האם גברים יפסיקו לשלם מזונות ילדים?

פסק הדין שיצא לאחרונה מתחת ידו של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 בעניין מזונות ילדים גרר אינספור כתבות נלהבות אשר מציגות את המצב החדש כפטור מלא או אוטומטי אשר ניתן לאבות מתשלום מזונות ילדיהם, בעיקר כשהמדובר בחלוקת זמנים שווה או משמורת משותפת.

אלא כי מעיון מעמיק בפסק הדין של בית המשפט העליון, כמו גם לאור הפסיקות האחרונות של בתי משפט למשפחה ניתן ללמוד כי הדברים אינם כה פשוטים, וכי למעשה המורכבות בקביעת מזונות הילדים רק גדלה.

המצב לאחר פסק הדין

מפסק הדין עולה כי חיובם של האבות כשהמדובר בקטני קטנים - כלומר ילדים עד גיל 6 יוותר על כנו ללא שינוי. השינוי המרכזי שיצר פסק הדין מתייחס לקטינים שגילם 6 שנים ומעלה ובמקרה זה יישקל כל מקרה לגופו בהתאם לעניין.

חלוקת זמני השהות של הקטינים הינה רק אחד מן הנתונים שייבחן בית המשפט בבואו לקבוע את החבות במזונות הקטינים. בנוסף יבחנו הנתונים הבאים: יכולת השתכרות של הצדדים, הכנסות של הצדדים משכר עבודה וממקורות נוספים, קיומו של מדור, היקף הרכוש, וכמובן נסיבות מיוחדות הרלוונטיות לכל מקרה ומקרה.

כלומר כאשר המדובר בקטינים מעל גיל 6, אין עוד חיוב אוטומטי אשר יחול האבות ללא קשר למצבם הכלכלי, דבר אשר יצר לא פעם עיוות כאשר אב נאלץ לשלם מזונות לא מבוטלים על אף שהכנסת האם הייתה לעיתים גבוהה משמעותית משל האב.

מאידך, משמורת משותפת אינה ערובה לביטול מוחלט של מזונות הקטינים, אלא שיקול אחד בלבד מתוך מכלול שיקולים הנוגעים למצבם הפיננסי של הצדדים ולצרכי הילדים.

זאת ועוד, אין לשכוח כי השיקול המוביל את בתי המשפט למשפחה בפסיקתם הוא שיקול טובת הקטינים לפני הכול, ועל כן סביר כי נתון זה יכריע בפסיקת מזונות וגובהם.

דוגמאות מהפסיקה

נביא מספר דוגמאות מפסקי דין אשר נתנו בענייני מזונות לאחר בע"מ 919/15:

בתמ"ש 48528-04-15 קבעה כבוד השופטת מירה רום פלאי הפחתה של מזונות של ילדה אחת מ-2,400 שקלים ל 240 שקלים בלבד.
בתלה"מ (משפחה ראשון לציון) 17237-01-17, קבעה כבוד השופטת מירה רום פלאי סך של 1,300 שקלים מזונות ל2 הילדים הצעירים (בסך הכול 2,600 שקלים) ו-760 שקלים לילדה בת ה-7.

ההבדל בפסיקה נובע כמובן מן ההבדל בנתונים: במקרה א יחס ההכנסות של הצדדים עמד על 45%-55%, כאשר שני הצדדים נהנו ממשכורות אשר למעשה מאפשרות להם לכלכל את הבת באופן עצמאי. הכנסת האם עמדה על כ-14,000 ש"ח נטו, ואילו הכנסת האב כ-17,000 שקלים נטו.

במקרה ב' בו נפסקו מזונות בסך של 3,360 שקלים ל-3 ילדים, למרות שהמדובר במשמורת משותפת, שכרה של האם נטו עמד על מעט יותר מ-6,000 שקלים בחודש, ואילו שכרו של האב עמד על כ-9,500 נטו זאת בתוספת סיוע כלכלי מהוריו בסך 3,800 שקלים לחודש.

נבחן עוד 2 דוגמאות לצורך ההשוואה

בתמ"ש (משפחה תל אביב-יפו) 16207-01-16 פסקה כבוד השופטת שפרה גליק 2,100 שקלים לכל ילד -ובנוסף 75% הוצאות חריגות ו-16.66% הוצאות מדור. כלומר מזונות ומדור בסך של כ-7,000 שקלים בקירוב לא כולל הוצאות חריגות וזאת כאשר האב נושא ב 42% מנטל השהות של הקטינים.

בתמ"ש (משפחה תל אביב-יפו) 21810-06-16, פסק כבוד השופט יהורם שקד כי על האב לשאת בסך של 500 שקלים בלבד לילד כמזונות ובסך הכול 1,500 שקלים לשלושה ילדים בתוספת 75% מן ההוצאות החריגות.

שוב, ההבדלים בפסיקה נובעים מן השוני בנתונים: במקרה א' דובר באב בעל הכנסה גבוהה בסך של למעלה מ-33,000 שקלים, בעוד האם הסתפקה בהכנסה של כ-8,750 שקלים בקירוב.

ואילו במקרה ב' הכנסת האם עמדה על סך של 14,000 נטו ואילו הכנסת האב 21,000 נטו כאשר יכולתם הכלכלית מבחינת חלוקת הרכוש הייתה דומה.

לסיכום, אין ספק כי בית המשפט העליון צעד צעד נוסף בדרך למשפט צדק אשר בוחר לראות כל מקרה לגופו לפי נסיבותיו המיוחדות, ואינו מטיל עוד מזונות שרירותיים.

האמור בכתבה אינו משמש כייעוץ משפטי

© כל הזכויות שמורות לעו"ד הילה בורנשטיין