החל משנת 2006, על פי הנחיות בנק ישראל, כל לקוח בעל חשבון בנק חייב לחתום מול הבנק על הסכם המגדיר מהי מסגרת האשראי שלו. מסגרת אשראי היא בעצם הסכום המקסימלי של יתרת חובה, "מינוס", שבו יכול להימצא בעל החשבון.


מסגרת האשראי נקבעת במשא ומתן בין הלקוח לבין הבנק ומתבססת הן על רצונותיו וצרכיו של הלקוח והן על מצבו הפיננסי. חשוב לוודא כי ההסכם מועלה על הכתב והלקוח מקבל עותק ממנו.


סגירת מסגרת האשראי על ידי הבנק


בעולם העסקים, להחלטת בנק האם להעניק אשראי או להפסיק אשראי עלולה להיות השפעה ישירה הן על הלקוח, אשר כתוצאה מהחלטות חד צדדיות של הבנק השתנה מצבו לרעה כגון פגיעה במוניטין, פשיטת רגל, כינוס נכסיו וכדומה, והן על צדדים שלישיים שהם בדרך כלל לקוחותיו וספקיו של הלקוח.


ספקי הלקוח התקשרו עמו במסגרת פעילותם העסקית מתוך אמונה שמצבו הכלכלי איתן ועל סמך מידע כי המערכת הבנקאית עומדת אחריו, ואין הם יכולים לצפות לתנודתיות הקיצונית במערכת היחסים בין הלקוח ולבין הבנק. כתוצאה מחוסר ערנותם נוצר כדור שלג, אשר גלגולו גורף עמו לא רק את הלקוח, אלא רבים וטובים מספקיו אל פי התהום.


ראוי להדגיש כי הקשר בין הלקוח לספקיו ידוע היטב לבנק. אותם צדדים שלישיים יכולים להניח בנסיבות שבהן המערכת הבנקאית נותנת לגיטימציה ללקוח להמשיך להתנהל כתמול שלשום, כי הבנק בעצם לא מאמין בלקוח כעסק חי, לפחות על סמך מצגי הבנק.


למרות ההסכם על גובה מסגרת האשראי, שמורה לבנק הזכות לשנות את מסגרת האשראי. כאשר הבנק מחליט לבצע שינוי במסגרת האשראי ללקוח מסוים הוא חייב לעמוד במספר תנאים. השינוי במסגרת האשראי חייב להתבסס על שיקולים עניינים וסיבה מוצדקת, כלומר רק אם חל שינוי לרעה ביכולת של הלקוח לעמוד בהתחייבות האשראי שלו, "לכסות את המינוס", מותר לבנק לשנות את סכום מסגרת האשראי.


גם אם זה המצב, השינוי לא יכול להתבצע באופן חד צדדי על ידי הבנק. על הבנק לפנות ללקוח ולאפשר לו לנסות להעמיד ביטחונות חדשים לטובת מסגרת האשראי. גם אם בסופו של דבר מגיע הבנק למסקנה כי אין מנוס משינוי סכום מסגרת האשראי, הוא לא יכול לבצע את השינוי באופן מידי. עליו לתת ללקוח הודעה מראש במסגרת זמן מספיקה שתאפשר לו להתארגן ולהתאים את התנהלותו למצב החדש.


כיצד להתמודד עם סגירת מסגרת האשראי?


כאשר אדם נקלע לסיטואציה של סגירת מסגרת אשראי על ידי הבנק, השלב הראשון בהתמודדות הוא לוודא שסגירת האשראי נעשתה כדין. מומלץ לפנות לעורך דין שיבחן את התנהלות הבנק למול הלקוח. על עורך הדין לבדוק האם החלטתו של הבנק התבססה על שינוי במצבו הכלכלי של הלקוח או האם היא התקבלה בצורה שרירותית.


כמו כן יש לבחון כיצד ומתי ניתנה ההודעה על השינוי במסגרת האשראי. אם נמצא פגם בהתנהלות הבנק ניתן לפנות לבנק בדרישה להחזרת מסגרת האשראי. גם פנייה זו עדיף שתיעשה באמצעות עורך דין שיודע כיצד לנסח את הפנייה וכיצד להתמודד עם תגובת הבנק.


בתי המשפט קבעו נחרצות כי על הבנק להיות ערני לפעולותיו של הלקוח, ובשעה שהבנק מבחין בפעילויות חריגות מטעם הלקוח עליו לנקוט מהלכי מניעה ולא לטמון ראשו כבת יענה. אם הבנק מגלה פעולות "חשודות" עליו לשאול שאלות אף אם הן קשות ומביכות את הלקוח.


חובת הנאמנות של הבנק כלפי כספים שאותם הוא מעמיד לרשות לקוחו היא כפולה ומכפלת. מדובר בהגנה על הלקוח ושמירה על הצדדים השלישיים, דהיינו מניעת כדור השלג שהוזכר לעיל. אם הבנק שותק בשעה שהלקוח מבצע מהלכים של הטעיה, עושק ועשיית עושר שלא במשפט, ייתכן כי הפרת החובות המוטלות על בנק כלפי לקוחו לא תצדיק סעדים כגון עושק, הטעיה וכדומה, אך היא עלולה להעניק ללקוח וללקוחותיו סעדים במישור החוזי או הנזיקי, בטענה כי הבנק גרם ללקוח ולקוחותיו נזקים בהתנהגותו.


במידת הצורך, אם אכן הבנק פעל שלא כשורה ואף לא נענה לפנייה הראשונית, ניתן להגיש תביעה כנגד הבנק שתחייב אותו לחדש את מסגרת האשראי. עורך הדין המייצג בתביעה מסוג זה יוכל אף לפנות לבית המשפט בבקשה שכל עוד מתנהל המשפט וטרם התקבלה הכרעה, תוחזר מסגרת האשראי לקדמותה.


משא ומתן על מסגרת האשראי


גם אם הבנק פעל כשורה, אין חובה לקבל את החלטתו על סגירת מסגרת האשראי כגזירה משמיים. ניתן וצריך לנסות לשאת ולתת עם הבנק מחדש על גובה מסגרת האשראי. ניתן לבצע משא ומתן זה ישירות מול הבנק, אך יש לזכור כי הלקוח, בייחוד הלקוח הקטן והפרטי, נמצא תמיד בעמדת נחיתות מול הבנק. על כן רצוי להיעזר בשירותיו של עורך דין הבקיא בתחום ואשר יודע כיצד להתנהל מול בנקים וכיצד להגיע איתם לעמק השווה.


מערכת היחסים בין הבנק ללקוח נבחנה רבות על ידי בתי המשפט, והוגדרה כיחסים מיוחדים. בתי המשפט קבעו כי הבנק מחויב לנאמנות העולה על הנורמה המקובלת, עקב מעמדו הרם בכלכלה וכן לאור מידת חשיפתו למידע המגיע אליו ממקורות שונים. הלקוח הוא בורג קטן לעומת סך המכונה המשומנת כדוגמת הבנק.


להיטותו של הבנק מחד גיסא לתת אשראי ומאידך גיסא לעצור אותו בן לילה מהווה הפרת חובת האמון. מבחינה זו אין הבדל בין לקוח גדול ובין לקוח קטן, אף שלקוח גדול נחשב בעיני הבנק ללקוח בעל ניסיון והבנה.


כותב המאמר הוא בעל ניסיון מסחרי רב בהתנהלות מול גופים מסחריים וממשלתיים, ניהול מו"מ, הקפדה על התנהלות ובחינת הסיכונים המשפטיים תוך מתן דגש על טובת הלקוח. בנוסף, כותב המאמר מציע ליווי עסקאות, מיזמים, פרויקטים להקמת חברות בתחומי המסחר והתעשייה, מכרזים, תיירות, מסחר בינלאומי וחוות דעת משפטיות.


אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ואו מקיף או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.