מאמר זה מטרתו להביא לידיעת הקורא עשרה עקרונות חשובים שיש לדעת בטרם כניסה לשערי בית המשפט או לשערי משרד עורכי דין - לשם הגשת תביעה בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים.

 

ההליכים שיש לנקוט בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים, הינם שונים מהליכים אחרים, ונדרשת מומחיות ספציפית על מנת להגיש תביעה על פי הליכים אלו.

 

ואלו הם עשרת הכללים:


1. ייחוד עילה: כאשר נכנסים לעילת תביעה על פי חוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, להלן: "פלת"ד"), חובה לתבוע בגין עילה זו ומכוח חוק הפלת"ד, ואין כל אפשרות לתבוע בגין עילות אחרות לפי פקודת הנזיקין, או כל הוראת חוק אחרת, למעט חריגים מסוימים.

 

2. אחריות מוחלטת: בניגוד לתביעות נזקי גוף אחרות, אשר יש צורך להוכיח בהן רשלנות, הרי כשתובעים בגין תעודת ביטוח החובה, האחריות לפיצוי הנפגע על ידי חברת הביטוח הינה אחריות מוחלטת, ואינה כפופה להוכחת רשלנות כזאת או אחרת של הנפגע (שאלת: "מי הוא האשם בתאונה") – הנוהג ברכב או נוסעיו.

 

3. שכר טרחה בתביעות פלת"ד: לשכת עורכי הדין הגבילה את עורכי הדין העוסקים בתביעות כנגד חברות הביטוח מכוח פוליסת ביטוח החובה. שכר הטרחה המחייב הינו כדלקמן: 8% - במקרה של פשרה בטרם הגשת תביעה, 11% במקרה של השגת פשרה לאחר הגשת תביעה ו13% במקרה של פסק דין. יצוין כי למחירים אלה יש להוסיף מע"מ כחוק ויש להחריג מצב שבו מותר לעו"ד לגבות שכ"ט כולל מראש ואין הוא מוגבל לסכום מסוים במקרה זה.

 

4. תשלומים תכופים, תשלומים עיתיים: תשלומים קבועים הניתנים מעת לעת (תשלומים עיתיים), ותשלומים הניתנים פעם אחת על פי קביעת בית המשפט (תשלומים תכופים), ניתנים במקרים בהם הנפגע מוציא בפועל סכומים כספיים גבוהים ועל מנת לממנם או לקבל טיפול רפואי ולממנו, קובע בית המשפט מתן פיצוי עוד בטרם מתן פסק דין או פשרה.

 

5. קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר: במקרים של קביעת דרגת נכות על פי חוק הביטוח הלאומי לדוגמא, במקרים שתאונת הדרכים הינה גם תאונת עבודה, תהיה דרגת הנכות שנקבעה כאמור, מחייבת גם את בית המשפט הדן בתביעת נזקי הגוף כתוצאה מתאונת הדרכים בכפוף לחריג בו יכול בית המשפט באופן חריג, להתיר לנפגע לנסות ולסתור את דרגת הנכות הרפואית.

 

6. תביעת תלויים: במקרים בהם לא זכאי הנפגע לתבוע בגין תאונת הדרכים (למשל כשלא היה לו רישיון נהיגה ועוד) זכאים התלויים שלו לתבוע בכל זאת, והכל בכפוף לחוק הפלת"ד. תלויים הינם בן זוגו של הנפטר, הוריו וילדיו אשר היו תלויים בו.

 

7. מומחים רפואיים: מתמנים על ידי בית המשפט בהתאם ל"ראשית ראיה" ואין לצרף חוות דעת רפואיות בד בבד עם הגשת כתב התביעה כמו בתביעות נזיקיות אחרות. ככלל, חברת הביטוח נושאת בשכר טרחת המומחים בכפוף לחריגים כדוגמת הגשת בקשה שלא בתום לב ושלא בצדק.

 

8. קרנית: קרנית הינה תאגיד ציבורי שהוקם מכח חוק, וממומן על ידי הפרשה באחוז מסויים של כל פוליסת ביטוח חובה שנרכשת על ידי כל אחד ואחד מאיתנו, ומפצה נפגעים בתאונות דרכים במקרים בהם אין את מי לתבוע. מדובר על תאונות שלא ידוע זהות הפוגע או שלא הייתה ברשותו פוליסת ביטוח חובה ואף אם הנפגע עצמו נהג ברכב, ולא הייתה ברשותו תעודת ביטוח חובה, במקרים מסוימים.


9. הרחבת המושג "תאונות דרכים": תאונת דרכים כהגדרתה לאורך סקירת בתי המשפט הינה רחבה, וכוללת אף מקרים של פגיעות מטיפולי דרך באוטו, מכות יבשות כתוצאה משימוש ברכב, ועוד. מומלץ להתייעץ עם עו"ד בתחום גם כאשר הננו סבורים כי אין התאונה עולה כדי "תאונת דרכים".


10. נהיגה זהירה: אין תחליף לנהיגה זהירה. עניין זה אנו למדים לא מכוח חוק ולא מכוח בתי המשפט. עניין זה הינו חובתנו הבסיסית כאזרחים. אין כל פיצוי שבעולם היכול להשיב המצב לקדמותו במקרה של נכות ועלינו לשים את הכלל " סוף מעשה במחשבה תחילה" כנר לרגלינו.

 

לפיכך, אם יש ספק - אין ספק. לעיתים אדם שנפגע באופן קל בתאונת דרכים, או אדם שלא בטוח שהפגיעה שלו הינה כתוצאה מתאונת דרכים על פי הגדרת החוק, זכאים הם לפיצוי. פסיקת בתי המשפט בתחום זה הרחיבה מאוד את אחריות חברות הביטוח לפיצוי הנפגעים, וכאמור, ישנם כללים מאוד ספציפיים לצורך הגשת תביעות בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

 

תיקים רבים יכולים לקום או ליפול אף על אופן שיטת האיסוף הרפואי, פנייה למומחים נכונים או רישום התלונות על אזורי הפגיעה השונים.

 

לכן, מומלץ להתייעץ כבר ביום התאונה עם עורך דין הבקיא בתביעות מסוג אלו, על מנת לקבל הדרכה נכונה אשר תשפיע אף על גובה הפיצוי העתידי – והכל כדי לקבל פיצוי התואם את הנזק שנגרם לאותו אדם.

 

חשוב לציין כי יעוץ זה הינו כללי, ובמקרה של נזק גוף כתוצאה מתאונת דרכים יש להתייעץ עם עו"ד באופן ספציפי.
 


עודכן ב: 01/07/2014