בשבוע שעבר הגישו עורכי הדין שחר סקברר ונמרוד גרון ממשרד עו"ד סקברר–גרון, בקשה לאישור תביעה כייצוגית על סך של כעשרה מיליון שקלים כנגד עיריית בני ברק.


על פי התביעה, עיריית בני ברק מחייבת מחזיקים בתשלומי ארנונה רטרואקטיביים, באמצעות הוספת "יתרות" לתשלום בהודעות התשלום שהיא שולחת למחזיקים, ובהודעות תיקון שומה שהיא שולחת, וזאת מבלי שהיא טורחת לבחון ולבדוק האם התקיימו באותו עניין הנסיבות המיוחדות והחריגות, אשר רק בהתקיימותן ניתן לחייב בחיוב רטרואקטיבי של ארנונה.


על פי הנטען, בפסיקה מחייבת של בית המשפט העליון נקבע כי חיוב רטרואקטיבי בארנונה הוא חיוב פסול, בהיותו פוגע באינטרס ההסתמכות של המחזיק ובעקרון סופיות השומה. עם זאת, נקבע כי בנסיבות מיוחדות וחריגות, בעיקר נסיבות שבהן מוכח כי רובץ אשם לפתחו של המחזיק, יותר לרשות מקומית להטיל חיובי ארנונה למפרע.


בית המשפט העליון קבע כי ידו של בית המשפט תהא "קפוצה" במתן היתר לחיוב רטרואקטיבי כאמור. עוד נקבע כי הנטל להוכיח את התקיימות אותן נסיבות חריגות מוטל על הרשות המקומית.


עיריית בני ברק, כך על פי הנטען, מתנערת כעניין של מדיניות מחובותיה על פי הדין, ומפרשת את "החובות" שהיא מטילה על המחזיקים כחיובים המהווים "תיקון שומה בלבד", שלשיטתה אינם בבחינת חיובים רטרואקטיביים, אף כי מדובר בחיובים אשר מוגדרים בפסיקה כחיובים רטרואקטיביים לכל דבר ועניין.


על פי הבקשה, העירייה מנצלת את העובדה שאנשים רבים לא טורחים לבדוק את פשר החיוב


העירייה טוענת באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי לשיטתה, תיקון שומה על דרך של הוספת שטחים, ודרישה לחיוב בארנונה שנשלחת לנישום במהלך שנת מס בהתאם לגודל הנכס המתוקן, אינה בבחינת חיוב רטרואקטיבי, גם אם הדרישה מתייחסת לתקופה שקדמה למועד הוצאת תיקון השומה והוצאת הדרישה.


הבקשה לאישור התביעה כייצוגית הוגשה על ידי עורכי הדין בשם חברה שחויבה באופן רטרואקטיבי לתקופה של שנה וחצי בסך של כ-11 אלף שקלים, וזאת על פי הנטען באופן שרירותי וללא שבוצעה בדיקה כלשהי מצד העירייה.


בבקשה לאישור התביעה כייצוגית נטען כי "התנהלות העירייה היא כה בלתי סבירה ונודעת לה חומרה מיוחדת, שכן גם לאחר שהמבקשת הציגה בפניה את הפסיקה הרלוונטית ושטחה בפניה את טיעוניה, עמדה העירייה מאחורי סירובה לבטל את החיוב, באופן שלא מותיר כל מקום לספק כי התנהלותה היא שיטתית. קשה גם שלא לקבל את הרושם כי במקרים רבים העירייה מסתירה בכוונת מכוון את אופיו הרטרואקטיבי של התשלום, ע"י ציון החיוב כ'יתרה' אשר יכולה להצטייר כחוב עבר שלא שולם. כך מנצלת למעשה העירייה את העובדה שנישומים רבים כלל לא יטרחו לברר את פשר החיוב וישלמו אותו לאלתר, וכי גם אלה שיטרחו לעשות כן, ימנעו בסופו של יום מלעמוד על זכויותיהם, וזאת בשל חוסר הכדאיות הכלכלית לנהל הליכים משפטיים כנגד העירייה בעניין זה."


עוד ציינו עורכי הדין בבקשה, כי במקרים דומים הודו רשויות מקומיות באיסור על חיוב רטרואקטיבי דומה, והגישו הודעות חדילה שפירושן בין השאר, כי הרשות תפסיק לאלתר לגבות את תשלומי הארנונה באופן רטרואקטיבי. בין הדוגמאות שצוינו היו עיריית הרצליה, עיריית בת ים, עיריית גבעתיים, עיריית מודיעין ועוד.