מדובר בערעור בבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית משפט השלום בתביעתה של מטופלת אשר קיבלה טיפול שיניים רשלני, שהסתיים בנזקים גדולים לשיניה ולסתותיה.


בית משפט השלום מינה מומחה מטעמו, אשר בדק את התובעת וקבע כי עליה לעבור טיפול מתקן יקר, אשר למעשה נחלק לשלושה סוגי טיפולים:

 

א. טיפולים אשר מהווים חזרה על הטיפול המקורי, שכשל.

 

ב. טיפולים אשר מהווים תיקון של נזקים חדשים שגם הם נגרמו בשל רשלנותו של הרופא.

 

ג. טיפולים אשר מהווים תיקון של נזקים אשר לא נגרמו בשל רשלנותו של הרופא.

 

אין מחלוקת כי לרופא אין אחריות בשל נזקים אשר לא הוא גרם (ג), אך בית המשפט השלום ביצע חישוב שגוי של הפיצי בגין יתר הנזקים: קבע כי בשל הטיפול המהווה חזרה על הטיפול המקורי (א) המטופלת תקבל את כספה חזרה, ובשל הנזקים הנוספים, החדשים אשר גרם הרופא המטופלת תקבל פיצוי לפי עלויות של רופאים מומחים, שהן עלויות גבוהות יותר מהמחירים אשר גבה הרופא הרשלן.

 

משרדנו סבר כי אופן חישוב הפיצוי מנוגד לעיקרון השבת המצב לקדמותו, עיקרון יסוד בדיני הנזיקין, אשר אין פירושו להשבת מצבה הכספי לפני ביצוע הטיפול, אלא למצב בו הייתה צריכה להיות נתונה לאחר ביצוע הטיפול הרפואי, אלמלא רשלנותו של הרופא בביצועו, כלומר, עם טיפול דנטלי תקין בפה.

 

כך למשל קבע כב' השופט ברק בזמנו:

 

 

"כחוט השני עוברת בפסיקת בתי המשפט הקביעה כי מטרת הפיצויים בדיני הנזיקין היא להעמיד את הניזוק, ככל האפשר במונחים כספיים, במצב בו היה נתון לאחר מעשה העוולה, לולא מעשה העוולה."

 

מאחר והמומחה מטעם בית המשפט קבע כי על הטיפול כולו, על כל מרכיביו, להתבצע בידי מומחים מנוסים, אשר עלויותיהם גבוהות בהרבה מעלות הטיפול המקורי, סברנו כי המטופלת זכאית לפיצוי גבוה בהרבה. מאחר וכך משרדנו הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי (גם הרופא הגיש ערעור משלו).

 

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע, כי כאשר מדובר בנזקי גוף הניזוק רשאי לבחור בעצמו את הפיצוי: או השבת התשלום עבור הטיפול המקורי (מה שיעמיד אותו, מבחינה כספית במצב בו היה לפני הטיפול) או פיצוי בגובה עלות הטיפולים המתקנים, אשר אמורים להעמידו במצב בו היה אלמלא ההתרשלות.

 

המסקנה מפסק דין מנחה זה, היא כי על עורך הדין לבחון היטב את הטיפול הרפואי המתקן הנדרש, על מנת לבחור נכונה את הסעד אותו הוא דורש. אמנם במרבית המקרים הטיפול המתקן יקר יותר ביחס לטיפול הלקוי, אך בהחלט יתכנו מצבים בהם ההיפך הוא הנכון.

 

עורך דין שאינו רופא שיניים יתייעץ עם המומחה מטעם התביעה ויברר מהן האופציות הטיפוליות השונות העומדות בפני הלקוח, וזאת עוד בשלב הבירור לפני הגשת התביעה.

 

ת"א 36290-01-14


ע"א 43489-03-17