אלפי אנשים נפגעים בכל שנה במסגרת עבודתם, בדרכם לעבודה או בדרך חזרה לביתם. פעמים רבות, מי שנפצע בתאונת עבודה ונגרמו לו נזקי גוף, זכאי לקבל פיצויים מגורמים שונים כגון המוסד לביטוח לאומי, פוליסת הביטוח של מעסיקו או גורמים אחרים אשר אחראים לגרימת הנזק.


את התביעות הנוספות המוגשות נוסף על התביעה לביטוח הלאומי, אפשר להגיש במקביל, ואילו בקביעת הפיצויים יביאו בחשבון גם הפיצויים שהתקבלו מהביטוח הלאומי.


באילו מקרים ניתן להגיש תביעת נזיקין בעקבות פגיעה בעבודה?


בנסיבות מסוימות אפשר לקבל פיצויים גם מהגורמים האחראים לפציעה, בין שמדובר במעסיק, בקבלן שיפוצים, בעובדים אחרים שגרמו לתאונה ועוד. את הפיצויים ניתן לקבל באמצעות הגשת תביעה המבוססת על פקודת הנזיקין, נוסף על התביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי.


בניגוד לתביעה להכרה בפגיעת עבודה בביטוח הלאומי, אשר תתקבל גם אם העובד עצמו הוא האחראי לנזק שנגרם לו כתוצאה מחוסר תשומת לב, כדי להגיש תביעת נזיקין יש להוכיח כי הנזק נגרם כתוצאה מהתרשלות של הגורם האחראי.


לא פעם התאונה נגרמה בעקבות התנהלות רשלנית של המעסיק, אשר מחויב להגן על בטיחותם של העובדים באמצעות קביעת כללי בטיחות, נוהלי עבודה מתאימים והקפדה על תנאים בטיחותיים. במקרה כזה, ניתן להגיש תביעת נזיקין כנגד חברת הביטוח שלו או כנגד המעסיק עצמו.


לא מדובר רק במעסיק - בכל מקרה שבו הפציעה נגרמה בעקבות התרשלות של גורם אשר נמצא אחראי לתאונה - ניתן להגיש כנגדו תביעה לפיצויים. כך, אם לדוגמה התאונה התרחשה כתוצאה משיפוצים שהתבצעו במקום העבודה, אפשר להגיש תביעה הן כנגד המעסיק והן כנגד קבלן השיפוצים.


עובדת שנפצעה בראשה במהלך שיפוצים בעבודה תקבל פיצויים של 46 אלף שקלים מחברת השיפוצים


עובדת מדינה שנפצעה בראשה מלוח מתכת עקב עבודות חשמל שהתבצעו במקום עבודתה, הגישה תביעת נזיקין כנגד המדינה כמעסיקתה וכן כנגד חברת השיפוצים אשר ביצעה את עבודות החשמל. בית משפט השלום בירושלים קבע כי מלוא האחריות לתאונה מוטלת על חברת השיפוצים, וכי המדינה אינה צריכה לשאת באחריות לפציעה. חברת השיפוצים חויבה בפיצויים בסכום של 46 אלף שקלים, וכן הוטל עליה לשלם את הוצאות המשפט בסכום נוסף של כ-9,000 שקלים.


העובדת נפצעה בפניה ובידה כתוצאה מנפילת לוח מתכת, כאשר פסעה במסדרו שבו נעשו השיפוצים בתום יום העבודה. לטענתה, התאונה הייתה יכולה להימנע אילו המעסיקה וחברת השיפוצים היו נוקטות באמצעי הזהירות הראויים, למשל באמצעות חסימת המסדרון שבו התבצעו העבודות לתנועת העובדים.


הן המעסיקה והן חברת השיפוצים ביקשו להטיל אשם תורם על העובדת, בטענה שלא נזהרה מספיק אף על פי שידעה על השיפוצים אשר מתבצעים במשרד.


ואולם, השופט התרשם כי העובדת כלל לא הוזהרה מפני הסיכונים, וקבע כי אילו לוח המתכת היה מקובע באופן ראוי - הוא לא היה צונח על ראשה. על כן קבע כי חברת השיפוצים היא האחראית לנזקי הגוף שנגרמו לה.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


עם זאת, השופט התרשם כי המעסיקה דווקא מילאה את חובת האחריות שלה והזהירה את העובדים מפני עבודות השיפוצים. הפיצויים שבהם חויבה חברת השיפוצים נקבעו עבור הפסדי שכר שנגרמו לעובדת, העזרה שנזקקה לה וכן הוצאות רפואיות.


ת"א 14177-05-13