משמורת ילדים היא אחת הסוגיות הרגישות ביותר בהן נדרש להכריע בית המשפט לענייני משפחה. בבואו לקבל החלטה בעניין זה, עומדים בפניו טיעוני הצדדים, המיוצגים על ידי עורך דין גירושין, חוות דעת של פקיד/ת סעד ולעיתים גם חוות דעת נוספת של עד מומחה. כאשר אנו חושבים על סוגיית משמורת ילדים, עולה השאלה איזו השפעה יש לרצונו של הילד. האם בית המשפט שומע את דעתו בשאלת המשמורת ואיזה משקל יש לה בהחלטתו?

הגישה הרווחת היא, כי העדפתו של הילד היכן להתגורר, היא גורם משמעותי בשאלת המשמורת ולעיתים היא מהווה אף גורם מכריע בהחלטת בית המשפט. למשל, כאשר בית המשפט מתרשם כי לשני ההורים מסוגלות הורית שווה ואין שיקולים מיוחדים המטים את הכף לטובתו של הורה אחד. במצב זה, רצונו של הילד יכול להכריע את הכף ולקבוע לאיזה הורה תוענק המשמורת.

דעתו של הילד: משקל משתנה


בתי המשפט רואים ככלל, את רצונו של הילד כשיקול חשוב בקביעת המשמורת ועל כן, עורך דין גירושין יקפיד להציגה בפני בית המשפט. אולם, יש להבהיר כי משקל דעתו של הילד יכול להשתנות ממקרה למקרה והוא מושפע מפרמטרים שונים, כגון: גילו של הילד, מידת בגרותו והאופן בו הביע את עמדתו בעניין המשמורת. כאשר בית המשפט התרשם כי הילד אינו בוגר מספיק על מנת להבין את ההשלכות של נושא המשמורת, הרי שלדעתו לא תהיה השפעה, או השפעה מועטה מאוד על הכרעת בית המשפט.

כמו כן, כאשר רצונו של הילד אינו מתיישב עם טובתו, לא יוכל בית המשפט לתת משקל רב לדעתו. במה דברים אמורים? לעיתים, מביע הילד רצון ברור להתגורר עם אחד מהוריו, אך לאותו הורה אין מסוגלות הורית מתאימה, או את היכולת הכלכלית לספק את צרכיו של הילד. במצב זה, יידרש בית המשפט להסתכל על התמונה הכוללת ולקבל החלטה אשר תשרת את עקרון טובת הילד, גם אם זו איננה תואמת את רצונו של הילד כפי שהוא הביע אותה.

משמורת משותפת: מגמה הולכת ומתחזקת


בשנים האחרונות, הורים רבים אשר מחליטים להתגרש, מקבלים החלטה מוסכמת על הסדר של משמורת משותפת. זהו מצב שבו אין הורה משמורן אחד, אלא שני ההורים הם שותפים פעילים בגידול הילדים באופן שווה. בעבר, הסדר של משמורת משותפת היה נטע זר, כאשר אחד ההורים היה נקבע להורה המשמורן, אך כיום יותר ויותר זוגות בוחרים במשמורת משותפת. מגמה זו התפתחה לאור השינוי החברתי במעמד האישה, אשר משלבת אימהות וקריירה ולאור התפקיד המרכזי יותר שנוטלים כיום האבות בגידול הילדים. הסדר של משמורת משותפת מאפשר את קיומם של שני אלו והוא נתפס כהסדר התואם את טובת הילד, כאשר הוא ישים מבחינה פרקטית (ההורים מתגוררים בסמוך, יש יכולת כלכלית מתאימה) וכאשר המסוגלות ההורית מתאימה.