רישום פלילי הינו רישום משטרתי העומד כנגד כל אדם אשר הורשע בביצוע עבירות בעלי אופי פלילי, וזאת לאחר הליך משפטי המסתיים בהרשעה ובגזר דין. הרישום הפלילי מופיע במרשם הפלילי של משטרת ישראל והוא גלוי לכל גוף ו/או גורם הרשאי לעיין בו על פי חוק.

 

רשויות הצבא העושות שימוש במידע על רישום פלילי לצרכי קבלת החלטה בנוגע לגיוסם או אי גיוסם של מועמדים לשירות המחזיקים ברישום פלילי עוד טרם גיוסם.


הרישום הפלילי והשלכותיו


הרישום הפלילי מעוגן בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (התשמ"א 1981). בהתאם לחוק זה הסמכות לקיצור תקופת ההתיישנות ומחיקתו של הרישום הפלילי נתונה אך ורק לכבוד נשיא המדינה המכהן. הרישום הפלילי מונע את הליכי הנפקתה של תעודת יושר מטעם משטרת ישראל, וכפועל יוצא מכך, הוא מונע מהאדם שלחובתו נזקף הרישום להתקבל למקומות תעסוקה הדורשים את המצאת התעודה כחלק מתנאי הקבלה.


כמו כן, הרישום הפלילי עלול להקשות על הליכי הנפקת אשרות כניסה (ויזה) למדינות שונות מסביב לעולם. ככלל, הרישום הפלילי מופיע במרשם הפלילי למשך 17 שנה (ולאחר מכן הוא נמחק באופן אוטומטי).


האם צה"ל מגייס מועמדים לשירות המחזיקים ברישום פלילי?


הליכי הגיוס לצה"ל כוללים בתוכם מבדקים אישיים הנערכים לכל מועמד לשירות ביטחון (מלש"ב), לרבות, מצבו הרפואי, מצבו הנפשי, עברו הפלילי וכדומה. במקרים בהם מועמד לשירות מחזיק ברישום פלילי בגין עבירות אותן הוא ביצע בהיותו קטין (מתחת לגיל 18), המערכת הצבאית בוחנת את כשירותו לשירות באמצעות בדיקה מעמיקה של הנסיבות אשר הובילו לביצוע העבירה וחומרת העבירה הפלילית אותה הוא ביצע, כאשר כל עבירה זוכה לניקוד בהתאם לחומרתה.


מועמדים לשירות שלחובתם "ניקוד" גבוה אינם מגויסים לצה"ל והם מקבלים פטור משירות ביטחון, ואילו חיילים בעלי "ניקוד" נמוך יותר מחויבים בשירות צבאי מלא בהתאם לצרכי הצבא. יחד עם זאת, המערכת הצבאית מסתייעת בחוות דעת מצד גורמים כגון: קציני מבחן וגורמי שיקום, ולאחר שקלול נתוניו האישיים (פרופיל אישי, רקע אישי, קב"א, מוטיבציה לשירות וכדומה) של המועמד לשירות מתקבלת החלטה בנוגע לגיוסו ו/או אי-גיוסו.


חשיבות השירות בצבא לבעלי רישום פלילי


עבור בני ובנות נוער המחזיקים ברישום פלילי עקב הסתבכות בפלילים במהלך גיל ההתבגרות, השירות בצה"ל מהווה מעין "קרש קפיצה" לאזרחות, וזאת לאחר השלמת השירות הצבאי באופן תקין. חיילים המגויסים לצה"ל על אף היותם בעלי רישום פלילי, חווים (ברוב המקרים) את השירות הצבאי כחוויה מתקנת לעברם הפלילי והם אף רשאים להגיש בקשה למחיקת הרישום הפלילי העומד כנגדם לקראת מועד שחרורם מהשירות.


בנוהל המלצת צה"ל למתן חנינה לבעלי רישום פלילי (הוראת קבע אכ"א מספר 33-03-05) נטען בין היתר כי: "בהתגייס המשל"ב בעל הרישום הפלילי לשירות חובה, הוא למעשה פותח דף חדש בחייו, ובדרך כלל זהו צעדו הראשון החשוב ביותר כבגיר. ביכולתו של החייל לבחור לעצמו דרך חיים חדשה, לתקן את דרכיו ולהוכיח כי עלה על דרך הישר, וכי יש בתרומתו למדינה כדי לכפר על מעידותיו טרם הגיוס".


בקשה למחיקת רישום פלילי


הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי לחיילים בעלי רישום פלילי מוגשת לוועדה הממליצה המורכבת מקצין חינוך ראשי, נציג מיטב, נציג ראש מדור חנינות, נציג מקח"ר ונציג מערך מקא"מ. וועדה זו דנה בבקשתו של החייל המחזיק ברישום פלילי ובמידה והיא מחליטה להמליץ על מחיקת הרישום הפלילי היא מעבירה את המלצותיה לכבוד נשיא המדינה המכהן.


בין יתר התנאים להגשת בקשות למחיקת רישום פלילי לוועדה הממליצה נכללים התנאים הבאים:


• החייל הינו בעל רישום פלילי בגין עבירות פליליות בהן הוא הורשע בטרם גיוסו לצה"ל.


• החייל אינו מחזיק בהרשעות מבית דין צבאי או הרשעות מבית דין אזרחי במהלך שירותו הצבאי.


• החייל הגיש את בקשתו במהלך חצי שנה הקודמת לשחרורו משירות (לא יותר משישה חודשים לפני השחרור ולא פחות משלושה חודשים טרם מועד השחרור).


• במהלך שירותו הצבאי, החייל לא נפקד מהצבא לתקופה העולה על 14 יום.


• במהלך שירותי הצבאי (בשנתיים הראשונות לשירות) החייל לא קיבל יותר מ-35 מחבוש בכלא צבאי ולא יותר משבעה ימי מחבוש בכלא הצבאי במהלך השנה השלישית לשירותו.


על סמך אילו קריטריונים פוסק הנשיא את החלטותיו בנוגע לבקשות המונחות לפניו?


הסמכות למחיקת רישום פלילי לחיילים נתונה אך ורק לכבוד נשיא המדינה. ברוב המקרים פסיקת הנשיא בנוגע לקיצור תקופת הרישום הפלילי ו/או מחיקת הרישום הפלילי, מתבססת על המלצות הוועדה הממליצה, חומרת העבירה, פרק הזמן שעבר מיום ביצוע העבירה ועד מועד הגשת הבקשה לחנינה.


כמו כן, התנהגותו של החייל לאורך השירות הצבאי, הבעת חרטה על ביצוע העבירה והרקע האישי ממנו הוא מגיע, מהווים אף הם גורמים עליהם מבסס כבוד נשיא המדינה המכהן את פסיקתו בנוגע לבקשה המונחת לפניו.