משמעות עיכוב ההליכים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, היא הפסקת ההליכים הפליליים בשלב הדיוני בו מוגשת הודעת העיכוב ו"הקפאתם" באותו שלב, בכפוף לסמכות החידוש המופיעה בחוק. יש להדגיש כי עיכוב הליכים איננו בבחינת הפסקת סופית של ההליכים, וכי בצידה של הסמכות לעכב את ההליכים קבועה סמכות לחדש את ההליכים, בהודעה בכתב לבית המשפט, תוך זמן נתון.


אם הגיש היועץ המשפטי לממשלה הודעה על חידוש ההליכים, יחדש בית המשפט את ההליכים ורשאי הוא להמשיכם מן השלב בו שבו הופסקו. הליכים שעוכבו בשנית, לא יחודשו עוד.


השיקול העיקרי בעיכוב הליכים


החוק אינו מפרט את הטעמים המנחים את היועץ המשפטי לממשלה בהחלטה לעיכוב הליכים. עם זאת, השיקול העיקרי המופעל במסגרת הסמכות לעכב הליכים הוא ה"עניין הציבורי", בכל הנודע לאכיפת החוק הפלילי ולקיומו של ההליך הפלילי.


בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מצוינת המסגרת הכללית המנחה את היועץ המשפטי בבקשות לעיכוב הליכים. לפני ההנחיה, יש לבחון את ההחלטה באם לעכב את ההליכים על בסיס נימוקים יוצאי דופן, הנובעים מנסיבות נדירות של ביצוע העבירה או מנימוקים מיוחדים אחרים כגון נסיבות אישיות מיוחדות של הנאשם.


הפעלת הסמכות לעיכוב הליכים נעשית באופן חריג תוך שהכלל הוא שאין מדובר בערעור והיועץ המשפטי לממשלה אינו בבחינת ערכאת ערעור על החלת התובע להגיש כתב אישום.


בחינת החלטות שניתנו בבקשות לעיכוב הליכים מעלה כי הטענות והשיקולים השונים ששימשו בסיס להחלטות לעכב הליכים, אינם רהים, וכי אין הסכמה או אחידות בקרב הפרקליטים והממליצים לגבי הרלוונטיות של טענות מסוימות ולגבי משקלן.


עיון בהנחיית היועץ המשפטי מעלה כי היא אינה קובעת קטיגורית, לגבי אף שיקול, כי לעולם לא יהא בו כדי להצדיק עיכוב הליכים. לדוגמא, ההנחיה משאירה פתח לטענה כי חולשת ראיות מצדיקה, במקרים מסוימים, עיכוב הליכים, וכך גם טעמים אישיים שונים. המסגרת המנחה לקבלת החלטות לעיכוב הליכים היא, אפוא, רחבה למדי.


טעמים בבקשה לעיכוב הליכים כוללים את חומרת המעשה, נסיבות ביצוע העבירה והרקע לביצועה, נסיבות אישיות של הנאשם, היעדר עבר פלילי וסיכויי שיקום, תוצאות קשות במיוחד של ניהול המשפט, חלוף זמן מביצוע העבירה ועד הגשת כתב האישום או ניהול המשפט, שיקולים הנוגעים לתדמית הצדק, אפשרות לטיפול חלופי, עמדת המתלונן, טענות לגבי חפות ועוד.


מועד הגשת בקשה לעיכוב הליכים


בקשה לעיכוב הליכים ניתן להגיש רק לאחר שמוצו כל ההליכים לסגירת התיק מול הגוף התובע. הליך של סגירת התיק על ידי התובע מבוקר פחות מזה של עיכוב ההליכים ואין לו השלכות רוחב. לתובע גמישות רבה יותר ויכולת להתחשב הנסיבות הספציפיות של הנאשם או של העבירה.


הוא גם נפגש פנים אל פנים עם הנאשם בבית המשפט ועם סנגורו ויכול להתרשם באופן בלתי אמצעי מהשיקולים השונים לסגירה, לרבות שיקולים הקשורים בטיב הראיות ובסיכויי ההרשעה.


יתר על כן, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה דחה בקשה לעיכוב הליכים, שוב לא יכול תובע זוטר להפעיל את סמכותו ולחזור בו מכתב אישום.

 

לצורך בחינת הגשת בקשה לעיכוב הליכים יש לפנות לעורך דין מומחה במשפט פלילי, הבקיא בתחום זה.