בשנים האחרונות הגיעו לפתחי עשרות תביעות שהגישו עורכי דין כנגד לקוחותיהם בגין אי תשלום שכר טרחה. אחד התחומים הבולטים שבהם חלה עלייה בתביעות אלה הוא בייצוג מבוטחים במוסד לביטוח לאומי.


כידוע, אדם שנפגע בתאונת עבודה, בתאונת דרכים או במעשה רשלני, אדם שחולה במחלה כלשהי והוא בעל ליקוי גופני מוכר, או אדם שיכולתו להתנייד מוגבלת והוא זקוק לשירותים מיוחדים יכול לפנות למוסד לביטוח לאומי ולקבל הכרה, לעתים משמעותית, במצבו. המוסד לביטוח לאומי יכול להעניק, בנסיבות מסוימות, קצבה זמנית, מענק חד פעמי, תשלום בגין שירותים מיוחדים וקצבה קבועה.


הפנייה למוסד לביטוח לאומי מצריכה הגשת מסמכים רפואיים מתאימים וחוות דעת מקצועיות ועמידה בועדות המוסד. ברוב המקרים, נדרש ידע רב בכל הקשור לטיפול בבקשות אלה והמבוטחים ובני משפחתם פונים לעורכי דין המתמחים בכך או לגופים עצמאים, שאינם בהכרח בעלי הכשרה או הבנה משפטית, ושעיקר עיסוקם הוא בייצוג מול המוסד לביטוח לאומי. דוגמא למוסדות אלה הם הארגון "זכותי" ו"המרכז למימוש זכויות רפואיות". בדיקה עדכנית שנערכה לבקשת הכנסת ושפורסמה בתקשורת גילתה, כי רווחיהם של ארגונים אלה עומד על 20-30% לכל לקוח.


קיימת שונות רבה בין עורכי הדין בכל הקשור לגביית שכר הטרחה ממבוטחים. ככלל, נגבים דמי פתיחת תיק שעשויים לנוע בין כמה מאות שקלים לבין 3,000 שקלים, ונקבע שיעור מסוים שנגזר מתוך מענק שניתן או מתוך מספר קצבאות שהמבוטח מקבל ויקבל בחייו.


לא רק ששיעור שכר הטרחה שונה מעורך דין אחד לשני, גם מספר הקצבאות יכול לנוע בין 20 ל- 48. לצערי, ניסיוני מלמד, שבחלק מהמקרים אף לא נחתם שכר טרחה בין המבוטח לבין עורך הדין ושבחלק גדול מהמקרים בהם המבוטחים חותמים על הסכם כזה, הם לא מבינים את מה שסוכם בו.


כושר המיקוח של מבוטחים ובני משפחתם, שלרוב נמצאים במצב גופני ונפשי ירוד, הינו נמוך ביותר, וכך יוצא שאלה מקבלים את מה שעורכי הדין מבקשים ומתקשרים עימם בהסכם מחייב. עם הזמן, וככל שהטיפול מתקדם, חלק מהמבוטחים מבינים "למה הם נכנסו" ומחליטים, באופן חד צדדי, לעבור לטיפולו של עורך דין אחר, לפטר את עורך הדין ולעתים אף להתעלם מדרישות שכר הטרחה עם קבלת הקצבאות.

 

גורמים אלה מהווים כר נרחב לסכסוכים, שמגיעים אף לפתחו של בית המשפט בין עורכי הדין לבין אותם לקוחות נואשים.


אמנם לאחרונה נעשה ניסיון חקיקה להסדיר את עניין שכר הטרחה בנושאים אלה דרך הצעת חוק שהגישו ח"כ מיקי רוזנטל ואחרים, ולהגביל את דמי פתיחת התיק ואת השיעור שייגזר מתוך הקצבאות לטובת שכר הטרחה. אולם, הצעה זו לוותה בהתנגדויות רבות, בעיקר מצד אותם ארגונים ועורכי הדין העוסקים בתחום, ועתידה אינו ברור.

 

התנהלות בתום לב והסדרת שכר הטרחה בכתב 


עד לאישורה, אם בכלל, חשוב להדגיש כמה דברים בפני מי שעומד במצבים הללו.


ראשית, יש להסדיר בכתב את כל ענייני שכר הטרחה הקשורים בטיפול בבקשות מסוג זה, ולדרוש עותק מההסכם. בעת המשא ומתן עם עורך הדין או הארגונים השונים, ניתן בהחלט להתמקח ולפעול למיקסום האינטרסים של המבוטח הנפגע. בעניין זה, ניתן להיעזר בכללי לשכת עורכי הדין הנוגעים לתעריף המומלץ לשכר הטרחה. אף שכללים אלה אינם מחייבים את עורכי הדין, הפנייה אליהם יכולה לשמש בסיס טוב לניהול משא ומתן על שכר הטרחה.


שנית, מוצע להתנהל בתום לב ובהגינות אל מול עורך הדין המטפל. בתוך כך, יש ליידע את עורך הדין על כל קושי שמתעורר או הקשור לטיפול המשפטי בטרם ייעשה כל שינוי בייצוג המשפטי. כן יש לשתף אותו בקשיים כלכליים ואחרים קיימים או שעשויים להתרחש בעתיד.


שלישית, אם בחרתם להחליף עורך דין או לפטר את עורך הדין הקיים, שלחו לו הודעה כתובה. היו ברורים בנוגע לסיבה בגינה החלטתם לסיים את הייצוג המשפטי. הביעו נכונות לשלם לו את מה שמגיע לו, ככל שהסכם שכר הטרחה מתייחס להפסקת הייצוג, או לבוא איתו בדברים, באמצעות עורך הדין החדש, בעתיד.


רביעית, בכל מקרה של דרישה לשכר טרחה על ידי עורך הדין המקורי, שלחו תגובה בכתב או הביעו נכונות לשמוע את הדרישה.

 

התנהגותכם בעת הסכסוך תשפיע על היחסים שלכם עימו ובסופו של דבר על הסכום שתשלמו לו בסיום הסכסוך.


חמישית, במקרה שהוגשה נגדכם תביעה בבית המשפט, העדיפו לשכור את שירותיו של מגשר תחת ניהול ההליך בביהמ"ש. יתרונותיו הכלליים של הליך הגישור באים לידי ביטוי ביתר שאת מקום שבו היכולת שלכם להתעמת עם עורך הדין מוגבלת מחמת מצב גופני או נפשי.


ברוב המקרים, מצב כלכלי ירוד הקשור גם ליכולת לעבוד ולהשתכר לא יאפשר לכם לעמוד בהוצאות הרבות של ייצוג משפטי כנתבעים וגם בכך מוטב יהיה אם תסיימו את המחלוקת עם עורך הדין בדרך של כמה פגישות קצרות וזולות יותר באופן משמעותי.


ולבסוף, והכי חשוב, התמקדו בבריאותכם ובחזרה לשגרה, כי רק כך תוכלו להפיק מחייכם את המירב.