קובי ונטורה נגד פלסים חברה לפיתוח ובנין בע"מ

ביהמ"ש בת"א חייב את חברת פלסים לשלם פיצויים בגין ליקויי בניה וראשי נוספים למר ונטורה שהיה מיוצג ע"י עו"ד שטיין מר"ג.

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין
טרם אדון בטענות הצדדים לגופן מן הראוי להסיר מדרכנו טענת הנתבעת, אשר נטענה בכתב הגנתה ובתצהיר העדות הראשית מטעמה, לפיה אין היא נושאת באחריות לתיקון הליקויים, בנסיבות מקרה דנן.

לשיטת הנתבעת, אחריותה לתיקונם של הליקויים ואי ההתאמות מותנית בהודעת התובע על קיומם, תוך 30 יום מהמועד בו אלה נתגלו.

נוכח העובדה – כך לנתבעת – כי התביעה הוגשה בחלוף כחמש וחצי שנים ממועד מסירת הדירה, פטורה היא מתיקון הליקויים הנטענים ולתובע לא קמה זכות לפיצויים בגינם.

לא מצאתי שחר לטענה זו ודינה להידחות על הסף.

ראשית דבר, הטענה להגבלת אחריות הנתבעת בגין אי מסירת הודעה כאמור, נזנחה על ידי האחרונה בסיכומי טענותיה – ובדין נזנחה – ובשל כך פטורים אנו מלדון בה, שכן דין טענה אשר נטענה בכתבי הטענות ולא הועלתה בסיכומים (בין בשגגה ובין במתכוון) כדין טענה שנזנחה

הנה כי כן, מחומר הראיות עולה בעליל כי התובע העלה בפני הנתבעת את הליקויים שנתגלו בדירתו עוד טרם זו נמסרה לחזקתו. זאת ועוד, אף במהלך תקופת הבדק, כהגדרתה בחוק המכר, חזר וביקש התובע את ביצוע התיקונים.

בנסיבות אלו ברי כי התובע לא החמיץ כלל את מתן ההודעה על "אי התאמה", אלא אף הקדים והעלה אותה בהזדמנות הראשונה שזו נגלתה לו כך שאין לראותו כמי שלא מילא חובותיו על פי חוק המכר.

באשר לנזקי הרטיבות, טענה הנתבעת כי התובע איננו זכאי למלוא הסכום אותו קבע המומחה, אלא אך לחלקו היחסי ברכוש המשותף.

וכל כך למה? לשיטת הנתבעת, הליקויים בנושא הרטיבות, אשר נקבעו על ידי המומחה בסך של 12,500 ₪, מקורם בליקויי בנייה ברכוש המשותף ולא בדירת התובע, שכן גג הרעפים אינו מוצמד לדירת התובע, אינו מהווה חלק מדירתו אלא הינו רכוש משותף לכלל דיירי הבניין, כהגדרת חוק המקרקעין תשכ"א-1969.

נוכח העובדה שדירת התובע מהווה 9.6% מכלל הדירות בבניין, יש – כך לנתבעת – להעמיד את הפיצוי המגיע לתובע בגין ליקויי הרטיבות על סך 1,200 ₪ בלבד, סכום המהווה 9.6% מכלל עלות התיקון (12,500 ₪).

מנגד טען התובע כי על גג הרעפים לא מוצבים אביזרים כלשהם כגון דוודים ו/או צינורות השייכים לבניין המשותף וכי מדובר בגג משופע, ללא יכולת גישה, והמהווה את תיקרת דירת התובע לבדה, שהינה דירת דופלקס המשתרעת על פני קומות ג + ד. לגג הבניין – כך הטענה – אין זיקה כלשהי לדירה אחרת בבניין. עוד טוען התובע כי הוא, לבדו, הניזוק היחיד בבניין הסובל ישירות מהנזילות ומהדליפות מהגג.

סבור אני כי במחלוקת האמורה הדין עם התובע. 

הגם שעל פי ההסכם גג הבניין אינו מהווה חלק בדירת התובע, הרי שאין בעובדה זו כדי לשלול מהתובע את מלוא עלות תיקון הנזקים אשר נגרמו לדירתו שמקורם בליקויי הבנייה בגג הבניין.