לאחרונה קיבל בית המשפט לענייני משפחה בנצרת בקשה דחופה שהגישה אמה של קטינה כבת 17 מהמגזר החרדי, למתן היתר נישואין מיידי למועד שנקבע לנישואיה בסוף החודש הנוכחי עם החתן המיועד אשר נמנה אף הוא על המגזר החרדי, בן 19 שנים.


במסגרת החלטתו הדגיש שופט בית המשפט כי הוראות חוק גיל הנישואין קובעות כי אף על פי שהגיל המינימלי שבו ניתן להינשא בישראל עומד על 18 שנים, ניתן להתיר לקטינה להינשא גם לאחר שמלאו לה 16 שנים בלבד, וזאת במקרים שבהם קיימות נסיבות מיוחדות וכאשר מדובר בטובת הקטינה.


היות שבמקרה זה הגיע השופט למסקנה כי בנסיבות העניין עדיף לקטינה להינשא, ולאור טעמים מיוחדים כגון חשש כי ביטול הנישואין שנקבעו יוביל לפגיעה בתדמיתה, בשמה ובנפשה, ניתן לה היתר הנישואין.


בני הזוג נפגשו זה עם זה בניגוד לכללים הנהוגים במגזר החרדי


במסגרת הבקשה טענה משפחתה של הקטינה כי כלל לא ידעה על האיסור להינשא לפני גיל 18, וכי הדבר התגלה לה רק כשהגיעו להירשם לקראת הנישואין הצפויים, אשר כבר נקבע להם מועד. כמו כן, הרב הראשי של העיר שבה מתגוררת המשפחה, הודיע כי הוא פורש את חסותו על הזוג הצעיר ויהיה אחראי ללוותם בשנות הנישואין הראשונות.


אמה של הנערה טענה כי בניגוד לכללים הנהוגים בחברה החרדית, בתה נפגשה עם החתן בביתה לפני שנקבע מועד לנישואין ולפני שההורים נתנו את רשותם, וזאת מכיוון שהחתן לומד אצל אביה של הכלה המיועדת. לאור זאת מיהרו הצדדים לקבוע מועד לחתונה. האם הוסיפה כי שתי המשפחות יתמכו בבני הזוג הצעירים הן מבחינה רגשית והן מבחינה חומרית, כדי שיוכלו לסיים את לימודיהם.


האם מדובר בנישואי בוסר או שנסיבות העניין מצדיקות את מתן היתר הנישואין?


תסקיר שנערך על ידי עובדת סוציאלית מטעם בית המשפט העלה כי הנערה סולקה מבית הספר בעקבות החלטה להינשא עוד בתקופת לימודיה, ולא ברור אם תסיים את הלימודים לאחר החתונה.


עם זאת העובדת הסוציאלית התרשמה כי היא מאוהבת בחתן המיועד ומצפה לנהל את משק הבית, להקים משפחה ולהמשיך בחייה כאישה נשואה. מפגש עם החתן המיועד העלה את הרושם כי מדובר בבחור נעים הליכות, וכי משפחתו תומכת בנישואיהם של השניים.


ואולם, לסיכום קבעה העובדת הסוציאלית כי לא מצאה הצדקה למתן היתר נישואין. גם בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה לא מצא כי נסיבות העניין מצדיקות את הנישואין לפני גיל 18. אך האפוטרטפא לדין שמונתה לצורך העניין דווקא קבעה כי היתר הנישואין מהווה את טובת הנערה, וכי מדובר בנערה בוגרת ונורמטיבית, אשר נחושה בדעתה להתחתן ולהקים בית עם בחיר לבה.


כמו כן טענה כי אם לא יינתן היתר לנישואין, היא תוכתם בחברה החרדית מאחר שסיכלה שידוך. כתם זה עלול לפגוע בסיכוייה למצוא שידוך בעתיד ולגרום לה לפגיעות נפשיות.


בפתח דבריו קבע השופט כי אמנם אין עילה מספקת לאשר את הנישואין לפי טענות המבקשת. ואולם, בחינת טובתה של הנערה וההתרשמות מנסיבות חייה ובחינת ההשלכות במקרה של דחיית הבקשה, הובילו אותו למסקנה כי יש לאשר את הבקשה.


בין היתר, החלטתו של השופט התבססה על רצונה הברור והמוחלט של הקטינה להינשא, ההתרשמות כי אי מתן היתר נישואין עלול לגרום לה לנזקים, התמיכה הנרחבת והמקיפה מצד שתי המשפחות ורב הקהילה, והעובדה כי השניים כרתו הסכם קדם נישואין בבית הדין הרבני, אשר יוכל להקל עליה באופן משמעותי לצאת מהנישואין בעתיד במקרה שתרצה בכך.


כמו כן התרשם השופט כי הקטינה מעוניינת להשלים את לימודיה התיכוניים וכן לעבוד לצורך פרנסת הבית וניהול משק הבית, והיא מגלה אחריות ובשלות למרות גילה הצעיר.

 

יש לך שאלה?

פורום בית משפט לענייני משפחה


לסיום הסביר השופט כי אם לא יאשר את הנישואין, הדבר עלול ליצור נזקים של ממש לתדמיתה ולשמה בקרב הקהילה שאליה היא שייכת, וילווה אותה כתם בעתיד כמי שסיכלה שידוך. גם אם יבטל את הנישואין, היא לא תוחזר אל המסגרת הלימודית שממנה סולקה, היא תישאר להתגורר בביתם של הוריה ותיגרם לה, למשפחתה ומשפחתו של החתן עוגמת נפש רבה. על כן הוחלט לתת לה את היתר הנישואין.


 


עודכן ב: 13/05/2018