תיקי שכרות הם מהתיקים המורכבים יותר אשר מגיעים לידי עורכי דין לתעבורה. יש הרבה חומר יחסית לתיקי תעבורה, ישנם מספר שוטרים מעורבים (מי שעצר, מי שהפעיל את מכשיר הינשוף, מי שביצע נשיפון וכו') ויש את הנתונים של המכשיר שעורך הדין צריך להשיג כדי לוודא שאכן המכשיר היה תקין באותו היום. עבודה מעמיקה ויסודית בהחלט משפיעה על גורל התיק ובעיקר על רישיון הנהיגה של הנאשם.

 

באחד המקרים בהם טיפלתי לאחרונה, פנה אלי נהג לאחר שנתפס נוהג בשכרות ברמה של 585 מיקרוגרם במרכז העיר שבירושלים, כלומר כמעט פי 2 מהחוק. הנהג הכיר את החוק וידע כי הוא עלול לאבד את רישיונו לזמן רב. הנאשם, בחור בשנות ה-30 לחייו, חשש כי לא יוכל להתפרנס, מאחר ונזקק לרישיונו לצורך הפרנסה. מדובר בבחור נורמטיבי, אשר היה לחוץ מאוד לאבד את רישיונו וביקש למזער את הנזק שיגרם לו עד כמה שניתן.

 

מומלץ לתעד את המקרה ולצלם את מקום האירוע

 

אספתי את כל הנתונים והראיות בתיק. מאחר והייתי שוטרת תנועה ומפעילת "ינשוף" בעבר, אני מכירה את עבודת השוטרים ואת הטעויות שהם עלולים לעשות. ניסיתי למצוא את הפגמים שיובילו לזיכוי הנאשם. בנוסף, אני תמיד "חוקרת" את הנאשם ורושמת את גרסתו, על מנת לראות אם הדברים שכתבו השוטרים תואמים את גרסת הנאשם ואם אלו פגמים מהותיים, אז כמובן שאני מזמנת את השוטרים וחוקרת אותם על כך על דוכן העדים.

 

לאחר בדיקה מעמיקה גיליתי מספר פגמים. הפגם המהותי שהתגלה היה כי השוטר שהפעיל את מכשיר הינשוף התרשל ברישום הדו"ח. אמנם נעשו לנאשם בדיקות ינשוף תקינות והוא אף חתם עליהם, אולם בדו"ח של מפעיל הינשוף, בטופס "זיכרון הדברים" אשר מצורף לדו"ח, הוא כתב שהוא בדק נאשם אחר עם מספר ת.ז אחרת ולא את הנאשם שלי.

 

מסיבה זו החלטנו שלא להודות בעבירה אלא לכפור ולנהל הוכחות, על מנת להוביל לזיכוי הנאשם מעבירת השכרות על ידי בית המשפט. לאחר עבודת הכנה אשר ארכה זמן, הזמנתי לדיון את כל השוטרים, כולל אנשי מעבדה. לקראת מועד ההוכחות, התובעת המשטרתית גילתה את הטעות של השוטר ולכן ניסתה להגיע להסדר של שנה וחצי פסילה – ואני התנגדתי בתוקף.


לעיתים ישנן תקלות ברישומי השוטרים

 

במועד ההוכחות השוטרים באו להעיד כולל מפעיל הינשוף שטעה ברישום. השוטר לא שם לב לטעות שלו וטען כי אלו הפלטים של הנאשם וכי תעודת ההפעלה שייכת לו. בסוף פרשת התביעה, טענתי בבית משפט טענת "אין להשיב לאשמה". טענתי כי התביעה לא הוכיחה את יסודות העבירה ולכן הנאשם לא צריך להעיד ויש לזכותו. הסברתי לשופט הנכבד, את הטעות של השוטר וביקשתי לזכותו. השופט מיד הבין את התקלה וביקש מהתביעה לחשוב על עמדתה בתיק.

 

התביעה פנתה אלי שוב בהצעה להמיר לנאשם את העבירה לעבירה קלה יותר, ולתת לנאשם חצי שנה פסילה ועבודות שירות למען הציבור. אני התנגדתי שוב ובדיון האחרון שהתקיים הבהרתי לשופט כי יש לתת הכרעת דין מאחר והתביעה "לא מוכנה לרדת מהעץ" ולהציע הצעה סבירה.

 

השופט רמז בהגינותו לתביעה שהנאשם יזוכה והציע לתביעה להפחית בעונש בצורה משמעותית . חשוב לציין כי אני באופן אישי חשבתי שיש לזכותו אבל הנאשם העדיף לסיים את התיק בהצעת בית משפט.

 

בסופו של תהליך, מהעמדה המקורית של שנתיים פסילה – קיבל הנאשם בפועל חודשיים פסילה בלבד, תנאי וקנס של 1000 שקל. הנאשם הרגיש מרוצה מאוד מכך שהעונש שלו קל יחסית לעבירה שאותה ביצע והתוצאה היתה מעולה עבורו.

 

המלצתי לנאשמים בתיקי תעבורה (וביניהם שכרות) היא לרשום לעצמכם ולתעד בדיוק מה שקרה, מיהם שמות השוטרים שטיפלו בכם, מה הם עשו בדיוק, שעות ומיקומים. מומלץ אף לצלם את האירוע. נתונים אלו יוכלו לסייע בידיכם על מנת להוציא אתכם מהתסבוכת או לפחות להקל בעונשכם.