במסגרת תיק מזונות הגשתי בשם החייב (הבעל) בקשה בטענת "פרעתי" בה טענתי בשם הבעל כי למעשה לא קיים חוב, בעוד האישה טענה כי קיים חוב בסך של כ-130,000 ש"ח, בגינו אף הטילה עיקולים על חשבונות בנק ורכוש של הבעל.

 

במסגרת הדיון שנערך בלשכת ההוצאה לפועל, ולאחר ששמעה את טענותינו והוצגו בפניה כל הראיות, לרבות דפי חשבון מהם ניתן היה לראות בוודאות כי מדי חודש בחודשו שולמו תשלומי המזונות, הגיעה הרשמת למסקנה כי אכן שולם רוב החוב אולם האישה לא טרחה לדווח על כך ללשכת ההוצאה לפועל, כנדרש, ולמעשה מחוב נטען של כ-130,000 ש"ח נותר חוב של כ-2,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה במשך כמה שנים והמליצה כי הבעל ישלם סכום סמלי של 5,000 ש"ח לסגירת התיק.

 

הסכום שולם במקום ותיק ההוצאה לפועל נגד הבעל נסגר באותו היום.