מה הוא אפוטרופוס? אם הינך אם לילדים מתחת לגיל 18 הרי שאת אפוטרופא, ואם אתה אב לילדים קטינים – הרי שגם אתה אפוטרופוס. ההורים נקראים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בשם "אפוטרופוסים טבעיים", וזאת משום שהם הופכים לבעלי מעמד חוקי של אפוטרופוסים מבלי צורך בנקיטה בהליך משפטי, מתוך עצם ההורות הביולוגית הטבעית שלהם. ככאלה, אחראים ההורים הן על גופם והן על רכושם של ילדיהם.

 

האם פרידה או גירושין בין ההורים משפיעים על מעמדם בתור האפוטרופוס והאפוטרופא של ילדיהם? לא ולא! גם במצב בו רק אחד מן ההורים זוכה במשמורת על הקטינים, עדיין שני ההורים נותרים בעלי אותו סמכות הורית כלפי ילדיהם הנובעת ממעמד האפוטרופוס הטבעי. להורה שאיתו יגורו הילדים ולהורה שרק יקיים עימם קשר של ביקורים תהיה בדיוק אותה "מילה" או "זכות הצבעה", על מנת לקבוע בסוגיות בעלות חשיבות. למשל, הורה אחד אינו רשאי להחליט על דעת עצמו כי הילדים ישתתפו בגן אנתרופוסופי, או בגן של ש"ס, לעומת גן רגיל.

 

הוא הדין במתן היתר לבני נוער לנקב את אברי גופם (פירסינג) או לחרוט על עורם כתובות קעקע. אם לא ניתן לקבל את ההחלטות הללו ביחד, יש לפנות לבית המשפט, אשר יכריע בסוגיה בהתאם לטובת הקטינים.

 

ישנם הורים שנמנעים מלטוס יחדיו באותו המטוס, כדי שאם חלילה תתרחש תאונה, ילדיהם לא יתייתמו משני הוריהם בבת אחת. חשוב לציין כי הורים יכולים לציין בצוואותיהם, במי היו בוחרים כאפוטרופוס לילדיהם אחרי פטירתם. אמנם רק בית המשפט יכול למנות אפוטרופוס, ואין די במשאלתם של ההורים, אך לפי החוק על בית המשפט לקחת את מבוקשם בחשבון. זהו חריג בנוף דיני הצוואות, באשר צוואה עוסקת מטיבה בחלוקת הרכוש שמותיר הנפטר, ולא בעניינים מסוג זה.

מינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט

 

בצד האפוטרופוס הטבעי, ישנו האפוטרופוס הממונה ע"י בית המשפט. מתי נחוץ למנות אפוטרופוס כזה? לדוגמא, אם שני הוריו של קטין נפטרו – יש למנות לו אפוטרופוס במקומם, אשר יגדל אותם, יקבע היכן הם ילמדו – ומה ילמדו, אם ייסעו לחו"ל, וכו'. כן נחוץ למנות אפוטרופוס למי שנעדר כשרות משפטית, פסול-דין, מטעמים של מחלת נפש, פיגור שכלי, פגיעות ראש או מחלות קוגניטיביות לסוגיהן, כמו אלצהיימר/שיטיון. גם מי שאינו מסוגל לנהל את ענייניו בכוחות עצמו זקוק למינוי אפוטרופוס. מי שאינו יודע קרוא וכתוב, או שאינו מתמצא דיו בחיים המודרניים על מנת להתנהל מול הרשויות השונות, או מי שחשוף לסכנה של עושק וניצול עקב מצב נפשי או גופני, תמימות יתר או חוסר ידע והבנה. חשוב להגן על החסוי מגורמים עוינים או מנוכלים שינסו להשתלט על רכושו.

 

האפוטרופוס המועדף הוא קרוב משפחה, אך ישנה אפשרות למנות גם מוסד או גוף, וכן למנות יותר מאדם אחד לתפקיד. מי שמבקש את המינוי הוא לרוב קרוב משפחה מדרגה ראשונה, הנוגע בדבר. כדאי לקבל סעד מהיר ניתן לבקש גם מינוי זמני מיידי.

 

ניתן גם למנות אפוטרופוס לעובר, שמצוי עדיין בבטן אימו. בדומה לקטין, גם העובר אינו בעל אישיות משפטית, אך לעתים הוא זקוק להגיש תביעה משפטית, כגון תביעת אבהות, על מנת למנוע מאביו להימלט מן הארץ מאימת הדין. במקרה כזה ממנים את האם כאפוטרופא לתינוק שבבטנה, כדי שהיא תוכל להגיש תביעות והליכים בשמו עוד טרם לידתו. האם איננה אפוטרופא באופן טבעי על העובר שבבטנה, למרות שברגע שזה ייוולד, היא תהפוך אפוטרופא הטבעית שלו. קיימים תקדימים בהם אבות ביקשו למנות אותם כאפוטרופוסים לעוברים שבבטן בנות זוגם, במטרה למנוע מהן לבצע הפלה מלאכותית ולהפסיק את ההיריון. בתי המשפט לא נעתרו לתביעות כאלה בשל זכותה הבלעדית של האישה על גופה.

 

ישנם שני סוגים של אפוטרופוס שניתן למנות ע"י בית משפט: אפוטרופוס לגוף ואפוטרופוס לרכוש. אפוטרופוס לגוף הוא למשל מי שייקבע אם החסוי שלגביו מונה ישתלב במוסד רפואי, סיעודי או שיקומי, או יעבור הליך רפואי זה או אחר, כמו השתלה או ניתוח. אפוטרופוס לרכוש הוא זה שאמור לנהל את כספיו ונכסיו של החסוי, לטובת החסוי. החוק והתקנות מציבים כללים מדויקים כיתד יש לנהל את רכושם של חסויים. מוסדות המדינה מפקחים על האפוטרופוסים הממונים בעזרת נציגי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, ועל כל אפוטרופוס לרכוש להגיש להם דו"חות תקופתיים מגובים בתיעוד מתאים.

 

כדאי מאד להקדים ולמנות אפוטרופוס להורה, או לקרוב משפחה מבוגר אחר. חשוב להיות עם היד על הדופק, וברגע שהאדם אינו כשהיה, ויש חשש לניצול עקב חוסר צלילות, להקדים תרופה למכה ע"י פנייה לעו"ד מנוסה בתחום זה והגשת בקשה למינוי אפוטרופוס. כולנו ערים לסכנה לה חשופים קשישים לעתים, אשר הופכים תדיר מטרה לתרגילי עוקץ של רמאים ונוכלים תאבי בצע. לאנשים מבוגרים, בעיקר בודדים, ישנה נטייה להעניק מתנות לכל מי שמעניק להם ולו מעט תשומת לב, לפזר שיקים ולחתום על מסמכי מתנה וצוואות ללא ביקורת והפעלת שיקול דעת מספיק. ללא מודעות לכך, אותם מבוגרים מאבדים את נכסיהם, ונופלים לנטל על בני משפחתם בערוב ימיהם. אנשים שהיו בעלי דירה וחסכונות נותרים לעתים קרובות בחוסר כל, עד כדי כך שאין להם ממה להתקיים אפילו.

חשוב לדעת שאם פונים לבית המשפט ומכריזים על אדם כפסול-דין, זה משפיע רק על הכשרות שלו לבצע פעולות משפטיות מכאן ולהבא, ולא למפרע, על מה שכבר נעשה. דהיינו, עסקאות אשר עשה אותו חסוי לפני שמונה לו אפוטרופוס אינן מתבטלות באופן אוטומאטי, יש צורך להגיש תביעות נוספות לא קלות מבחינה משפטית, וקשה להחזיר את הגלגל, במיוחד אם הרכוש שהקשיש העביר כבר בוזבז או הוברח.

חשיבות המושג: האופוטרופוס למעשה

 

מניסיוני הרב, ונוכח חשיבותו הפרקטית הרבה, המושג האחרון שמצאתי לנכון לסקור הינו "האפוטרופוס למעשה". זוהי למעשה אזהרה לכל "המתנדבים בעם", שאינה אלא פן אחר של הפתגם ההיתולי לפיו "הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות". אדם אשר מנהל בפועל את נכסיו ואת רכושו של אדם אחר, מבלי שהראשון מונה ע"י בית המשפט כאפוטרופוס על השני, עלול למצוא עצמו בעתיד חשוף לטענות ותביעות, להידרש ליתן חשבונות, ואף להיאלץ להחזיר כספים או לשלם פיצויים.

דוגמא לכך ניתן לראות במקרה התקדימי הבא: בת ניהלה במשך כמעט 20 שנה את כספי אימה, וזאת מבלי שמונתה כאפוטרופא שלה. כל עוד שהאם הייתה בין החיים, הבנים והבנות האחרים לא התנגדו לכך כלל, כיון שהדבר הקל עליהם. ואולם, ברגע שהאם נפטרה, מייד פנו האחים והאחיות האחרים בתביעה משפטית נגד אחותם, דרשו ממנה פירוט ודו"חות כספיים עבור 18 שנה רטרואקטיבית, ואף תבעו ממנה בבית המשפט לפצות אותם על הפיחות שחל בערכם של הנכסים.

לרוע מזלה של אותה בת, היא שמעה לעצת יועץ ההשקעות שלה בבנק, והשקיעה את כספי אימה במניות הבנקים, אשר כידוע ידעו מפולת קשה. אותה אישה נאלצה לפצות את אחיה ואחיותיה מתוך כספיה שלה, בשל הפסדי האם. הבת פעלה בתום לב, ומתוך רצון לסייע לאימה, אך אכן נעשתה כאן השקעה לא חוקית. הדין קובע כי אפוטרופוס לרכוש צריך להשקיע את כספי החסוי רק בניירות ערך של המדינה, או בכאלה שהמדינה ערבה לפירעונם, ולא בהשקעות ספקולטיביות.