ביטול הרשעה בעבירת תקיפה: תקף מציל שהורה לו לצאת מהבריכה, כיצד בוטלה ההרשעה?

בית משפט השלום בירושלים החליט לבטל את הרשעתו של אדם בשנות ה-40 לחייו, אשר הודה בביצוע עבירה של תקיפת עובד ציבור שגרמה לו חבלה של ממש. זאת לאחר שתקף מציל בבריכת שמורת עין פרת המופעלת על ידי רשות הטבע והגנים הלאומיים, רק מפני שהורה לו ולשאר המבלים במקום לצאת מהמים.

למרות חומרת העבירה, החליט השופט לאמץ את חוות הדעת של שירות המבחן בעניינו של הנאשם, אשר המליץ לבטל את ההרשעה כדי לא לפגוע בשיקומו ובשל חשש ממשי כי יאבד את מקור פרנסתו אם ההרשעה לא תבוטל, והטיל עליו גזר דין ללא הרשעה.

עונשו של הנאשם כלל ביצוע 200 שעות של שירות לתועלת הציבור, עמידה בצו מבחן למשך תקופה של שנה, תשלום פיצויים למציל שהותקף בסכום של 1,000 שקלים וכן חתימה על התחייבות בסכום של 8,000 שקלים, שבמסגרתה התחייב שלא לבצע כל עבירת אלימות, וזאת למשך פרק זמן של 12 חודשים.

שירות המבחן: הנאשם לא לקח אחריות מלאה על המעשים, אך מעוניין להשתקם ולהשתלב בהליך טיפולי

הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון שבמסגרתו הודה בביצוע העבירה. כתב האישום שהוגש נגדו פירט כיצד סירב לשמוע להוראותיו של המתלונן, אשר הודיע לכל רוחצי הבריכה כי היא נסגרת ולכן עליהם לצאת מהמים.

המציל אף דרש ממנו לצאת מהבריכה באופן אישי, והוא בתגובה קילל וגידף אותו. לאחר מכן יצא מהבריכה והלך אחרי המציל אשר החל לעלות על סוכת המציל, תפס אותו בחולצתו ודחף אותו. כתוצאה מהתקיפה נפצע המציל ברגלו השמאלית.

על פי תסקיר שירות המבחן בעניינו, מדובר באדם נורמטיבי, ללא הרשעות פליליות קודמות. אמנם קצינת המבחן התרשמה כי לא לקח אחריות מלאה על התקיפה, משום שהטיל אחריות גם על התנהגותו של המציל, אך עם זאת הבין מה הוביל אותו לנהוג באלימות ולכן הוא מעוניין לשתף פעולה ולהשתלב בטיפול. כמו כן התרשמה קצינת המבחן כי למרות העבירה האלימה, הסיכוי שיתקוף אדם אחר בעתיד אינו גבוה, וכי הוא מקבל על עצמו את הנורמות החברתיות המקובלות.

המלצותיה של קצינת המבחן כללו את ביטול הרשעתו, בשל העובדה שתחושת הערך העצמי שלו נפגעה באופן מהותי עקב הרשעתו, וכדי לסייע בשיקומו ובשיקום הדימוי העצמי שלו, לצד ההליך הטיפולי שיעבור. כמו כן המליצה קצינת המבחן על עונש שכולל צו מבחן לתקופה של שנה, תשלום פיצוי למציל, והטלת שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות.

השופט התרשם כי הנאשם לוקח אחריות מלאה על מעשיו ומבין שהתנהג באופן פסול

לטעמה של שלוחת התביעות של המשטרה, אין הצדקה לבטל את ההרשעה במקרה זה. זאת מכיוון שמדובר בעבירה חמורה אשר ביטול ההרשעה בגינה יפגע בשיקולי הרתעה, וכן מכיוון שלא הוכח כי ההרשעה תפגע בשיקומו בצורה קונקרטית. על כן ביקשה מבית המשפט להטיל עליו מאסר קצר בפועל, או לכל הפחות מאסר על תנאי.

מצדו השני של המתרס, הציג בא כוחו של הנאשם מכתב ממעסיקו, אשר הבהיר כי אם ההרשעה תיוותר על כנה, הוא לא יוכל להמשיך לעבוד. כבר עכשיו הוא אינו רשאי להיכנס למקומות כגון משרדי ממשלה או בתי משפט, אשר החברה שבה הוא עובד נותנת להם שירותים. כמו כן הנאשם הבהיר כי הוא מצטער על המעשים, הביע חרטה וביקש לשלם פיצויים למציל.

השופט ציין לזכותו של הנאשם את העובדה שהודה במעשים, את החרטה הבלתי מסויגת שהביע בבית המשפט, את נכונותו לפצות את המציל שנפגע ממעשיו ואת התרשמותה החיובית של קצינת המבחן.

הוא ציין כי ככלל, אין לבטל הרשעתו של אדם כאשר הוכח כי ביצע עבירה. עם זאת, ישנם מקרים חריגים אשר מצדיקים את ביטול ההרשעה או הימנעות מהרשעה. זאת בשני תנאים: כאשר ההרשעה עלולה לפגוע בשיקומו של המורשע באופן משמעותי, ובמקרים שבהם סוג העבירה מאפשר להימנע מהרשעה בלי ששיקולי הענישה ייפגעו בצורה מהותית.

במקרה זה, אף על פי שלא מדובר בעבירה קלה, לא נגרם למציל נזק חמור בעקבות התקיפה. כמו כן, על פי חוות הדעת של קצינת המבחן, נראה כי ההרשעה תפגע בנאשם ובשיקומו באופן חמור, כמו גם במקור פרנסתו.

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי

על כן החליט השופט לבטל את ההרשעה, וקבע את עונשו של הנאשם ללא הרשעה, לרבות ביצוע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות, צו מבחן ל-12 חודשים, תשלום פיצוי בסכום של 1,000 שקלים לטובת המציל, וכן חתימה על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירות אלימות, אשר תעמוד בתוקפה למשך 12 חודשים.

ת"פ 41738-10-13