חיילים מתלוננים לא אחת על הטיפול הרפואי הצבאי אשר ניתן להם בבסיסי צה"ל. מה הם אפוא היקף זכויותיהם של חיילים אשר נפגעו מרשלנות רפואית במהלך שירותם הצבאי? למשל, חייל שמתגלה בגופו גידול סרטני לאחר השחרור ומסתבר כי ניתן היה לאתר את התפתחות המחלה עוד במהלך השירות הצבאי?


מה נחשב לרשלנות רפואית בצבא?


המקרים השכיחים שבהם נגרמת רשלנות רפואית בצה"ל הם רשלנות באבחון, הן בשל עיכוב באבחון והן בשל טעות באבחון. גם התעלמות ממצב רפואי שאינו קשור ישירות לשירות מהווה רשלנות רפואית.


בע"נ 523/00 נידון מקרה מצער של חיילת אשר התגלה בגופה סרטן צוואר הרחם. מהמסמכים הרפואיים עלה כי פנתה פעמים רבות לבדיקות ולטיפולים, אך חרף תלונותיה הרבות לא זכתה לטיפול רפואי הולם. הרופאים לא שלחו אותה לבדיקות המתאימות.


ועדת הערר קבעה כי בשל תלונותיה הרבות של המערערת היה על הרופאים להפנותה לבדיקות מעמיקות יותר, ולערוך בירור מקיף.

 

התלונות החוזרות והנשנות אשר נטענו על ידי המערערת לאורך השנים ואשר לא זכו להתייחסות מתאימה מצד הרופאים הצבאיים העידו על קיומה של רשלנות רפואית. אבחון מוקדם יותר של המחלה היה יכול להביא לעצירת הגידול, ויש להניח לייתר את הצורך בכריתת הרחם. עם זאת נקבע כי המלה החמירה ולא נגרמה עקב תנאי השירות, ולכן הנזק שנקבע למערערת עמד על 50% בלבד.


בע"נ 407/06 נידון מקרה של חייל שהתגייס לשירות הסדיר בצה"ל ביום 7.3.04, ויומיים לאחר גיוסו התלונן על כאבים בקרסול עקב נפילה. היו כאבים בפרק הירך שהמערער התלונן עליהם במשך תקופה ארוכה אך רק בתאריך 2.1.06 הרופאים הצבאיים השלימו את בירור מצבו הרפואי ונמצא שהמערער סבל מ AVN (נמק של העצם) בראש עצם הירך משמאל. הועדה הרפואית קבעה כי המערער לא זכה לטיפול רפואי הולם והמשך הטיפול והבירור הרפואי נעשה באיחור. במשך אותה תקופה המשיך המערער להשתתף במסעות ובפעילות גופנית - למרות כאביו, דבר שהחמיר את מצבו.


צה"ל מחויב לשמור ולדאוג לבריאותם של חיילים אשר נזקקים לטיפולים רפואיים במהלך שירותם


במקרה שלפנינו קבעה הועדה כי אי האבחון היה גורם מרכזי בהתפתחותה של מחלת ה AVN והטיפול הרפואי שקיבל המערער לא ענה על הכללים המקובלים ומכאן שהיתה התרשלות.


החמרה במצב רפואי עקב עיכוב באבחון בשירות הצבאי מהווה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית, גם כאשר ברור שהמחלה לא נגרמה עקב תנאי השירות. גם חוסר מיומנות סבירה במתן טפול רפואי או אי מתן טיפול ראוי יכולים להיחשב כרשלנות רפואית.


מקרה חמור הרבה יותר בו הורתה הפרקליטות הצבאית לפתוח בחקירה פלילית כנגד שני רופאים צבאיים, בחשד ששינו את תיקו הרפואי של חייל דובדבן שנפטר בביתו מחיידק טורף בעת ששהה בחופשה. החייל, לוחם דובדבן עבר טירונות עם חטיבת הצנחנים.


באחד הימים התלונן על כאבי ראש וכאבים נוספים, אך התלונות לא זכו לבירור מקיף. החייל שוחרר לביתו לחופשת השבת. בבית המשיך החייל לסבול מכאבים, וההורים הזמינו רופא צבאי אשר הורה על העברת החייל לבית חולים "זיו" בצפת. עקב מצבו החמור הוחלט להטיס אותו במסוק לבי"ח רמב"ם בחיפה. החייל אושפז במחלקה לטיפול נמרץ ולאחר כחודש נפטר.


מקרה אחר שבו נפטר חייל בביתו, ובני משפחתו של החייל טענו שמדובר במקרה של רשלנות רפואית בצבא בגין אי אבחון המחלה והימנעות הענקת הטיפול הראוי. ההורים טענו כי התגייס לצה"ל בפרופיל רפואי 97 והיה בריא בדרך כלל.


תלונותיו החוזרות והנשנות של בנם לא זכו לטיפול נאות. במשפטים מסוג זה, נטל הראיה הוא על המשפחה. הועדה קבעה כי לא הוכח כל מחדל או רשלנות רפואית.


כאשר מוגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בצבא חשוב לדעת שיש עניינים קריטיים להוכחת הקשר בין הנזק הרפואי לשירות הצבאי, ובית המשפט או הועדות הרפואיות יבחנו בקפידה אם הטיפול שהנפגע קיבל היה זהה לזה שכל רופא אחר היה מעניק בנסיבות דומות. בשפה משפטית: "הרופא הסביר", לכן, כפי שמומלץ בפורטל נכי צה"ל, לפני שמחליטים להגיש תביעה "חשוב להיוועץ בעורך דין מומחה לתחום זה ולהגיש את התביעה בהקדם האפשרי."

 

הכותבים:


עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין וברשלנות רפואית.


עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.