בתי המשפט

א 001660/03
בית משפט השלום ראשון לציון




כבוד השופט איתן אורנשטיין בפני:









בעניין: 1 . חבא רוני

2 . חבא יוסף

3. חבא חממה

ע"י ב"כ עו"ד שטיין צבי התובעים

נ ג ד



1 . בידני רמי

2 . פאר מרים

ע"י ב"כ 1. עו"ד בר-טל יהושע הנתבעים

2. עו"ד קין שי

נגד

1 . עמור מאייוסט

2 . גריידי מרים

הצדדים השלישיים

ע"י ב"כ עוה"ד 1. עו"ד נתן שי

2. עו"ד בראל







פסק – דין





1. כללי:



(להלן: "הבית").

הבית, הינו בית מגורים פרטי, חד קומתי, הכולל קומה מוגבהת אחת, המצויה בגובה של כ- 1.60 מ’ מפני הקרקע וגג בטון מחופה רעפים.







2. הצדדים:





2.1 התובע 1, (להלן: "התובע"), הינו בנם של התובעים מס’ 2 ו 3, (להלן: "ההורים"). ההורים הינם בעלי זכויות החכירה במגרש עליו נבנה הבית.


2.2 הנתבע 1, (להלן: "הקבלן"), בצע את שירותי בניית השלד בלבד, בהתאם להסכם שנחתם בינו לבין התובע ביום 3.2.97.

2.3 הנתבעת 2, (להלן: "המהנדסת פאר"), הינה מהנדסת בניין במקצועה ובהכשרתה. בין התובע לבין המהנדסת הוסכם בשלהי שנת 1996 כי האחרונה תשמש כמהנדסת האחראית לקבלת היתר הבניה וכל הכרוך בכך.



2.4 צד ג’ 1, (להלן: "השרטט"), הינו שרטט במקצועו, נשכר ע"י המהנדסת פאר בקשר עם הדרוש להכנת התרשימים לגבי הבקשות להיתרים. השרטט עבד בועדה המקומית לתכנון ובניה מרכז משנת 1970 ועד לשנת 2000, היא הועדה המנפיקה את ההיתרים בקשר עם הבנייה של הבית.



2.5 צד ג’ 2, (להלן: "המהנדסת גריידי"), מהנדסת בניין במקצועה, נשכרה על-ידי התובע על מנת לטפל בבקשות להיתר בנייה, אשר יסדירו את החריגות בבניה. שירותי המהנדסת גריידי התבקשו, לאחר שהועדה לתכנון ובניה פנתה לתובע והודיעה לו כי הבית הוקם במפלס גבוה וחורג מהמאושר בהיתר הבניה, ולכן לא יינתן אישור אכלוס אלא לאחר שתוסדר החריגה.



3. תמצית העובדות הדרושות לעניין:



3.1 התובע הינו איש שירות קבע בצה"ל. ההורים הנם כאמור בעלי זכות החכירה המהוונת

לדורות במגרש הידוע כחלקה 99 בגוש 6069, הינה הקרקע עליה נבנה הבית. ההורים חתמו על ייפוי כוח נוטריוני שייפה את כוחו של התובע לייצגם בפני מנהל מקרקעי ישראל ולקבל בשמם כל מידע הנמצא בתיק. בהמשך החליטו ההורים להעניק לתובע מחצית הקרקע ואת זכויות הבניה עליה במתנה. המתנה לא הוקנתה ולא הושלמה, כמו-כן הזכות לא נרשמה על-שם התובע.



3.2 התובע החליט בשנת 1995 או בסמוך לכך לממש את זכותו על המגרש ולבנות בית חד משפחתי. התובע בחר לא לפנות לקבלן ראשי לביצוע העבודות ואף לא מינה גורם מפקח על כל שלבי הבניה, אלא בחר לבצע את התכנון והבניה באמצעות קבלני משנה ששכר. התובע התקשר עם הקבלן בהסכם לפיו יבנה הקבלן את שלד הבית על פי תוכניות. במקביל, התובע התקשר עם המהנדסת פאר שקיבלה על עצמה להיות עורכת הבקשה, המהנדסת האחראית לתכנון השלד, האחראית לביצוע השלד והאחראית לביקורת. לאור הכרות המהנדסת פאר עם השרטט, נשכר האחרון על מנת לשרטט את התרשימים הדרושים לשם הגשת התוכניות, וכן לסייע בקבלת ההיתר, במיוחד לאור עבודתו בוועדה.


3.3 המהנדסת פאר חתמה במהלך הבניה על מספר אישורים מהותיים הנדרשים לקבלת היתר בניה וחיבורי תשתית כמו גם היתר לאכלוס הבית, כדלקמן:

3.3.1 טופס להגשת חישובים סטטיסטיים מיום 11.12.96.

3.3.2 טופס מינוי אחראית על הביקורת ללא תאריך.

3.3.3 תצהיר אחראית ביצוע השלד מיום 13.7.99.

3.3.4 ארבעה דיווחים שונים על עריכת ביקורת באתר הבניה ללא תאריך.



3.4 לפי התכנון, ביסוס הבית הינו על כלונסאות לעומק של 7 מ’, על מנת להפריד בין הבית
לבין הקרקע, בהתחשב בכך שהאדמה במקום היא כבדה, המשנה את נפחה בעקבות שינויי לחות. הקבלן החל בביצוע הבניה לפי התוכניות שהוכנו. קודם יציקת הרצפה הראשונה החליט התובע להגביה את המפלס התחתון של הבית, מעבר למאושר בהיתר הבניה. בעניין זה התעוררה מחלוקת בין הצדדים שכן לטענת הנתבעים הדבר נעשה על מנת לאפשר לתובע לבנות בעתיד מרתף או תוספת בניה אחרת בתחתית הבית בניגוד להיתר, טענה זו הוכחשה על ידי התובע. אין ספק כי ההגבהה האמורה חייבה שינויי בקונסטרוקציה של השלד, דבר אשר בדיעבד, התברר כי לא נעשה ולא שונה, והתכנון ההנדסי נשאר כמות שהיה. עוד עולה כי לא ניתן לשינוי האמור כל ביטוי בתוכניות להפרש הגבהים ואין כל פרטים למדרגות החיצוניות שהוספו, בעקבות השינוי בבניה




(להלן: "השינוי בבניה"). השינוי בבניה גם חייב פתרון של ניקוז מי הגשמים נוכח הפרשי הגובה שלא נעשה.



3.5 לאחר השלמת הבניה התבררו כי קיימות חריגות בניה ולפיכך סירבה הוועדה המקומית ליתן טופס 4 לאכלוס ושימוש בבית.


3.6 בנסיבות אלה, שכר התובע את שירותיה של המהנדסת גריידי על-מנת שתטפל בהסדרת
ההיתר. המהנדסת גריידי הכינה תוכנית שינויים על מנת להתאים את המצב בפועל להיתר, בין היתר על ידי מילוי החלל שנוצר.


3.7 בין לבין, התגלו בבית סדקים בקירות, אשר מופיעים הן בחלקו החיצוני והן בחלקו הפנימי של הבית. התובע פנה למומחה מטעמו, המהנדס בן חורין, שערך ביקור בבית והגיש ביום 5.8.2002, חוות דעת. בחוות הדעת, פרט בן-חורין את ממצאיו בדבר קיום סדקים ניכרים וליקויים, וכן פירט את עלויות התיקון הניכרות. בהסתמך על חוות הדעת של בן-חורין דרש התובע לחייב את הנתבעים בעלות תיקון הליקויים, אך אלה כפרו בחבותם כמו גם בקיום סדקים הנטענים.


4. התובע הגיש את התביעה בשלב ראשון רק בשמו. עם תחילת חקירתו הנגדית, התברר כי

אין לו זכויות קנייניות בבית ולפיכך תוקנה התביעה וההורים הוספו כתובעים נוספים. התביעה הוגשה נגד המהנדסת פאר והקבלן. המהנדסת פאר הגישה הודעת צד ג’ נגד השרטט ונגד המהנדסת גריידי.



5. מומחה בית המשפט:



נוכח פערים גדולים בין עמדות הצדדים, החלטתי בישיבת בית המשפט מיום 2.12.03, על

מינוי של מומחה מטעמו של בית המשפט, המהנדסת עפרה גלבוע (להלן: המומחית"). המומחית ביקרה בבית, ביום 22.6.04 והגישה ביום 5.7.04, את חוות דעתה, ובהמשך מסרה תשובות הבהרה ונחקרה על חוות דעתה.





6. ממצאי המומחית:



מפאת חשיבות חוות הדעת להכרעה ראיתי לנכון לציין את עיקריה:

6.1 השלד, כולל השינויים שנערכו בו, לרבות הרמת המבנה ויישור מפלס הכניסה נבנה ע"י הקבלן בתאום, באישור וע"פ הנחיותיה של המהנדסת פאר.

6.2 אין בתוכניות המאושרות ביטוי לשינויים האמורים.
6.3 בחלוף שנתיים מאז השלמת השלד, ורק לאחר תוכנית שינויים שערכה המהנדסת גריידי התקבל היתר.
6.4 המהנדסת פאר נשארה גם בשלב של תוכנית השינויים, כמהנדסת האחראית לתכנון השלד, אחראית לביצועו ולפיקוח עליו.



6.5 לעניין הסדקים:

מחוות הדעת עולים ממצאים חד משמעים באשר לקיומם של סדקים, מקור הסדקים כמו גם פתרון לתיקונם:

6.5.1 קיימים סדקים אופקיים, אנכיים ואלכסוניים בקירות, בתקרה, ברצפה ובעמוד מרכזי מתחת לרצפה. הסדקים הגדולים ביותר הם האלכסוניים המצויים בקיר החזית אשר נפתחו עד עובי של כ- 8 מ"מ משני צידי הקיר.

6.5.2 המומחית מאשרת כי כל הסדקים המצויינים בחוות דעתו של המהנדס בן-חורין אכן קיימים בבית. מצויים גם סדקים נוספים שכנראה עדיין לא התפתחו בעת ביקורו בבית. מדובר בסדקים העוברים לכל רוחב הבניין בתחתית הרצפה המוגבהת ובערך באותו מקום גם בתחתית תקרת הבטון בכניסה, סלון ומטבח.



6.6 מיון הסדקים הקיימים ופתרונות לתיקונם:

המומחית בחוות דעתה כמו גם בחקירתה, חילקה את הסדקים למספר סוגים, כאשר לדעתה, מקור כל סוג סדקים, נובע בחלקו משינויים אקלימיים רגילים ומוכרים להם נדרש פתרון מסויים וסדקים אחרים, נובעים כתוצאה מהשינוי בבינוי, דהיינו הגבהת מפלס הקרקע מבלי שהוסדר המתחייב כתוצאה מכך בתחום ההנדסי ולכך פתרונות שונה, כמפורט להלן:





6.6.1 סדקים תרמיים בין סוגי חומר שונים; סדקים אנכיים המופיעים לאורך המפגש בין
קירות בלוקים לבין עמודי בטון יצוק. הסיבה להיווצרותם היא הפרשי טמפרטורות הקיימים בין יום ללילה ובין עונות השנה. ניתן למנוע את הסדקים או להקטינם בשלב השלד או בשלב ההכנה לטיח. סדקים אלו מטופלים בד"כ בתום תקופת הבדק ע"י ידי הקבלן הראשי. כיום ניתן לטפל בסדקים אלו על-ידי פתיחה, ניקוי ומילוי בחומר גמיש.
6.6.2 סדקים אלסטיים; מופיעים בעיקר בתחתית הקירות, הסיבה היא גמישות הבטון

העולה על גמישות הקיר הנשען עליה, זוהי תופעה מוכרת וידוע בבניינים, ע"פ גודל סדקים אלו, סבורה המומחית כי השקיעה הקיימת בקורות הבית אינה עולה על המותר בתחום. בד"כ התיקון מתבצע כשנה לאחר סיום הבניה, צורת התיקון זהה לתיקון הנדרש בסדקים התרמיים.

6.6.3 סדקים עקב תזוזת יסודות, סדקים אלכסוניים; נמצאו בעמוד החזיתי בקומת המסד וכן הסדקים בתחתית הרצפה והתקרה, כאשר אלה נובעים מתזוזת היסודות.

6.6.4 סדקים עקב העדר יסודות מתאימים; הסדקים המופיעים במדרגות אשר לא מופיעות בתוכניות. יש להפריד בין תחתית המדרגות לבין הקרקע ולהוסיף יסוד מתאים, רק לאחר מכן, לאחר ההתייצבות, ניתן יהיה לטפל בסדקים אלו.



6.7 לסיכום, סבורה המומחית כי הסדקים האלכסוניים הגדולים הקיימים בבית, הם הסדקים המשמעותיים, המצריכים טיפול יסודי, נוצרו עקב התרוממות יסודותיו בצורה לא אחידה, בייחוד בחלקו הקדמי, עקב כמויות המים הגדולות שהצטברו מתחתיו, בחורף והתייבשו בקיץ וזאת כתוצאה מהשוני בין התוכניות לבין הבינוי בפועל. שאר הסדקים הקיימים הם אופייניים לבתים חדשים ומתוקנים בדרך כלל בתום תקופת הבדק השנתי ע"י הקבלן ואינם מופיעים שוב.



6.8 התיקון המוצע:

בשלב הראשון, תיקון כולל ויסודי למכלול בעיות תזוזת היסודות; מילוי מתחת לבניין ויצירת שיפועים להפניית מי הגשם, פריסת יריעות בשיפוע מתאים, הרחקת מוצאי מרזבים או כל מקור מים אחר מהמבנה, הפרדת תחתית מדרגות הכניסה מהקרקע, הקשחת שלד הבניין על-ידי קורות קשר. כל אלו הינם טיפולים חיצוניים ואינם דורשים את יציאתם של יושבי הבית.





בשלב השני שיתבצע לאחר התייצבות היסודות והמתנה של חצי שנה לפחות; תיקון

הסדקים וצביעה מחדש, תיקונים במשקופי החלונות ובארונות המטבח. גם תיקונים אלו לא מצריכים בהכרח יציאתם של יושבי הבית.

לאחר סיום שני השלבים ניתן יהיה לבדוק בשנית את מישוריות הרצפות ולקבוע האם התיישרו או שיש צורך בביצוע מחודש של עבודות הריצוף.

לביצוע עבודה זו שתמשך כשבוע ימים יתכן ויהיה צורך ביציאת בדיירים מביתם לתקופה האמורה.

המומחית אומדת את עלות תיקון הליקויים בסך 97,500 ₪, לא כולל מעמ ופיקוח למחירי אפריל 2004. המומחית מציינת כי סכום זה יכול להשתנות לפי התאמות השוק עד 30%.



7. עמדות הצדדים:



7.1 התובע

לעמדת התובע, הוא אינו מתמצא בתחום הבניה, ויש להטיל על הנתבעים לשלם את העלות של תיקון הנזקים שנגרמו בגין רשלנות הנתבעים; הקבלן והמהנדסת פאר. לדידו, חלק נכבד בגרם הנזק יש ליחס לקבלן, שכן פעל בניגוד לתוכניות המאושרת. לעמדת התובע, המהנדסת פאר קבלה על עצמה להיות מתכננת הבית, אחראית לביקורת על הבנייה לפי היתר הבניה, עורכת הבקשה להיתר הבניה ואחראית לתקינות ביצוע השלד לפי המתחייב מההיתר. לטענתו של התובע, מתוקף תפקידה חייבת המהנדסת פאר בפיקוח עליון וכקבוע בסעיף 2 לתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה) תשנ"ב 1992, (להלן: "התקנות").



התובע טוען כי המהנדסת פאר התרשלה בתפקידה וכתוצאה מכך נגרמו הנזקים. התובע מצביע בהקשר זה כי המהנדסת פאר ביקרה פעמיים בלבד באתר הבניה במהלך הבניה, דבר אשר לא מתיישב עם תפקידה ואחריותה. זאת ועוד, היא סיפקה במהלך הבניה ולאחריה, אישורים כוזבים ובלתי נכונים בדבר התקדמות ומצב הבנייה בהתאם להיתר ולחוק, מבלי שטרחה לבדוק בשטח כי מצב הדברים שונה מתוכן האישורים שסיפקה לגורמים השונים, למרות שהיו לה הזדמנויות רבות לעשות כן.





לעמדת התובע, אין להטיל עליו כל חבות בקשר עם הגבהת הבית שכן ככל שהדבר חייב שינוי בקונסטרוקציה ובתוכניות, על המהנדסת פאר היה לדאוג להסדרת הדרוש.



7.2 הקבלן

לעמדת הקבלן הוא בנה את השלד בהתאם לתכניות הבניה המאושרות ולכן יש לדחות

את התביעה נגדו. הקבלן טוען כי התובע חב תרומה ניכרת לנזק שכן עמד על הגבהת הבית ונמנע כלל מלדאוג למילוי אדמה מתחת לבית, עקב ההגבה, אחרת לא היה נגרם הנזק עקב החלשות היסודות. מכל מקום, מקור הסדיקה בבית הוא בתכנון לקוי וברשלנות של המהנדסת פאר.



7.3 המהנדסת פאר

המהנדסת פאר גורסת כי התובע התעלם מהנחיותיה. החליט להגביה על דעת עצמו את מפלס הבניין, לא התייעץ איתה והיא לא הבחינה בהגבהה. התנהגותו זו של התובע הביאה גרמה לה, לפעול בניגוד לתוכניות ההנדסיות ובסופו של דבר הביאה לנזק וליקויי הבניה. המהנדסת פאר שלחה הודעת צד ג’ נגד השרטט והמהנדסת גריידי. לעמדת המהנדסת פאר, תפקיד השרטט, אינו מוגבל רק לשרטוט התוכניות אלא היא מייחסת לו לקיחת חלק מהותי של אדריכל ופיקוח עליון. לטענתה השרטט הציג עצמו כאדריכל, ולכן היה צריך להיות אחראי ולגלות את הסטייה מתוכניות הבניה. לאור האמור לעיל טענה המהנדסת פאר כי אין היא נושאת באחראיות כלשהיא לסדקים במבנה, וכי האחריות מוטלת על התובע בלבד ולחלופין על הקבלן, השרטט והמהנדסת גריידי, שטיפלה בתוכנית השינויים.



7.4 השרטט

לטענתו לא הופרה על-ידו כל חובה ולא הייתה כל רשלנות במילוי תפקידו אשר היה מוגבל לתפקידו כשרטט. השרטט מוסיף וטוען כי עבודתו בוצעה תחת פיקוחה של המהנדסת פאר, וכמו כן פעל בהתאם למידת הזהירות והאחריות הנדרשת בנסיבות העניין. ע"פ טענותיו של השרטט, פנה אליו התובע בחודש ספטמבר 1994 או במועד סמוך לכך על מנת שזה יעזור לו בתכנון הבית. השרטט טוען שכל מלאכתו הוגבלה לשרטוט תכניות השלד. השרטוטים נעשו בתאום עם התובע ובכפוף לבדיקותיה והערותיה של



המהנדסת פאר. בהמשך, לאחר סיום שרטוט התוכניות העביר את אלו אל המהנדסת פאר לאישור. לעניין הסדקים והנזקים שהתגלו בבית טוען השרטט כי בשלב השני של תכנון המבנה וביצועו, השלב שבו נעשו שינויים מהותיים הנוגעים למסד הבית ולניקוז סביבתו, השרטט לא היה מעורב כלל ועיקר ומכאן מתבקש כי הגורמים האחראים על שלבי תכנון הבית והבניה המאוחרים הם אלו שנושאים באחריות לסדיקה ולגרם הנזק בבית.



7.5 המהנדסת גריידי

לעמדת המהנדסת גריידי, אין לה חל חבות כלפי שולחת הודעת צד ג’. התובע, לאחר שנדרש על ידי הוועדה לתכנון ובניה להרוס את הבניה הבלתי חוקית, פנה אליה בבקשה לטפל בתיקון הבקשה להיתר, כך שתתאים למציאות החדשה, וכך עשתה, תוך שיזמה פתרון של מילוי החלל שנוצר. מכאן באם נגרמו נזקים לבית, אין בינם לבין עבודתה כל קשר. לגבי טענותיה של המהנדסת פאר, טוענת המהנדסת גריידי כי אין כל אמת בטענה כי ליקויי הבניה נגרמו עקב השינויים שהוצעו בתכנון המבנה על ידה, שכן בפועל לא נעשו כלל שינויים במבנה לאחר שהתבקשה לטפל בהיתר והשינוי היחיד היה הוספת עפר ואף זאת בהסכמתה, בחתימתה ובאחריותה של המהנדסת פאר. המהנדסת פאר, לטענתה של המהנדסת גריידי, הייתה ונשארה כאדריכלית, מתכנת השלד והאחראית על הביקורת ולכן לאורך כל שלבי הבניה והתחזוקה ה"פיקוח העליון" נשאר באחריות בלעדית של המהנדסת פאר.



8. נוכח המחלוקות העובדתיות, יצא בית המשפט לערוך ביקור על מנת לבחון מקרוב את

הליקויים שהתגלו בבית. התרשמתי במישרין מקיומם של הסדקים השונים כמתואר לעיל, כמו גם מההגבהה הנטענת של הבית, והמרווח שבין ההגבהה לבין רצפת הבית.



9. המחלוקות:

בין הצדדים קיימות מספר מחלוקות הדרושות להכרעה:

9.1 מקור הליקויים וסיבת התרחשותם.

9.2 תפקידו של כל אחד מהנתבעים והצדדים השלישיים בבניית הבית.

9.3 האם יש לזקוף לחובת התובע את התרחשות הליקויים, ואם כן מה שיעורה?







10. לפני בית המשפט העידו בנוסף למומחית, כל בעלי הדין, למעט ההורים, אשר הגישו תצהירים
ונחקרו עליהם.


11. דיון



12. מקור הליקויים:

לאחר שנתתי דעתי למכלול טענות הצדדים, וכן בחנתי את העדויות ויתר הממצאים ובכלל זה התרשמתי מהביקור שנערך, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאמץ את מסקנות המומחית, הן באשר להתגלות הסדקים, הן באשר לסיבת התהוותם והן באשר לפתרון המוצע לתיקונם.

אציין כי בהתאם להלכה הפסוקה, נוהג בית המשפט לאמץ חוות דעת של מומחה מטעמו אלא אם השתכנע שקיימים טעמים שלא לעשות כן, טעמים שלא הובאו לפני. אפנה בהקשר זה לע"א 293/88 חברת יצחק ניימן נ’ מונטי רבי דינים עליון כרך טו, 580:

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד- שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל את שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן."



חוות דעתה של המומחית הייתה מפורטת וסדורה ובחקירתה הבהירה את משמעות הגבהת מפלס הקרקע, מבלי שהוסדרה הקונסטרוקציה המתאימה, שינוי באופן הקורות שתוכננו במקור נוכח השינוי בפועל; וזאת ועוד, בהעדר מילוי באדמה מתאימה אשר גרם להצטברות מים ובהמשך ליצירת סדקים בדומה לסדקים שהתהוו עקב בעיית מדרגות אשר לא תוכננו ונוצרו עקב הצורך בגישה לנוכח הגברת הכניסה לבית. הנמקות אלה אף נתמכו בדברי עדים נוספים. זאת ועוד, מהעדויות עולה כל שעה שמגביהים את מפלס הקרקע, יש להתאים את הצרכים הקונסטרוקטיביים לשינויים האמורים, המחייבים בין היתר, שינויים בסוג התמיכה מבחינת הקורות הקושרות את הרצפה, פתרון לניקוז המים



כתוצאה מהשינוי בגבהים שכן תהייה היקוות של מים אשר יש צורך בהוצאתם מהמקום, ועוד. אין ספק כי התוכניות לא התאימו למציאות, שכן אלה תאמו את גובה הבית באופן שונה מהמבוצע.



נקבע בזאת כממצא כי המקור להתהוות הסדקים האלכסוניים בבית הוא הגבהת הבית, יצירת מרווח בינו לבין הקרקע מבלי שניתן פתרון הנדסי שיתאים לשינוי.



יתר הסדקים שהתגלו בבית, נובעים משינוים אקלימים ואין בהם משום סטייה מתופעות ידועות ומקובלות.



חבות הנתבעים להיווצרות הליקויים:



13. הגעתי לידי מסקנה לפיה יש לייחס למהנדסת פאר, את החבות העיקרית לכשל בהתהוות
הסדקים האלכסוניים, ואבהיר:


המהנדסת פאר היא אחראית על הבנייה. המהנדסת פאר לא חלקה על היותה אחראית על הפיקוח העליון לנושא השלד.



כך העידה:

"אני הייתי אחראית על הבקשה להיתר והכל נעשה בצורה נכונה אחרת לא

היה מתקבל היתר. עשיתי פיקוח עליון". (עמוד 4 שורה 21-20).



מתוקף תפקיד חשוב זה, עליה לבקר באתר, לבדוק האם הבנייה תואמת את התוכניות, ואם לא כך הוא, עליה להזהיר ולהתרות בפני מזמין העבודה והגורמים האחראים לנושא הבינוי ברשויות המוסמכות. וודאי, אסור לה לתת יד לבנייה שלא כדין, ומכל מקום, אם יש צורך בשינויים והתאמות עליה לדאוג לביטוי מפורש של כל אלה, לרבות בקשה לשינוי התוכניות והנחיות מתאימות למזמין ולקבלן. כל אלה, לא נעשה על ידה. זאת ועוד, המהנדסת פאר, חתמה על אישורים בידיעה כי אינם משקפים נכונה את המצב בפועל, לא דיווחה על השינויים בבינוי, לא נתנה ביטוי לכך כמתחייב ועוד.



לטענת המהנדסת פאר, היא לא הבחינה בעת ביקורה באתר הבנייה, כי הוגבה מפלס הבית (עמוד 37 שורה 32, עמוד 38 שורות 1-10). אין בידי לקבל את עדותה. ביקרתי בבית, וההבדלים הם ניכרים ביותר וניתן להבחין ביניהם על נקלה, אף מבלי להיות מהנדס או מודד. מדובר בהגבהה של כ 1.5 מטר, ותמהני הכיצד לא הבחינה המהנדסת פאר בשינוי. אין זאת אלא כי המהנדסת פאר לא טרחה לבקר במקום, או שביקוריה היו במידה פחותה מהנדרש. חמור מכך, המהנדסת פאר ידעה בדיעבד על השינוי, ולדבריה אף כעסה על התובע שלא יידע אותה בדבר השינוי בבינוי, אך נמנעה מליתן לכך את המענה הראוי. אמנם לטענתה היא נתנה הוראות לשינוי סוג הקורות וגם תיקנה את התוכנית (עמוד 38 שורה 14), אך הדבר לא הוכח. מכל מקום, אין בתוכניות שהוגשו ביטוי לשינויי ההנדסי בגין השינוי בבינוי. יתרה מזאת, לטעמה של המהנדסת פאר היא נתנה הוראה למלא את החלל שנוצר כתוצאה מהפרשי הגבהים ולדבריה: "המילוי צריך להיות עד למעלה" (עמוד 40 שורה 5), אך למרות שהדבר לא נעשה, לא היססה המהנדסת פאר וחתמה על אישורים לפיהם הבנייה בוצעה לפי המתחייב. לא היה מענה בפי העדה מדוע נתנה אישורים למרות שלא תאמו את המצב בשטח (עמוד 40 שורה 20 ואילך). גם לאחר מכן, שעה שהתבררו החריגות, הכשירה את הדבר, למרות שלא טרחה לבקר במקום (עמוד 41).



עדותה של המהנדסת פאר, שזורה בתשובות בלתי מהימנות, אינן מתיישבות עם המסמכים, התוכניות והעדויות האחרות, דבריה, סתורים על פניהם, והדברים הגיעו עד כדי הימנעות להשיב על שאלות מחמת הפללה עצמית.

התנהגותה של הגב’ פאר, מעוררת תוגה בלבי בדבר התנהלות מהנדסת בישראל, שלא בחלה ליתן אישורים לוועדה לתכנון ובנייה, בידיעה שאלה אינם משקפים את המציאות, על כל ההשלכות החמורות של הדבר..





אוסיף ואציין:



13.1.1 המהנדסת פאר, אישרה במסמך בכתב לוועדה מיום 6.7.99, כי הבניה תואמת את ההיתר,

שעה שהבניה אינה תואמת את ההיתר (נספח ח’ לתביעה).







13.1.2 המהנדסת פאר הודתה למעשה כי לא עשתה מלאכתה נאמנה שעה שחתמה על כל

האישורים, ביום אחד, מבלי לרשום תאריכים (עמוד 42 שורה 6 ואילך), ומבלי שיכלה ליתן הסבר לפשר התנהגותה. זאת ועוד, היא לא ווידאה האם אלה משקפים נאמנה את המצב. חמור מזאת, המהנדסת פאר אף נמנעה מלהשיב על שאלות בהקשר זה מחמת הפללה עצמית, הימנעות העומדת כנגדה (בעמוד 42 שורה 1-4, ועמוד 46 שורה 23).








13.1.3 המהנדסת פאר נתנה ידה לבניה שונה מהמותר מבלי לוודא את התאמת הקונסטרוקציה. על המהנדסת פאר היה לדאוג לתכנון ולבניית קורות קשר או קורות תחתונות ברצפת הבטון, דבר שהיה מונע התפתחות הסדקים (עמוד 7 לחוות דעת המומחית).



13.1.4 לא היה בפי המהנדסת פאר הסבר מדוע לא רשמה תאריכים על האישורים עליהם היא חתומה (עמוד 42 שורה 6); לא כל שכן, אישרה שחתמה עליהם ביום אחד, לאחר סיום הבניה.



13.1.5 איני מקבל את ניסיונה של המהנדסת פאר להרחיק הימנה את האחריות על ידי טענה כי חשבה שהשרטט הוא אדריכל והוא האחראי לכשלים. אין עסקינן בהנדסאי אלא בשרטט, דבר שהיה ידוע היטב למהנדסת פאר שכן השניים עבדו שנים רבות ביחד ויש להניח שהמהנדסת פאר מודעת להכשרתו ועיסוקו. מעל ומעבר, אם היה השרטט אדריכל ולא רק שרטט, אזי הוא היה חותם על הבקשה להיתר ולא הייתה נדרשת רק חתימתה.



מהאמור לעיל עולה כי המהנדסת פאר לא קיימה את המוטל עליה כאחראית על פיקוח עליון של הבניה, וכקבוע בתקנה 2 לתקנות וכפי שפורש בהלכה:

"מהנדס רישוי הרשום במדור להנדסה אזרחית אשר חתם על הבקשה להיתר מהנדס האחראי לביצוע השלד, הרי הוא המהנדס "האחראי לביצוע השלד", ותפקידיו כוללים, כאמור בתקנה 2 (ז) גם "פיקוח עליון על הביצוע" של השלד. בכל הנוגע לשלד הוא המהנדס ה"אחראי לביצוע" במובן סעיף 208 (א) (8)".

ע"פ 4603/90, 1465/91, 2829/92, אדירים, גבירצמן ואח’ נ’ מ"י, פ"ד מ"ז (2) 529 בעמ’ 541. וזאת ועוד:





"כמהנדס האחראי לביצוע שלד היה עליו לא רק לתכנן ולהגיש את החישובים הסטטיים, אלא גם לדאוג לכך שהשלד יבנה לפי הדרישות הנ"ל, וכן כתפקידו היחודי לפי תקנות המהנדסים, לפקח פיקוח עליון על ביצועו". (שם, בעמ’ 546).



לפיכך על המהנדסת פאר היה גם לוודא כי נושא הניקוז מוסדר, על מנת למנוע חדירת מים לחלל מתחת הבית, שעלול לפגוע ביסודות, ובהמשך לגרום להתהוות הסדקים.



מכל המקובץ מתבקשת מסקנה אחת, המהנדסת פאר, התרשלה בביצוע מלאכתה.



יש ליחס למהנדסת פאר חבות של 80% לקיום הסדקים האלכסוניים.



14. סבורני כי חלקו של הקבלן הינו שולי באשר להתהוות הסדקים האלכסוניים וזאת כי בנה לפי תוכניות שהיו בידו ואינו מוחזק כמומחה לעניין קונסטרוקציה. עם זאת, הקבלן פעל בידיעה ברורה כי בניית השלד בפועל על ידו, שונה וחורגת מהיתר הבניה, ואינה תואמת איפוא את תוכניות ההנדסאיות. מחקירתו בבית המשפט עולה כי הקבלן בחר שלא להפעיל שקול דעת, וקבל את כל ההנחיות שנתנה לו המהנדסת פאר, הקבלן לא ביצע בפועל שינוי קורות בהתאם לשינוי המבנה והגבהתו. בחקירתו בבית המשפט ניסה הקבלן למזער את חלקו, כאשר נשאל לגבי אנשי מקצוע נוספים אשר לקחו חלק בתכנון השלד טען כי לא ידע מי הם (עמ’ 36 שורה 6). בחקירתו בבית המשפט מודה הקבלן כי היה מודע לכך שהבניה המתבצעת על-ידו אינה בהתאם להיתר (שורה 10 ע"מ 36). סבורני כי קיימת חובה על קבלן אשר מודע לכך שיש שינוי בבנוי בין ההיתר הקיים והתוכניות שניתנו קודם למתן ההיתר, לבדוק אם כתוצאה מהשינוי, לא נדרשת התאמה של תכנון השלד, כגון שינוי בקורות, בכמות הבטונים, החיזוקים וכדומה.

למצער, חובה הייתה עליו לפנות למהנדסת פאר ולהסב תשומת לבה לכך, או לשאול את מזמין

העבודה, דהיינו התובע האם נתן דעתו לכך שכתוצאה מהשינוי שהוא מבקש, יש לבחון את ההלשכות ההנדסיות. קבלן בנייה, אינו אמור לטמון ראשו בחול, להתעלם מהמציאות כהוויתה, לבנות לפי תוכנית קיימת, כאשר ברור לו שישנם שינויים מהותיים. לפיכך, אני קובע את חבות הקבלן בשיעור 10% להתהוות הסדקים האלכסוניים.







עוד מוטלת על הקבלן החבות בקשר עם הסדקים וליקויי בניה שאינם כתוצאה מהגבהת מפלס הבית, במסגרת אחריות רגילה של קבלן לתיקוני בדק.



15. לא ראיתי מקום לחייב את השרטט בחבות לליקויים. אמנם השרטט ייצר מצג שווא בכך שפרסם עצמו כנותן שירותי אדריכלות בעוד שלמעשה אין הוא אדריכל וראה כרטיס הביקור שלו, אך המהנדסת פאר, שולחת הודעת צד ג’, ידעה היטב, מהיכרות קודמת ורבת שנים בין השניים כי השרטט אינו מהנדס, אינו אדריכל, ולכן אינו יכול לסייע בתחום זה, וליטול עליו אחריות בהקשר זה. יש להניח כי מעורבתו הוגבלה לשרטוטים בלבד, עם כי איני שולל את האפשרות שהוא אמור היה לסייע גם בקידום ההיתר, נוכח היותו עובד הוועדה המקומית, אך הדבר אינו רלוונטי למחלוקת נשוא פסק הדין. התובע העסיק את השרטט ככזה, ואף שילם שכר עבור שרטוטים ולא עבור תכנון ולכן אין לראות את השרטט כאחראי בכל הנוגע לתכנון.



16. לא מצאתי גם בסיס לחייב את המהנדסת גריידי. המהנדסת גריידי נשכרה רק בשלב מאוחר, לאחר שהסתיימה בניית השלד והגבהת הבניה. המהנדסת פאר, שולחת הודעת צד ג’ לא הצליחה להוכיח כי המהנדסת גריידי קבלה על עצמה בפועל את תפקיד הפיקוח העליון, וממילא לא נטלה כל חלק בהליכים שקדמו להיווצרות הסדקים. אוסיף כי המהנדסת פאר לא הצביעה בעדותה על אחריות של המהנדסת גריידי, אלא בדיעבד (עמוד 47 שורה 17-24), ומטיל אני ספק בטיעון "המאוחר". גם האמור בחוות דעת המומחית ודבריה באשר למהנדסת גריידי, אינם רלוונטים שכן אין זה מתפקידה של המומחית והיא אף לא התיימרה לקבוע ממצאים באשר לאחריות של מי מהצדדים, תפקיד המסור לבית המשפט, במיוחד בנסיבות המקרה כגון שהמהנדסת גריידי נשכרה בדיעבד לפטור את הבעיה שנוצרה.



17. סבורני כי יש ליחס לתובע אשם תורם בנוגע להתהוות הסדקים האלכסוניים. התובע, על דעת עצמו החליט להגביה את מפלס הבית, ללא שטרח לבקש היתר בגין השינוי, מבלי לבקש מפורשות מהמהנדסת פאר בדיקת שינוי בתוכניות. סבורני כי בניגוד לטענת התובע, הרצון להגבה נובע מאפשרות שימוש בעתיד בחלל שנוצר למגורים, שכן לא ניתן כל טעם ענייני מדוע החליט התובע לסטות מהתוכנית. ההסבר שסיפק בעדותו היה בלתי משכנע, ומכל מקום, גם אם היה ממש בכך, אין בדבר כדי לפטור את התובע מלפעול להגשת תוכניות חדשות ולמצער לבקש שינוי בהיתר. בנוסף, התובע החליט להיות היזם, לא שכר שירותים של מפקח, ונטל




את האחריות המוטלת בדרך כלל על אלו. לעניין זה אפנה לע"א 655/80 מפעלי קרור נ’ מרציאנו, פ"ד ל"ו (2) 592:

"ככלל יחשב היוזם והמטפל בארגון ובהוצאה לפועל של עבודות הבניה בתור מבצע הבניה. אם אותו אדם מעסיק קבלן ראשי וזה עוסק בביצוע פעילות הבניה יראו את הקבלן הראשי כמבצע פעולות הבניה והחובות המוטלות בתקנות על מבצע הבניה מוטלות עליו על הקבלן הראשי. אולם מקום שפעילות הבניה מתבצעת ללא קבלן ראשי אחד לא משתחרר האדם היוזם והמארגן את פעולות הבניה מחובותיו כמבצע הבניה". (ההדגשה אינה במקור-א.א.)



סבורני כי אלמלא היה התובע מעוניין בהגבהת הבניה, היו נמנעים הסדקים, ולמצער המהלכים ואלה שעלות תיקונם ניכרת היא. לפיכך, נקבע בזאת כי שיעור האדם התורם שיש לייחס לתובע בקשר עם הסדקים האלכסוניים הוא 10%.



18. הנזקים וההוצאות:

לפי חוות דעת המומחית, עלות תיקון הליקויים הינו 96,000 ₪, בצירוף מעמ. לא ראיתי מקום להתחשב בהכנת עלות תוכניות הקשחה, שכן מדובר בשינוי שיזם התובע ולכן ממילא עליו לשאת בסכום זה.



עוד זכאי התובע לפיצוי בגין עגמת נפש הנאמד בזאת לסך 12,000 ₪, לאחר שהפחתתי את תרומתו לנזק.



בסכום ההוצאות להן זכאי התובע יש להביא את הוצאות המגורים חלופיים לתקופה של ביצוע התיקונים, למשך שבוע הנאמדים לסך של 3,500 ₪.יתר ההוצאות להן זכאי התובע הן שכר המומחה מטעמו וכן חלקו בשכר המומחית ואגרת בית המשפט. אמדתי את ההוצאות דנן, בהתחשב בתוצאה ואני קובע את סכום ההוצאות המגיע לתובע, לסך של 8,000 ₪. עוד זכא התובעים לשכר טרחה בסך 6,500 ₪ בצירוף מעמ.



אין אבחנה בין עלות תיקון הסדקים האלכסוניים כתוצאה מרשלנות המהנדסת פאר והקבלן כפי שקבעתי לעיל, לבין יתר הליקויים אשר לפי קביעת המומחית הם בגדר





נורמה אשר מתוקנים במסגרת שנת בדק. מכל מקום, מהממצאים עולה כי עלות תיקון הסדקים האחרים הינה שולית מכלל יתר הסדקים, מה גם שלצורך תיקונם לא נדרש פינוי מהבית ולכן מכלל העלויות אייחס סך של 3,500 ₪ לעלות תיקון הסדקים שאינם האלכסוניים, ועלות תיקון זה תושת במלואה על הקבלן.



סוף דבר, דין התביעה להתקבל בחלקה.



בעלות תיקון הסדקים האלכסוניים בסך של 92,500 ₪, בצירוף פיקוח בסך של 10% עליו וכן מע"מ כדין, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה למדד הידוע באפריל 2004, יישאו הצדדים הבאים:

המהנדסת פאר בשיעור של 80%, והקבלן בשיעור של 10%. את יתרת העלות יספוג התובע, בגין אשם תורם.

הקבלן ישא גם בעלות תיקון הסדקים האחרים הידועים בסך 3,500 ₪ בצירוף מע"מ ריבית והפרשי הצמדה למדד באפריל 2004

עוד תשא המהנדסת פאר בעגמת נפש של התובע בסך 12,000 ₪, וכן בהוצאות התובעים ושכר טרחת עו"ד בסכומים האמורים לעיל. בנוסף, תשא המהנדסת פאר בשכר טרחה של צד ג’ 2, המהנדסת גריידי בסך 7,500 ₪ בצירוף מעמ.




54678313

אין צו להוצאות באשר להודעת צד ג’ 1, מר מאוויסט.



המזכירות תעביר את העתק פסק הדין, ליועץ המשפטי לממשלה, אשר ישקול את צעדיו נוכח הממצאים אשר בפסק הדין בנוגע להתנהלות הנתבעת 2.



ניתן היום כ"ד בניסן, תשס"ז (12 באפריל 2007) בהעדר הצדדים. המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישורי מסירה.

_



איתן אורנשטיין 54678313-1660/03

איתן אורנשטיין, שופט

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

- לפסקי דין נוספים של השופטים : איתן אורנשטיין - לפסקי דין נוספים של עורכי הדין : שטיין צבי - לפסקי דין נוספים של העותרים : חבא רוני, חבא יוסף, חבא חממה


עודכן ב: 01/10/2009