גירושין: כיצד עוברים את ההליך בשלום?

גברים ונשים שונים ביסודם. בהרבה מאד בחינות. אבל בדבר אחד הם דומים בוודאות - הרצון לדעת לקראת מה הם הולכים. אנסה לכתוב כך שכל אחד יוכל למצוא את מקומו, את הנקודות הרלוונטיות לו, וגם, אולי, לראות את נקודת המבט של הצד השני - הצד ממנו מתגרשים.
החלטתם להתגרש? או שאולי בן הזוג שאתכם החליט שנמאס לו? אולי הגעתם להחלטה משותפת בכלל, שבאמת חבל להמשיך את החיים המשותפים שלא מביאים לסיפוק הצרכים הבסיסיים בזוגיות.

במידה ואכן הגעתם לסוף דרככם המשותפת, אני ממליצה לנסות קודם כל - גישור. הליך של גישור הוא הליך קצר וזול משמעותית לעומת הליך משפטי, ומותיר פחות פצועים בשטח בסיומו. נכון, גישור דורש פשרות משני הצדדים. אבל הרווח הוא נקי. במיוחד כשיש ילדים בסיפור.
בגישור, מעלים את הנקודות הבעייתיות, מנסים לגשר על הפערים, מנסחים הסכם, לרוב נעזרים באקטואר במידה ויש צורך בחלוקת רכוש ואיזון משאבים, לעיתים גם בשמאי מקרקעין במידה ומעורבים נכסי דלא ניידי, ולבסוף מגיעים לכדי גיבוש הסכם המקובל על שני הצדדים. חותמים על ההסכם, מאשרים אותו בפני בית המשפט לענייני משפחה בכדי ליתן לו תוקף של פסק דין, ואז כל שנותר הוא להגיע לבית הדין הרבני לצורך סידור גט.

נשמע פשוט? אם יש נכונות מצד שני בני הזוג להתגמש, להתפשר ולגשר אז כן. זה פשוט!

ומה קורה אם לא? או אז מתחיל הבלגן. במקרה של חוסר יכולת להגיע להסכמות או אם מלכתחילה אין עניין בהליך גישור, הדרך לגירושין עוברת דרך בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. לשניהם ישנה הסמכות לדון בעניינים הקשורים לגירושין, קרי משמורת על הילדים, דמי מזונות וחלוקת רכוש.

מה עדיף אתם שואלים? נורא תלוי. יש הטוענים שעדיף לגבר לרוץ לבית הדין הרבני ולאישה לבית המשפט לענייני משפחה. אבל זה ממש לא חייב להיות נכון. ישנם מצבים בהם בית הדין הרבני יראה את מצוקתה של האישה דווקא וילך לקראתה, וישנם מצבים בהם בית המשפט לענייני משפחה יחמיר הרבה יותר עם האישה בשל נקודת מבט אחרת על המתרחש. בקיצור - אין תשובה חד משמעית. אולם עורך דין המתמחה בדיני משפחה ידע לכוון את הלקוח שלו לערכאה שהכי תתאים לו מבחינת המקרה הספציפי שלו.

סוגי תביעות בהליך גירושין

בדרך כלל, בתביעות גירושין ישנן שלוש תביעות: מזונות, משמורת ורכוש.

תביעת מזונות: דמי המזונות מתחלקים לשניים. מזונות אישה ומזונות ילדים. אישה זכאית למזונותיה כל עוד היא נשואה. כלומר, עד אשר הבעל נותן גט - עקרונית, האישה זכאית לקבל ממנו מזונות למחייתה. למה עקרונית? כי לעיתים הצדדים מגיעים להסכמה לפיה האישה מוותרת על מזונותיה ולעיתים האישה מאבדת את זכאותה למזונות (בגידה של האישה למשל הינה סיבה לשלילת זכאותה).

מזונות ילדים לעומת זאת, זהו סכום כסף המשולם מידי חודש בחודשו עבור הוצאות הילדים. סכום זה יכול להיות מושת על האב בלבד, או להתחלק באופן יותר שוויוני בין ההורים - הכל בהתאם למצבם הכלכלי של הצדדים ולמשמורת שנקבעה לילדים.

תביעת משמורת: במקרה בו יש ילדים, יש לקבוע מי יהיה ההורה המשמורן. כלומר, אצל מי הילדים ישהו רוב הזמן. כיום יש נטייה לשאוף לחלוקה שוויונית ואז מדובר במשמורת משותפת. במאמר מוסגר אציין, כי במקרה של משמורת משותפת הדבר נלקח בחשבון בעת קביעת גובה דמי המזונות שישולמו עבור הוצאות הילדים.

במידה ואין משמורת משותפת, יקבעו הסדרי ראיה בין ההורה הלא משמורן לבין הילדים.

תביעת רכוש: את הרכוש שבני הזוג צברו, יש לחלק ביניהם. החוק המגדיר את אופן החלוקה הינו חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. רק בכדי לסבר את האוזן - כמעט כל הרכוש המשותף שצברו בני הזוג מהלך נישואיהם מתחלק שווה בשווה בין הצדדים. ישנם פריטים בודדים שלא נכנסים לאיזון, כגון ירושות ופיצויים בגין נזקי גוף. גם כספי פנסיה, קרנות השתלמות וכו' שנצברו על ידי מי מהצדדים מהלך שנות הנישואין - מתחלקים שווה בשווה בין הצדדים.

לאחר שהתביעות מוגשות לבית המשפט, על הצד הנתבע להגיש כתבי הגנה בתוך 30 יום. בית המשפט ינסה, בדרך כלל, לשלוח את הצדדים ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לצורך ניסיון של הליך גישור, מפני שכאמור - זו הדרך הטובה ביותר לסיים את הסאגה עם כמה שפחות נפגעים.