בשנים האחרונות גוברת האכיפה כלפי עבירות "הצווארון הלבן". תחום זה הכולל מנעד רחב של עבירות, החל מעבירות מס וניירות ערך, דרך הונאה וקבלת דבר במרמה וכלה בעבירות שוחד והלבנת הון, היווה במשך שנים רבות חלק מזערי בלבד מן המציאות הפלילית הגלויה בישראל.


כיום, בעקבות ההד הציבורי אשר קיבלו פרשות שחיתות כגון "הולילנד", רונאל פישר והבנק המחתרתי בבורסה ועבירות מס של ידוענים כגון בר רפאלי ואייל גולן; ובעקבות עליית קרנן של רשויות אכיפה ותביעה מובחרות ייעודיות לתחום הצווארון הלבן, דוגמת היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל (יאח"ה) ופרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), הפכו עבירות הצווארון הלבן לנדבך משמעותי בשיח הציבורי בישראל.


מה לעשות אם זומנתם לחקירה במשטרה?


כיום גוברת ההבנה כי עבירות הצווארון הלבן אינן נחלתם הבלעדית של בעלי מעמד ציבורי רם, פוליטיקאים, בכירים במשק ובכירים במוסדות השלטון. למעשה, גם אדם מן היישוב עשוי למצוא עצמו תחת חקירה ואף לעמוד בפני כתב אישום, לעתים אף על לא עוול בכפו.


דברים רבים כבר נכתבו על דרכי הפעולה העומדות בפני אדם אשר מוצא עצמו, בבוקרו יום בהיר, מזומן לחקירה במשטרה, אם כעד ואם כחשוד. עם זאת, יש להבין כי זהו רק השלב הראשון בהליך אשר עלול להיות ארוך ומורכב עבור מי שאיתרע מזלו ומצא עצמו כחלק מכתב אישום בשלבי גיבוש. על אף האמור, עורך-דין מנוסה יכול להיות הגורם אשר יהפוך את ההליך הארוך והמורכב הזה לפשוט, נהיר ונגיש הרבה יותר.


חשיבות הליך השימוע עוד בטרם הגשת כתב אישום


סעיף 60א לחסד"פ והפסיקה בעניינו מחייבים את רשויות התביעה, ככלל, לקיים הליך הנקרא "שימוע" טרם הגשת כתב אישום. מטרת הליך זה, המתקיים לרוב בעבירות שעונשן המקסימלי הוא מעל שלוש שנים, היא לתת לחשוד הזדמנות לנסות ולשכנע את רשות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום.


למעשה, העברת חומר החקירה מהיחידה החוקרת ליחידה התובעת אין פירושו המידי כי יוגש כתב אישום. בשלב זה, מתחילה היחידה התובעת לעבור על חומר החקירה ולגבש דעה בדבר קיומה של תשתית ראייתית להגשת כתב אישום. זוהי עת קריטית בחיי התיק, ופעולה כבר בשלב זה עשויה להיות ההבדל בין הגשת כתב האישום לסגירת התיק.


בדיקת נציבות הביקורת על התביעה שנערכה לאחרונה העלתה כי 34% מהחשודים המיוצגים על ידי עורך-דין קיבלו את תמצית החשדות נגדם, לעומת 3% מהחשודים הבלתי מיוצגים; וכי ל-74% מהחשודים המיוצגים נמסר חומר החקירה, לעומת 14% בלבד מהחשודים הבלתי מיוצגים.


כמו כן, מפאת מורכבותן המשפטית והעובדתית של רבות מעבירות הצווארון הלבן, יכול עורך-דין בעל ניסיון בתחום להשפיע על החלטת רשויות התביעה באשר להגשת כתב אישום ביתר אפקטיביות.


באמצעות שימוש במומחיותו, יכול עורך-הדין המנוסה להוביל לסגירת התיק או לסייע בהפניית התיק לאחד מיני ההליכים החלופיים רבים, כגון כופר או סגירת תיק בהסדר, אשר לא נלווה אליהם הכתם שבהרשעה.


ייצוג על ידי עורך-דין בשלב זה מספק יתרונות רבים אף מעבר למומחיות ולידע המקצועי. כך לדוגמא, בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) קיימת הנחיה שלפיה שימוע בעל-פה, היינו, בהופעה פנים אל פנים אל מול הפרקליט האחראי, אפשרי רק באמצעות עורך-דין. משמעות הדבר היא כי חשוד אשר אינו מיוצג יוכל לנצל את זכות השימוע שלו בכתב בלבד, דבר אשר השפעתו נמוכה לאין ערוך משימוע בעל פה באמצעות עורך-דין הבקי ברזי המקצוע.


מכל האמור עולה כי חשוד אשר אינו מיוצג כבר טרם הגשת כתב האישום נמצא בעמדת נחיתות משמעותית לעומת חשוד המיוצג על ידי עורך-דין; וכי חשוד המיוצג על ידי עורך-דין הבקי בתחום נמצא בעמדה טובה אף יותר. המומחיות הנדרשת בטיפול בעבירות מתחום הצווארון הלבן, אף יותר מאשר בעבירות אחרות, משמעותה היא כי הליווי על ידי עורך-דין, כבר מהרגע הראשון, הוא קריטי.


הכותבים: עורכת-הדין זיווה אגמי כהן, תת-ניצב בדימוס, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה לשעבר. עורך-הדין יעקב (קובי) סבג. משרד עורכי-הדין אגמי כהן סבג ושות'.


האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי.