בבית משפט השלום בקריית גת ניתן פסק דין מפי כבוד השופט אור אדם. לפי נסיבות המקרה, התובע חנה את רכבו כך שדלתו, דלת הנהג הייתה צמודה מאד למדרכה וכאשר ניסה התובע להיכנס לרכב, נפל על גבי המושב וגבו נתפס.


התובע הגיש לבית המשפט תביעה לפיצוי כספי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בגין נזק הגוף שנגרם לו. התובע טען כי הנזק שנגרם לו הוא תאונת דרכים לכל דבר.


בכתב ההגנה שהוגש על ידי חברת הביטוח הפניקס, חלקה הפניקס על נסיבותיה של התאונה ועל נזק הגוף שנגרם לטענת התובע. לטענת הפניקס, אין כל הגיון שלאחר נזק כה משמעותי כפי שתיאר התובע, הוא לא יצר קשר עם עזרה רפואית למקום (מד"א) אלא יום למחרת ניגש וקיבל לראשונה טיפול רפואי. התובע מצדו הסביר שהמתין מספר דקות במטרה להתאושש מהכאב וחזר הביתה. למחרת כשהכאב לא עבר ניגש וקיבל טיפול רפואי. בית המשפט ציין כי הגרסה של התובע סבירה והגיונית, שכן לא כל פעם שגבו של אדם "נתפס", רץ האדם ומבקש טיפול רפואי דחוף ומיידי.


גרסתו של התובע קיבלה חיזוק מהתיעוד הרפואי יום לאחר שנפצע


הוסיף בית המשפט וציין כי עדות התובע מקבלת חיזוק משמעותי בעקבות התיעוד הרפואי הראשון. מהתיעוד זה עולה שהתובע סיפר לרופאה המטפלת, שיום קודם בעת שנכנס לרכבו, ביצע תנועה לא נכונה וגבו נתפס תוך הקרנת כאבים חזקים לרגלו. הסביר בית המשפט שתיאור זה, כה סמוך לתאונה, מחזק את גרסתו של התובע.


הפניקס התעקשה וטענה, על יסוד העובדה שהתובע כתב בטופס התביעה שהגיש לביטוח הלאומי כי גבו נתפס "בדרך, בלי כלי רכב", שיש לפסול את עדותו. בית המשפט חשב אחרת והסביר כי התובע אדם רגיל, אינו משפטן וככל הנראה לא ייחס חשיבות גדולה לתיאור התאונה, ולכן אין הדבר פוגע בעדותו. בעקבות דברים אלה קבע בית המשפט כי מדובר בתאונת דרכים שאירעה תוך כדי הכניסה לרכב.


בית המשפט: מדובר בתאונת דרכים שאירעה כשהתובע נכנס לרכב


על פי החוק מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו. המומחה מצא, כי לתובע כאבים בגב תחתון כשהוא מתכופף קדימה, כאבים בחלק גב התחתון, זרמים בחלק החיצוני של הירך השמאלית וכאבים לאורך הרגל השמאלית מאחור בזמן כפיפה.


לדעתו של המומחה התאונה לא הותירה נכות צמיתה, אך גרמה להתפרצות כאב שבעקבותיה מגיעה לתובע נכות זמנית בשיעורים שבין 70%-50%, למשך שבעה עד שמונה שבועות. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה שהביא מספר רב של הנמקות שביססו היטב את מסקנותיו.


בית המשפט קבע כי מדובר בתאונת דרכים בעת שניסה התובע להיכנס לרכב. תאונה זו לא הותירה כל נכות צמיתה, אך גרמה לתובע נכות זמנית. נקבע כי התובע יפוצה עבור אובדן שכר לעבר, נזק לא ממוני (כאב וסבל), עזרה והוצאות לעבר בסך של 27,500 שקלים בתוספת שכר טרחת עו"ד והשבת מלוא האגרה ששילם התובע.


הכותב לא ייצג בתיק. הכותב הוא עורך דין בתחום האזרחי מסחרי, דיני חוזים, דיני נזיקין, דיני ביטוח, דיני עבודה ודיני חברות בעלים ומנהל של משרד עורכי הדין אביהוא אהרון. המידע המוצג במאמר זה כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ או חוות דעת משפטית. המחבר או המערכת אינם נושאים באחריות כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.