בדומה לעבירות תנועה בישראל אשר שכיחותן ההולכת ועולה הובילה את בתי המשפט להתייחס אליהן כאל מכת מדינה, כך גם מספרן של עבירות הבנייה המבוצעות בארץ. מדובר בעבירות פליליות הכוללות חריגה מייעודו של המבנה, שימוש במבנה ללא היתר מתאים, חריגות בנייה, בנייה ללא קבלת היתר, בנייה בניגוד להיתר ועוד.


כל תהליך של ביצוע בנייה, לרבות תוספות בנייה או סגירת מרפסות, מתחיל בקבלת אישור מתאים מוועדת התכנון והבנייה ברשות המקומית. כל סטייה מהיתר הבנייה שניתן, בנייה ללא קבלת היתר או חריגת בנייה היא למעשה עבירה פלילית. כאשר הרשות המקומית מגלה כי מבנה או תוספת נבנו ללא היתר, יוגש כתב אישום פלילי כנגד בעלי המבנה, יתנהל כנגדו הליך בבית המשפט לעניינים מקומיים ובמקרים רבים אף יוחלט להוציא צו הריסה לבנייה.


מתי חלה התיישנות על חריגות בנייה, ובאילו מקרים ניתן לקבל היתר בנייה רטרואקטיבי?


באופן עקרוני, חלה התיישנות על עבירות בנייה לאחר חמש שנים, אולם כל שימוש שנעשה במבנה אשר בנייתו לא בוצעה עם היתר מתחדש בכל יום. עם זאת, ישנם מקרים שבהם ניתן לקבל היתר רטרואקטיבי מהרשות המקומית, ובכך להימנע מהרשעה ומהריסת המבנה.


כך למשל במקרים מסוימים שבהם הבנייה או ההרחבה התבצעה כדין לפי התב"ע, אולם ללא קבלת אישור. אם בחינת הבנייה תוביל למסקנה שהיה ניתן אישור לביצועה לפני שהחלה, אפשר במקרים רבים לקבל את האישור גם בדיעבד.


מלבד זאת, ישנם סוגי בנייה מסוימים שאינם דורשים קבלת היתר, כגון פרגולה או גדר. גם אם בניית הפרגולה נעשתה בתקופה שבה נחשבה לעבירת בנייה, לא יינקטו הליכים כנגד מי שביצע אותה.


ואולם, כאשר מדובר בעבירות בנייה ללא היתר שנעשו בהיקף רחב, נטיית בתי המשפט היא להחמיר את הענישה, לרבות הטלת מאסר על תנאי ובמקרים חמורים אף מאסר בפועל, וכן הטלת קנסות בסכומים משמעותיים.


כיצד אישה אשר לא הרסה בנייה לא חוקית למרות צו הריסה זוכתה בבית המשפט?


ישנם כמובן מקרים שבהם בית המשפט מתחשב בנסיבות האישיות ובמצבם הנפשי של עברייני הבנייה. לאחרונה החליט בית המשפט לעניינים מקומיים בהרצליה לזכות מאשמה אישה אשר הוטל עליה צו הריסה ולמרות זאת לא פעלה להריסת הבנייה הלא חוקית. זאת מכיוון שהאישה לא הייתה כשירה לעמוד לדין בשל מצבה הנפשי.


כנגד האישה הוגש כתב אישום לפני כשלוש שנים בגין אי ציות לצו ההריסה שהוטל עליה, אשר לפיו נדרשה להרוס את הבנייה הלא חוקית עד אמצע שנת 2013.


ואולם, חוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה לבית המשפט הצביעה על כך שהן במועד שבו בוצעה העבירה והן במועד זה, האישה סובלת וסבלה מבעיות נפשיות קשות ולמעשה כלל אינה מסוגלת לעמוד בהליכים שיפוטיים. חוות הדעת הסתיימה בהמלצה לסיים לאלתר את ההליכים שנפתחו נגדה.

 

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי


חוות הדעת אומצה על ידי השופט, אשר קבע כי האישה אינה כשירה לעמוד לדין. בנקודה זו עלתה הסוגיה האם יש לסיים את ההליך כנגדה תוך זיכוי מלא או שמא רק להפסיק את ההליך.


מסקנתו של השופט הייתה כי יש לזכות אותה זיכוי מלא משום שגם במועד שביצעה את העבירה הייתה נתונה במצב פסיכוטי, וגם במועד זה מצבה הנפשי אינו מאפשר לה לעמוד בפני ההליכים.


תיק 492-14