אזרח גיאורגיה שהה בישראל מספר שנים לאחר פקיעת אשרת התייר שבה נכנס. לימים הוא נעצר, הושם במשמורת והורחק בחזרה לגיאורגיה, כאשר נאסר עליו להגיע לישראל במשך 10 שנים. אך במהלך תקופת שהייתו בארץ הכיר הזר אזרחית ישראל ונקשר ביניהם קשר של זוגיות.


לאחר גירושו נסעה חברתו לגיאורגיה, שם הם נישאו. אחר-כך ביקשו כי משרד הפנים ירשה לבעל להיכנס לישראל מכוח נישואיו לישראלית, אך בקשתם נדחתה לאור השהייה הבלתי חוקית בעבר.


הבעל לא אמר נואש והצליח להיכנס לישראל בדרך לא חוקית, כך שכניסתו כלל לא נרשמה במסוף ביקורת הגבולות. זמן קצר לאחר מכן הגישו בני הזוג בקשה להענקת אשרת שהייה לבעל מכוח קשר הנישואין.


פקחי רשות ההגירה עצרו את התושב הזר לפני שנמסרה החלטה בערר הפנימי שהגישו בני הזוג


אלא שמשרד הפנים דחה גם בקשה זו בהפנותו את בני הזוג הן לשהייתו הלא חוקית של הבעל בעבר והן לדרך שבה נכנס לישראל לאחר ההרחקה ולמרות האיסור. על החלטת הסירוב הוגש ערר ראשון, המכונה "ערר פנימי" שנדון בתוך הרשות. לאחר הגשת הערר, ולפני שנמסרה החלטה בו, נשלחו לביתם של בני הזוג פקחים של רשות ההגירה, עצרו את הזר והעבירו אותו למתקן למשמורת. ערר שהגישו בני הזוג לבית הדין למשמורת, נדחה.


האם התנהלות משרד הפנים ורשות האוכלוסין הייתה תקינה?


לאחר מכן הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי ובו הסבירו בני הזוג שעם כל הקשיים שאפשר שיש בתיק, עדיין עומדת להם הזכות לחיי משפחה. בעיקר תקף הערעור את הדרך שבה פעל משרד הפנים לאחר הגשת הערר הפנימי. כאמור, נציגי הרשות לא המתינו עד להשלמת הטיפול בבקשת בני הזוג ועצרו את הבעל טרם שנמסרה החלטה בערר הפנימי.


רשות האוכלוסין טענה שלא הייתה מחויבת להמתין עד להחלטה סופית בערר הפנימי, וכך גם מצוין במפורש בנוהל עררים. אלא שבית המשפט דחה את הטענה. אמנם לא נעלמה מעיני השופטת בלטמן-קדראי הדרך הפסולה שבה נכנס הזר לישראל, אך למרות זאת בית המשפט לא הסכים, בשונה מבית הדין למשמורת, להכשיר את פעולת הרשות.


מהו הנוהל אשר חל על בני זוג נשואים המבקשים להסדיר מעמד בישראל לבן הזוג הזר?


בית המשפט הבהיר כי הנוהל הקובע בהקשר זה אינו נוהל עררים, שהוא כללי, אלא נוהל ספציפי החל על בני זוג נשואים שבמסגרתו מבוקשת הסדרת מעמד בישראל עבור בן הזוג הזר. אותו נוהל קובע כי לא יגורש המבקש טרם שניתנה החלטה בבקשתו, ואילו במקרה זה הרשות פעלה כנגד הזר לפני שהחליטה בערר הפנימי שהוגש במועד.


בית המשפט ביטל את ההחלטה ואת צו המשמורת והורה לרשות האוכלוסין לשחרר את הזר בכפוף להפקדת ערבות ועירבון כספי.


[עמ"נ 21179-08-17 קירילובסקי ואח' נ' משרד הפנים (25.8.17)]


מאת עו"ד ארתור בלאייר שעוסק בדיני הגירה והסדרת מעמד בישראל


המחבר לא ייצג בהליך