הליכי הגבייה במדינת ישראל מאפשרים לנושה, שהוא בעל זכות כדין, לפעול למימוש ולגביית החוב מהחייב. לרשות הנושים עומדים אמצעי אכיפה רבים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל: עיקול משכורת, עיקול חשבונות הבנק, עיקול קופות חיסכון, עיקול מיטלטלין מבית החייב והטלת הגבלות אישיות על החייב, כגון עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה על חידוש רישיון נהיגה, הגבלות בבנק ישראל ועוד.


עם זאת, נזכור כי אין באפשרות חייבים רבים לפרוע את חובם לנושים. סקרים מראים כי חיים במדינת ישראל כ-1.8 מיליון אנשים החיים מתחת לקו העוני. יוקר המחיה גדל, ואנשים רבים נמצאים בקשיים לשם "סגירת החודש".


פשיטת רגל מהווה את הפתרון האידיאלי עבור חייבים רבים. ההליך מאפשר לחייבים לעכב את רוב ההליכים הננקטים כנגדם באופן מידי, לשלם תשלום חודשי אחד לכל הנושים אשר נקבע בהתאם ליכולתם, וכמובן לזכות במעין "התחלה חדשה" והסרת ה"גיבנת" עם קצו של ההליך וקבלת ההפטר.


רפורמה בהליך פשיטת הרגל


לאור ריבוי בקשות של פשיטות רגל מצדם של חייבים ומתן דגש על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בוצעה רפורמה בהליך פשיטת הרגל בשנת 2014. הרפורמה באה לטובת החייבים ומאפשרת להקל על חייהם. הרפורמה קובעת מספר קריטריונים לטובת החייבים:


1. גילוי מרצון: תמריץ על גילוי מרצון של נכסים שהבריחו החייבים. אם החייב הבריח נכסים מאימת נושיו וניתן להשיב את הנכס ולממשו, החייב יכול לגלות על ההברחה מרצון למנהל המיוחד, ובכך הוא מרפא את הפגם והאפשרות של ביטול ההליך עקב "חוסר תום לב" מצדו של החייב.


2. קיצור משך ההליך: הרפורמה קובעת כי הליך של פשיטת רגל צריך להימשך בין ארבע לחמש שנים, כאשר בעבר הליכים נמשכו יותר מעשור.


3. תוכנית פירעון אחרי 18 חודשים בלבד: לאחר 18 חודשים יגיש המנהל המיוחד או הכנ"ר תוכנית פירעון לחובותיו של החייב, בהתאם ליכולתו. תוכנית הפירעון תהיה לתקופה של כשלוש שנים, לרוב.


4. הפטר אחרי 18 חודשים בהליך: במסגרת עריכת תוכנית הפירעון, אם אין לחייב יכולת פירעון, הוא יכול לבקש ואף לקבל הפטר מידי.


5. הפטר מותנה בהפקדת כספים: בהתאם לתוכנית הפירעון, החייב יכול לבקש להפקיד את יתרת הכספים אשר הוא עתיד להפקיד בהתאם לתוכנית הפירעון במזומן בקופת הכינוס, על ידי עזרת בני משפחה וחברים, ולבקש הפטר מידי כפוף לכך.


כפי שניתן לראות, הרפורמה מסייעת רבות לחייבים, היא קיצרה את משך זמן ההליך ומסייעת לחייבים לקבל "התחלה חדשה".


הגבלות במסגרת הליך פשיטת הרגל


חשוב לזכור כי אם החייב מוכרז בלשכת ההוצאה לפועל כחייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, ככל הנראה הוטלו על החייב הגבלות רבות כגון:


1. עיכוב יציאה מהארץ.


2. הגבלה על החזקת דרכון או חידוש דרכון.


3. הגבלה על החזקת רישיון נהיגה או חידושו.


4. הגבלה בבנק ישראל כלקוח מוגבל במיוחד.


5. הגבלה על החייב מלייסד או להיות בעל עניין בתאגיד.


חשוב לציין כי במסגרת הליך פשיטת הרגל רוב ההגבלות בטלות באופן מידי עם מתן צו הכינוס, והחייב יכול להתחיל לנהל את חייו כאדם מן היישוב. כך לדוגמה, הגבלות החייב על רישיון הנהיגה פוקעות, החייב מורשה לנהל חשבון בבנק עד גובה יתרת הזכות ,ללא אשראי, וכדומה.

 

כמו כן, בזמן ההליך וכל עוד ההליך לא בוטל, לרוב הנושים לא מורשים לפעול בהליכי גבייה כנגד החייב בלשכת ההוצאה לפועל. מלוא הליכי הגבייה מעוכבים למעט התשלום החודשי אשר החייב משלם לקופת הכינוס. בדרך כלל מדובר בתשלום אחד למלוא התיקים.


עיכוב הליכים באופן מידי


לפי תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל, והשהיית כל הליך שננקט למשך תקופה סבירה, כדי שהחייב יגיש לבית המשפט המוסמך בקשה לפשיטת רגל. באופן זה מתאפשר לחייב להיות מוגן תחת חסות הליך פשיטת הרגל אף שטרם התחיל את ההליך, ולתת לחייב "זמן התארגנות" להתחיל את ההליך.


מדי שנה מוגשות במדינת ישראל אלפי בקשות לפשיטות רגל. עקב ריבוי הבקשות וגידול משמעותי בחייבים המבקשים את תחילת ההליך, בוצעה רפורמה בהליך כך שיותאם למצב העובדתי הקיים במדינה נכון להיום. הרפורמה מסייעת לחייב רבות באופנים שונים.


עם זאת, יש לזכור כי ישנם חובות ה"חסינים" בפני צו ההפטר, וכי החייב לא יופטר מהם בעת סיום ההליך. בהתאם לכך ובהתאם למורכבות ומשך ההליך, אנו ממליצים להסתייע בעורך דין הבקיא ברזי דיני פשיטת רגל בטרם פתיחת ההליך.