מכרזים הם חלק משגרת חיינו, לעיתים מבלי שנרגיש בכך. כך למשל, התמודדות במכרז על קרקע שמקצה המדינה, בעל עסק שניגש למכרז כנותן שירותים או כמספק מוצר לעירייה או מוסד ממשלתי, אדם המתמודד למכרז על תפקיד בשירות הציבורי ועוד. שווים של המכרזים הינו מגוון ונע בין סכום קטנים לבין מאות מיליוני שקלים ומעבר לכך, בין תפקידים זוטרים לתפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי וכדומה.


רבים מהניגשים למכרז שנערך על ידי גוף ציבורי ומפסידים בהתמודדות רואים בתוצאות סוף פסוק. לכאורה, יש בכך מן ההיגיון. מדוע שרשות ציבורית תנהג בצורה פסולה? יותר מכך, גם כשמתעורר חשד שהמכרז התנהל בצורה לא הוגנת, מוטה או רשלנית, בוחרים רבים מהמתמודדים, בין אם הם אנשים פרטיים ובין אם הם חברות ועסקים, להרים ידיים, מתוך מחשבה מוטעית שאין דרכים להתמודד עם כך.


פסילת מכרז בעקבות פגמים טכניים או ליקויים שבוצעו בזדון


רשויות ציבוריות כפופות לכללי מנהל תקין ומחויבות לנהוג בשקיפות, הוגנות ושוויון. דרך פעולתן צריכה להיות סבירה ומקום בו חורגים עורכי המכרז מכללים אלה, בין אם הם ועדות או בעלי תפקידים, בתי המשפט מתערבים לתיקון המעוות והמשפט המנהלי נותן את הכלים לכך.
לא חסרות דוגמאות מן העת האחרונה בהן עתירות מנהליות שהוגשו הביאו לסעד המבוקש וחשפו התנהלות בלתי תקינה של במכרז. לעיתים, דברים הגובלים בזדון ובמקרים אחרים כשלים טכניים אך מהותיים.


כך למשל, רק לאחרונה פסל בית המשפט המחוזי ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים במחוז מרכז תוצאות מכרז שערך משרד הביטחון, לאחר שמצא, כי המשתתף בעל ההצעה הזוכה לא עמד בתנאי סף של השתתפות בסיור מקדים והוגש בצורה שונה מזו שנקבעה - בכתב יד ולא באמצעות תוכנת מחשב.


פגמים אלה, קבע בית המשפט, ירדו לשורש המכרז ועל כן הורה על ביטולו. אם לא די בכך, הרי שבית המשפט פסק למשרד הביטחון ולבעל ההצעה הזוכה שהצעתו נפסלה תשלום הוצאות בסכום משמעותי.


במקרה אחר, גם הוא מן העת האחרונה, ביקר בית המשפט המנהלי בירושלים החלטה של רשות האכיפה והגבייה שפסלה את הצעת העותר למתן שירותים לרשות, כיוון שלפרשנותה, לא החזיק בניסיון מספיק בהתאם לתנאי המכרז. בית המשפט קבע, שהפרשנות שניתנה היא מוקשה והורה שתיבחן מחדש.


התקבלה גם עתירתם של עותרים פרטיים כנגד מכרז להקצאת קרקעות של רשות מקרקעי ישראל בעפולה על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת, בשל ניסוח לקוי של תנאי המכרז בנוגע למחירי המגרש ותיאום מחירים בין קבוצות מציעים, תוך חיוב הרשות והמציעים הזוכים בהוצאות.


באותו בית משפט, בוטלה החלטתה של ועדת מכרזים מטעם העירייה לבחור בחברה מסוימת לביצוע עבודות תחזוקה בהיקף משמעותי, כיוון שאחד מחברי ועדת המכרזים היה נגוע בניגוד עניינים ובשל פגם בהצעה עצמה, ועל כן לא זו בלבד שנפסלה ההצעה הזוכה, אלא שהחברה הזוכה והעירייה חויבו בהוצאות של עשרות אלפי שקלים.


אז מה יש בידי מתמודד במכרז ציבורי לעשות?


ודאי שלא כל מקרה מצדיק נקיטה בצעדים משפטיים. שיקולים של כדאיות כלכלית או אינטרסים אישיים אחרים מהווים טעם ממשי בהחלטה האם להיאבק כנגד פסילת מכרז, אשר המתמודד סבור שנערך בצורה בלתי תקינה בשל התנהלות עורכי המכרז או המתמודדים האחרים.


לצד זאת, במקרים רבים יכולה בחינה של הליכי המכרז השונים להוביל לחשיפת הפגמים. כפי שהודגם לעיל, בתי המשפט לאורכה ולרוחבה של הארץ לא מהססים להתערב במקרים המתאימים, לפסול מכרזים ציבוריים או הצעות שזכו בצורה בלתי תקינה ואף לחייב את הגופים השונים בהוצאות המשפט.


על כן, במקרים המתאימים מומלץ לפנות לייעוץ משפטי לצורך בחינת ההליך והגשת עתירה ככל שנמצא מקום לכך.

 

אין באמור להוות תחליף לייעוץ משפטי. הכותב הינו עורך דין בעל משרד העוסק, בין השאר, במשפט מנהלי.