה קורה אם בן הזוג מסרב לנסות שלום בית?


חשוב לדעת כי לא ניתן לחייב את הצד השני בשלום בית אם אינו מעוניין בכך, גם אם בית הדין הרבני הוציא פסק דין המאשר את המהלך. עם זאת, סירוב לשלום בית יכול להוביל להכרזה של בית הדין על הצד המסרב כבעל מורד או אישה מורדת, ולהטלת סנקציות כגון צו עיכוב יציאה מהארץ, תשלום מזונות וכדומה. כמו כן יכול בית הדין לחייב את בני הזוג בגירושין, במתן גט, בתשלום כתובה ועוד.


על כן, אמנם פעמים רבות מוגשות בקשות כנות לשלום בית, המבוססות על רצונו האמיתי של מגיש הבקשה בניסיון לפתור את הבעיות ולהציל את הנישואין, אך פעמים רבות אחרות מוגשות תביעות שלום בית ככלי טקטי לזרז את הגירושין ולקבל סעדים שונים באופן מהיר, כגון צו עיקול על חשבון הבנק, צו עיכוב יציאה מהארץ, מזונות ועוד. כך יכול בן הזוג שהגיש את הבקשה להשיג יתרונות שונים במסגרת הליך הגירושין, ללא כל רצון לשלום בית אמיתי או להצלת הקשר הזוגי.


באילו מקרים ידחה בית הדין הרבני תביעה לשלום בית?


במקרים מסוימים, כאשר בית הדין הרבני משתכנע שהגשת התביעה לא בוצעה בתום לב אלא מתוך אינטרסים כאלו ואחרים, או כאשר הוא מגיע למסקנה כי אין כל סיכוי להשכין שלום בית בין הצדדים, הוא ידחה את התביעה. משמעות הדבר היא למעשה הכרזה על גירושין.


לדוגמה, בית הדין הרבני האזורי בנתניה החליט לדחות לאחרונה תביעה לשלום בית שהגישה האישה. במקרה זה מדובר בבני זוג אשר נפרדו כשלוש שנים לפני כן, ללא ילדים משותפים. תחילה הגישה האישה תביעה לגירושין בטענה שבעלה ניצל אותה במשך שנים וגרם לה סבל עז. היא אף הוציאה נגד בעלה צו עיכוב יציאה מהארץ, מחשש לעגינות.


כעבור שבוע הגיש הבעל בקשה להקדמת הדיון להסדרת הגט, בטענה שהוא מעוניין להתגרש מהר ככל האפשר. באותו יום הגישה האישה בקשה למחיקת תביעת הגירושין שהגישה רק שבוע לפני כן, וכן תביעה לשלום בית. היא טענה כי אמנם חוו משברים בחיי הנישואין, אולם החלו בייעוץ זוגי והיא אינה מעוניינת להתגרש. הבעל הסביר כי אין כל סיכוי לשלום הבית, כי חוסר ההתאמה ביניהם מהותי ולא ניתן לגישור, וכי בקשתה לשלום בית נובעת מתוך הפעלת לחץ עליו כדי להוציא ממנו כספים.


בית הדין הרבני הגיע למסקנה כי למעשה, שני הצדדים כבר השלימו עם הפרידה ורואים אותה כעובדה מוגמרת. הוא ציין כיצד ההליכים המשפטיים המרובים, לרבות תביעה לחלוקת הרכוש שהגישה האישה לבית המשפט לענייני משפחה, העמיקו את הקרע בין בני הזוג, עד אשר כבר לא ניתן לאחותו.

 

יש לך שאלה?

פורום הסכם שלום בית - איך עושים את זה?


על כן דחה בית הדין הרבני את בקשתה של האישה לשלום בית, והמליץ לה לראות את המציאות כפי שהיא, ולהסכים להתגרש מבעלה באופן מכובד ומוסכם. אם לא תשתף פעולה עם הגירושין, הוסיף בית הדין, הוא ייאלץ להוציא פסק דין מחייב בעניין הגירושין.