באחרית ימיו, האב פוגש בת זוג חדשה. הוא נישא לה, או שהיא עוברת להתגורר עימו בביתו. הילדים שנולדו לאב מנישואיו הראשונים מרגישים מאוימים. הם חוששים פן "האם החורגת" תשתלט על הרכוש השייך לאב, רכוש שהיה שייך בעבר לאב ולאשתו הראשונה, היא אימם האמיתית.
 
האם תחושתם של הילדים מוצדקת? יאמר כבר על הסף כי הוא הדין במקרה של אישה אשר יש לה ילדים מנישואין קודמים, ואשר קושרת את גורלה בגורלו של גבר חדש בערוב ימיה. לפיכך יש לקרוא את כל האמור להלן כמתייחס גם למקרה ההפוך, בו האישה היא זו שפותחת ב"פרק ב' ", וילדיה מנישואיה הראשונים הם אלה שמודאגים מן המצב.
 
ובכן, פחדיהם של הילדים מ"פרק א'" הינם מוצדקים בהחלט. בין אם האב גרוש מאם ילדיו או שהוא עדיין נשוי לה,ובין אם הוא מתחתן עם האישה השנייה או רק גר ביחד איתה, באופן שהם הופכים להיות "ידועים בציבור", בכל המקרים היא צוברת הרבה זכויות, שבאות באופן טבעי על חשבון הילדים של האב ועל חשבון אשתו הראשונה, שיקבלו פחות כספים ונכסים אחרי אריכות ימיו של האב.
 
אגב, צריך לחשוש לא רק מבנות זוג. יש הרבה תקדימים של נשים שהיו בכלל עוזרות בית או מטפלות סיעודיות של גבר קשיש, או שכנות שסייעו לו בלבד, וניצלו את מצבו ואת התלות שפיתח בהן כדי להחתים אותו על צוואות לטובתן, תוך כדי נישול של ילדיו מן הירושה, או על אפילו על העברת הבית שלו אליהן במתנה.אחדות אף נישאו לאב, שלא תמיד היה מודע לכך בכלל, והפכו לאשתו החוקית. במקרים רבים רוקנו נשים נוכלות כאלה את חשבון הבנק של הקשיש, ואף מכרו את תכולת ביתו. קיימים כמובן גם פסקי דין בהם גברים שימשו כמטפלים או שכנים של קשישים וקשישות, וביצעו מעשי עושק דומים, אך אין זה נושא הדיון.
 
נשים שהפכו לבנות הזוג של האב כאשר שניהם מתגוררים כבר בבית אבות, ואף אם השניים  לנו בבית האבות בחדרים נפרדים, עשויות גם הן להיות מוכרות כידועות בציבור של האב, ולצבור זכויות על חשבון ילדיו.
 
חשוב להבין כי על מנת להיות מוכרים כידועים בציבור, ולקבל כך ללא נישואין זכויות שדומות מאד לאלו של בני זוג נשואים,נחוצים בעצם שני תנאים: קיום חיי אישות מתוך קשר של אהבה וחיבה וניהול משק בית משותף. כאשר מדובר בזוגות מבוגרים בגיל השלישי, בית המשפט עשוי להסתפק רק בתנאי שלמשק בית משותף, באשר יתכן כי הצדדים הגיעו לגיל בו אינם מסוגלים או מעוניינים עוד לקיים יחסי אישות, אך עדיין יכולים ליצור קשר משפטי מחייב של ידועים בציבור. 
 
אילו זכויות צוברת האם החורגת על חשבון הילדים?
 
האם החורגת צוברת שלושה סוגים שלזכויות: אישה שחיה עם האב כידועה בציבור או נישאת לו והופכת לאשתו השנייה יכולה לתבוע ממנו מזונות, גם בחייו וגם אחרי מותו, היא יכולה לדרוש מחצית מהרכוש שהוא צבר במהלך חייו עימה, ויכולה לרשת אותו אחרי מותו. מן הסתם, אם תנוצל ולו אחת מהזכויות הללו, אזי באופן טבעי הילדים יקבלו הרבה פחות.
 
עלול להיווצר מצב בו ילדיה של האישה השנייה, היורשים אותה לאחר מותה, יקבלו את הרכוש שהיה שייך בעבר לאב ולאשתו הראשונה, במקום שיקבלו אותו הילדים של האב ושל אשתו הראשונה. במילים אחרות, במקום שילדיו של האב יירשו אותו, ילדיה של בת זוגו השנייה, שאינם ילדיו, יירשו אותו!
 
בפסק דין מעניין מן העת האחרונה נקבע כי המונח "בן זוג" בחוק הירושה אינו חל על אישה שהייתה נשואה אמנם למנוח בעת מותו באופן פורמאלי, אך הוא חי בנתק ממנה במשך עשרות שנים. לפיכך נקבע כי האישה לא תירש את המנוח,למרות שהוכרה כאלמנתו ע"י משרד הפנים והמוסד לביטוח לאומי. בנסיבות דומות נראה כי אישה חדשה עימה חי המנוח היא שתירש אותו, וזאת אף אם אשתו הראשונה עדיין נשואה לו, ועודנה מצויה בין החיים. 
  
לעתים קרובות מערכות היחסים הללו נוצרות בגיל מבוגר, סמוך לפרישה לגמלאות. אישה חדשה כזו תקבל גם את הפנסיה של האב אחרי מותו, במקום האישה שהייתה נשואה לו עשרות שנים והיא אם ילדיו. זאת אף אם הפנסיה נצברה בעשרות שנות עבודתו של האב, אשר היו כולן בתקופת נישואיו לאשתו הראשונה, ודי שהחברה החדשה חיה איתו שנה אחת בלבד עובר לפטירתו.
 
מה פתאום שחברה חדשה שחיה עם גבר זמן קצר תקבל את הפנסיה ולא האישה החוקית?
 
ניתן לטעון שזה מאד לא צודק, כי הפנסיה נצברת בשנים בהן האיש עבד, ולרוב הנשים הללו מכירות בכלל את הגבר כשהוא כבר בפנסיה, וכבר לא עובד, והן תקבלנה את הפנסיה. אבל אין מנוס, זהו המצב החוקי. התקנון האחיד של רוב קרנות פנסיה [כמו קג"מ של כל עובדי ההסתדרות וקרן הגמלאות שלאגד או הדסה]  קובע שהאישה שחיה עם הגמלאי שנה לפני הפטירה, או שמקבלת ממנו מזונות, תקבל את הפנסיה במותו.
 
הרעיון מאחורי התקנונים הללו הוא שיש לתת קיום למי שהיה סמוך על שולחנו של הפנסיונר בעת שנפטר,קרי לאדם אותו רצה והתכוון הפנסיונר לפרנס בשלהי חייו, למי שאכן נהנתה מן הפנסיה שלו טרם מותו, ולא לאשתו בנפרד, אותה חדל לפרנס (אלא אם כן כאמור אותה אישה ראשונה קיבלה ממנו מזונות עד מותו).
 
מה הם אם כן הפיתרונות – כיצד הילדים יתגוננו?
 
ישנם שני פיתרונות מצטברים, ואין די לנקוט רק באחד מהם: אם האב רוצה להגן על ילדיו, הוא צריך מחד לערוך צוואה,שבה יבטיח שרק ילדיו יירשו אותו, ומאידך להחתים את האישה החדשה, עדיף לפני שהוא מתחיל לגור איתה, על הסכם ממון, שבו היא תתחייב לא לתבוע את הרכוש שלו ולא מזונות ממנו במקרה שדרכיהם תיפרדנה.
 
את בעיית הפנסיה האישה הראשונה צריכה לפתור בהסכם הגירושין, ולדרוש במסגרתו רכוש אחר במקום הפנסיה, כי אתה פנסיה היא פשוט לא תוכל לקבל, גם אם זה כתוב בהסכם הגירושין. קרן הפנסיה פועלת לפי התקנון שלה, ואינה כפופה להסכם הגירושין, שאינה צד לו. אם לא ניתן להגיע להסכם גירושין, כדאי לאישה הראשונה להגיש תביעה לקבלת מחצית הפנסיה כל עוד הבעל חי. 

עודכן ב: 28/09/2012