פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה הביא לזיכוי חלקי של עירייה, ראש העיר ונושא משרה נוסף (האחראי על פינוי הפסולת בעירייה), בקשר לטיפול באתרי טיפול בפסולת ומניעת מפגעים סביבתיים.

 

ראשית, השלושה הורשעו בבית משפט השלום ברוב העבירות שהואשמו בהן, שעיקרן עבירות סביבתיות בניגוד לחוק רישוי עסקים ולחוק למניעת מפגעים, בקשר לניהול אתר לסילוק פסולת.


על העירייה נגזר קנס בסכום של 100,000 שקלים ועל נושאי המשרה נגזרו קנסות בסכום של 30,000 שקלים או מאסר תחתיהם, כל אחד.
בהמשך, בעקבות ההרשעה וגזר הדין, ערערו ראש העיר ונושא המשרה הנוסף על הרשעתם ועונשם בפני בית המשפט המחוזי.


בסופו של ניתוח ארוך מצד בית המשפט, הרשעת נושאי המשרה, ובהם ראש העיר, בוטלה חלקית וזאת בשל שורת נימוקים.


נימוק אחד עוסק בכך כי מדיניות המשרד להגנת הסביבה היוותה הסכמה שבשתיקה לאופן ההתנהלות באתר ולעמדת העירייה כי האתר הנו זמני. בית המשפט המחוזי מגיע למסקנה לפיה היתה הסכמה לגבי פטור לחלק מן הדרישות הסביבתיות ועל כן לא ניתן להאשים בגינן.


העובדה כי האתר פעל לאורך זמן מבלי שהועלו דרישות, מבלי שבוצעו פעולות אכיפה, מבלי שנשלחו התרעות, מהווה בעיני בית המשפט הסכמה שבשתיקה להתנהלות זו.


מה הפעולות שעל נושא המשרה לנקוט כדי לעמוד בחובתו?


לצורך הרשעת נושא משרה בעבירות סביבתיות יש להסביר כי נושא המשרה לא עמד בחובתו לנקוט אמצעים יעילים וסבירים. בית המשפט סוקר את נסיבות האתר הרלוונטי לדיון ואת הפעולות שהיה ניתן לצפות מהעירייה ומנושאי המשרה לנקוט בהקשר זה.


לבסוף בית המשפט קבע כי לא הונח יסוד שיכול לבסס הרשעה פלילית בכל העבירות לגבי אי נקיטת אמצעים סבירים ויעילים מצד נושאי המשרה, בין היתר, בשל אי פירוט הפעולות שהיה עליהם לנקוט, מצד המדינה.

 

אימתי יכול בית משפט להורות על הימנעות מהרשעה של נושא משרה?


עם זאת, לאור העובדה כי בית המשפט הותיר בעינן חלק מההרשעות, הוא דחה את הערעור ביחס לבקשת נושאי המשרה להימנע מהרשעה כדי לא לגרום נזק להמשך הקריירה שלהם.


החלטה זו הינה מעניינת ונוגעת לעובדה כי הימנעות מהרשעה נעשית לרוב בקשר לעבירות מסוג אחריות קפידה, כלומר עבירות בהן לא נדרש הוכחות יסוד נפשי ואילו עבירות לפי חוק רישוי עסקים אינן עבירות מסוג אחריות קפידה.


בסיכומו של דבר, נושאי המשרה זוכו מחלק מהעבירות בהן הורשעו והקנס שהושת עליהם הופחת. בעקבות זיכויים החלקי של נושאי המשרה, ערערה גם העירייה לבית המשפט המחוזי בניסיון לחקות את הצלחת נושאי המשרה.


על אף שהערעור הוגש באיחור שדי היה בו כדי להביא למחיקתו, מסכים בית המשפט לדון בערעור, ביו היתר, בהיעדר התנגדות מצד ב"כ המדינה.


בית המשפט קובע כי הנימוקים לזיכוי ראש העירייה ונושא המשרה יפים גם לעניין זיכוי עירייה וכי לאור הסכמת המדינה להחיל דין שווה בין המדינה לבין נושאי המשרה, מתקבל גם ערעור העירייה לענין העבירות מהן זוכו נושאי המשרה.


ע"פ (חי') 23959-04-16‏ ‏עירית אור עקיבא נ' מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה


עו"ד איל עופר הנו עו"ד מומחה לתחום איכות הסביבה ומשמש, בין היתר, כראש תחום סביבה במכון לאחריות תאגידית שבמרכז האקדמי למשפט ועסקים בר"ג.