התובעת, ילידת 1961, גרושה ואם לשלושה, טענה כי התאונה הראשונה אירעה באפריל 2007, בעת עבודתה כאחות בבית חולים בצפון הארץ.

 

לטענת התובעת, במהלך איסוף מגשי אוכל של החולים לאחר ארוחת בוקר, החליקה ונפלה עקב הימצאותם של מים וסבון בסמוך לכניסה לאחד מהחדרים. כתוצאה מהנפילה התובעת נחבלה בגב וברגל, ועד היום היא סובלת מכאבים עם הגבלה בתנועה.

 

כעבור כחצי שנה, בנובמבר 2007, כאשר התובעת חזרה לעבוד בחצי משרה, עקב נזקיה, אירעה התאונה השנייה, ובשעה שהגיעה למקום העבודה דרך קומת המרתף לצורך החתמת כרטיס נוכחות, היא החליקה שוב על רצפה רטובה.

 

לטענת התובעת, באותו יום ירדו גשמים ובכניסה לבית החולים הייתה הצטברות של מים. מעט לאחר סיום החתמת הכרטיס ביקשה לשוב לכיוון המעבר ממנו נכנסה, אז החליקה על המים שהצטברו בכניסה ונפלה. כתוצאה מכך היא נחבלה שוב ונאלצה בסופו של דבר לעבור ניתוח להחלפת מפרק ירך.

 

המוסד לביטוח לאומי הכיר בשתי התאונות כתאונות עבודה. ביחס לתאונה הראשונה נקבעה נכותה הצמיתה של התובעת בשיעור 10% בתחום האורתופדי ועוד 5% בתחום הנפשי. בהתאם לקביעות הוועדה הרפואית התובעת תתקשה לבצע עבודה הכרוכה בעמידה, על כן נותרה 19% נכות צמיתה. ביחס לתאונה השנייה קבעה הוועדה נכות בשיעור 10% לצמיתות בגין הפגיעה בעמוד שדרה צווארי.

 

המעסיק לא עשה דבר כדי למנוע את ההחלקה

 

ביחס לתאונה הראשונה טענה התובעת כי הנתבע התרשל במילוי חובותיו כמעסיק וכמי שמחזיק במבנה לדאוג לכך שלא תהיה רטיבות, שיהיה פיקוח סביר ואנשים לא יחליקו וייפגעו. וכי היה עליו להנהיג שיטת עבודה בטוחה, להציב שלטי אזהרה, להעסיק עובדים שידאגו לכך שהמסדרונות יהיו יבשים, בפרט כאשר היה ידוע שנגרמת רטיבות באזור המבואה ואין מי שיטפל בכך.

 

ביחס לתאונה השנייה, נטען כי במזג האוויר סוער שהוביל לרטיבות רבה, לרבות שלוליות מים בכניסה לבית החולים המיועדת לעובדים, שם נמצא שעון הנוכחות. המעסיק לא עשה דבר כדי למנוע מצב מסוכן זה כמו התקנת גגון, קיר מגן, או דלת וכי המעסיק אחראי כלפי עובדיו להסיר סיכון שכזה ומאחר שלא נקט באמצעי כלשהו, הרי הפר חובה זו ויש לקבוע כי התרשל.


יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה

 

הנתבע לא הביא עדים שנכחו במקום התאונה הראשונה, חרף העובדה כי שמות העדים שהיו בשליטתו ראו את אירוע הנפילה והיו נוכחים במקום התאונה בעת התרחשותה. ואף הוכח כי במקום האירוע הצמוד למקלחות החולים נעשה שימוש בסבון ומים, ולא היה שילוט המבקש שלא להרטיב את המסדרון בין השירותים לחדר ולא היה כל אמצעי למניעת הרטיבות במעבר לאחר מקלחת החולים.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים והצגת הראיות השונות, כולל סרטון אשר תיעד את קרות התאונה השנייה, קבע בית המשפט כי המעסיק הפר את חובותיו כלפי העובדת, בכך שלא דאג לסביבת עבודה בטוחה, על כן קיבל את התביעה לפיצויים בגין נזקי גוף וחייב את הנתבע לפצות את התובעת בשתי התאונות בסכום כולל בסך של 2,352,000 שקלים. בנוסף קבע כי על סכום זה יש להוסיף שכר טרחה בסך של 550,000 שקלים וכן הוצאות משפט.

 

ת"א 38890-12-12