חברת כלל חויבה לפצות בעלי דירה בגין נזקי מים וצנרת שאירעו לדירתם.

בהתאם להסכם פשרה מיום 17/03/2008 בת.א. 35669/06 אשר קיבל תוקף של פסק-דין חויבה כלל חברה לביטוח בע"מ לשלם למשפחת נחייסי אשר היו מיוצגים על ידי עו"ד צבי שטיין מרמת-גן סך של 87,744 ש"ח.

מדובר בתביעה נגד כלל חברה לביטוח בע"מ אשר ביטחה את דירתם של התובעים מכוח דרישת הבנק למשכנתאות ממנו לקחו התובעים הלוואה לצורך רכישת דירתם.

בחודש אוגוסט 2002 ערכו התובעים שיפוץ בביתם, שכלל בין היתר ריצוף הבית ע"י הדבקת מרצפות- גרניט פורצלן, החלפת האמבטיה הגדולה, כולל החלפת צנרת רק בה. כאשר שאר צנרת הבית לא הוחלפה, מאחר והייתה תקינה והם לא מצאו לנכון להחליפה.

לראשונה, הבינו התובעים כי קיימת בעיה בדירתם, כחצי שנה לאחר תום השיפוצים, כאשר הדליקו את דוד המים החמים אשר פעל למספר שעות, המים לא התחממו! הם הזמינו איש דודים כדי לתקן את הדוד, הוא בדק ואמר להם שלא ניראה לו שישנה בעיה כלשהי בדוד אלא הבעיה היא בצנרת.

התובעים אשר בוטחו אצל הנתבעת גם כנגד נזקי צנרת, הזמינו את חברת "שחר" שמטפלת בבעיות צנרת, וכפופה לנתבעת, כקבלן המבצע את תיקוני האינסטלציה עבורה. חברת "שחר" החלה בהחלפות קטעי צנרת שונים מספר פעמים בגין תיקונים חלקיים כל פעם.

התיקונים "פתרו" את הבעיה כל פעם למשך תקופה קצרה אך הבעיה חזרה על עצמה והתגלה כל פעם פיצוץ נוסף במקומות שונים בצנרת בדירת התובעים. אנשי "שחר" העדיפו לבצע טיפול חלקי נקודתי בלבד, בזמן קצר, במקום לטפל באופן יסודי בבעיית הצנרת על מנת למנוע פיצוצים חוזרים ונשנים.

הרטיבות הלכה והחמירה והתובעים פנו טלפונית אל הנתבעת פעם נוספת על מנת שתשלח מישהו שיבדוק את הבעיה ויטפל בה. כעבור כארבעה חודשים לאחר צביעת הקירות שבוצעה, הגיע לדירת התובעים שמאי מטעם הנתבעת שראה את הבעיה והמצב החמור, וצילם את הממצאים בשטח.

למרות זאת הוא "הרגיע" את התובעים ואמר להם שעליהם להתאזר בסבלנות והכל יתייבש ויסתדר מעצמו.

במקביל ביקש השמאי מהאנשים שהתלוו אליו לביקור בדירת התובעים, לשלוח אנשים שיבדקו ע"י מכשיר מיוחד את הבעיה.

 אנשים אלו שהתובעים אינם יודעים מה תפקידם, הגיעו כעבור שבועיים בערך לבדוק את אשר השמאי ביקש והודיעו לתובעים כי הכל בסדר ותקין.

הרטיבות הקשה ביותר שגרמה לריח איום ונורא, הייתה בפרוזדור שנמצא בין שתי המקלחות, מקלחת גדולה ומקלחת קטנה, פרוזדור זה נימצא ממש במרכז הבית.

התובעים הסבירו לאותו מנהל העבודה את המצב הקשה והבלתי נסבל בדירה ,וכי אי אפשר לחיות עוד בצורה כזו.

מנהל העבודה, במקום לגלות הבנה למצב הקשה של הדירה והתובעים בעקבות זאת, ולהורות על בדיקה מקיפה של הבעיה ותיקונה, השיב לתובעים בצורה מתנשאת ומזלזלת ואמר להם כי הם לא יקבלו שום פיצוי מחברת הביטוח.

כעבור תקופה מסוימת יצר השמאי קשר עם התובעים ואמר שהחברה מוכנה לפצות את התובעים בסכום של 15,000 ₪. כמובן שסכום כה נמוך לא היה מקובל על דעת התובעים. התובעים השיבו לו כי נזקיהם והוצאותיהם גבוהים הרבה יותר מהסכום המגוחך שהוא הציע להם ולכן הסכום המוצע אינו מקובל עליהם.

התובעים הגישו תביעה נגד כלל חברה לביטוח בע"מ שבסופה הגיעו הצדדים ביום 17.3.2008 להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק-דין ע"י כבוד השופטת דורית קוברסקי על פיו כלל חברה לביטוח בע"מ שילמה למשפחת נחייסי סך של 87,744 ש"ח.