נתחיל בשאלה מה הדין כיום: על פי החוק כיום נהג שבגופו יותר מ-240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף (בבדיקת ינשוף) או 50 מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם (בבדיקת דם) ייחשב נהג שיכור. חשוב כאן לציין כי בית המשפט קבע רף גבוה יותר של 290 מיקרוגרם בבדיקת הינשוף בשל סטיית מכשיר הינשוף וכך המשטרה אוכפת.


נהג שיואשם ויורשע על פי הבדיקה המדעית (נהיגה בשכרות) על פי החוק צפוי לפסילת רישיון הנהיגה מינימום לתקופה של שנתיים.

האבסורד הוא שענישה זו אין לה שום קשר לכמות השתייה. כלומר מבחינת החוק אין שום הבדל בין נהג שנעצר בגין 290 מיקרוגרם אלכוהול לבין נהג שנעצר בגין 1,200 מיקרוגרם אלכוהול. שני נהגים אלה יקבלו מינימום שנתיים פסילת רישיון נהיגה.


במרבית המקרים הבדיקה המדעית נכשלת מבחינה ראייתית, ואז הנהג עלול להיות מורשע בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סם כאשר הראיה העיקרית היא דו"ח בדיקת המאפיינים שהשוטר ערך בעת טיפול בנהג. במקרה כזה עונש המינימום על פי החוק הוא מינימום שלושה חודשי פסילת רישיון נהיגה. כאן חשוב לציין כי מערך התביעה מנסה להתאים את תקופת הפסילה לכמות השתייה תוך כדי שהם מתעקשים על ענישה של שישה חודשים פסילת רישיון מינימום.


ביקורת על דיני התעבורה בישראל


בשנים האחרונות לנוכח קריאת שופטי התעבורה לתיקון החוק שאינו צודק, לא הוגן ולא שוויוני, חדרה לתודעת המחוקק שיש להביא לתיקון העוול שנגרם לנהגים במשך שנים רבות. במשך כהונת הכנסת הקודמת עלתה לשולחן הכנסת הצעת חוק שהיה בכוחה לעשות צדק.


לפי הצעת החוק החדשה, כמות השתייה משפיעה על תקופת הפסילה. סוף סוף היגיון ושכל ישר בחוקים ובתקנות הקשורות בתחום התעבורה בישראל. הרי זה לא סוד שפקודת התעבורה היא ירושה מתקופת המנדט הבריטי והיא עוברת תיקונים, כטלאי על טלאי, כדי להתאימו לחיינו כיום בשנות האלפיים. ניתן להשוות את פקודת התעבורה בישראל לרכב ששנת ייצורו היא בערך 1930 ומנסים כל העת לבצע בו שיפורים ותיקונים, כדי להתאימו לצרכים ותנאי הכבישים החדשים שנוצרו בשנים האחרונות בארץ.


תוכן הצעת החוק


לפי הצעת החוק נהג שנעצר בגין כמות בין 240 עד 360 מיקרוגרם אלכוהול, פי אחד וחצי מעל המותר, ייפסל רישיונו למשך שנה. נהג שייתפס בגין כמות אלכוהול בין 360 עד 720 מיקרוגרם אלכוהול, פי אחד וחצי ועד פי שלוש מעל המותר, ייפסל רישיונו למשך שנתיים. נהג שיואשם בנהיגה בכמות מעל פי שלוש מהמותר, או סירוב להיבדק, ייפסל רישיונו למשך שלוש שנים לפחות.


נראה כי הצעת החוק הזו חלפה מן העולם יחד עם חילופי הכנסת ובחירת הכנסת החדשה. זוהי אחת התוצאות של חוסר יציבות שלטונית ומבנה שלטוני רעוע בישראל. לא ניתן לקדם חוקים ולבנות מערך חקיקה מתקדמת שמותאמת לתנאי חיינו כיום.


היכן הסכנה, וממה להיזהר?


אחת מתופעות השימוש באלכוהול היא פגיעה בזמן תגובת הנהג. משך זמן תגובת נהג מהרגע שהוא מבחין בסכנה ועד שהוא מגיב לה הוא בערך שנייה אחת. רכב הנוסע במהירות של 90 קמ"ש עובר בפרק הזמן הזה 25 מטרים עד שהנהג מגיב לסכנה.


אלכוהול מאריך את זמן התגובה וככל שהנהג שתה כמות גדולה יותר כך זמן התגובה שלו מתארך. מכאן נובעת הסכנה הגדולה שלעתים גובה מחיר כבד בחיי האדם הנפש והרכוש.


לנוכח העובדה כי כמות האלכוהול בגופנו תלויה בהרבה גורמים כגון הרגלי שתייה, סוג השתייה, אחוז האלכוהול, המבנה הגופני, המשקל ועוד, לא תמיד ניתן לדעת האם אנחנו עברנו את גבול המותר בחוק ולכן אנו ממליצים לאחר שתיית אלכוהול שלא לאחוז בהגה.


עו"ד גל מוטאי, עו"ד בלהה מצגר - עורכי דין תעבורה מוטאי – מצגר - גרבאוי.