בהסכם עסקי של שני צדדים הוסכם על מינוי בורר באם יהיה צורך לכך. נוצר סכסוך עסקי בין השניים והתמנה בורר, צד אחד להסכם אינו מגיע או משתף פעולה עם הבוררות. שאלתי היא האם בסמכותו של הבורר לתת פסק בורר במצב שכזה? תודה.
בראשית הדברים אדגיש, כי דבריי כלליים ואין בהם מתן ייעוץ ספציפי למקרה שהעלית.
אין ספק שקיומה של תניית בוררות בהסכם, מעידה על רצונם של שני הצדדים לברר את הסכסוכים שלהם בבוררות. עם זאת- הבורר קונה סמכויותיו מהסכם הבוררות שנחתם בין הצדדים - שם יש להסדיר פרטים מפרטים שונים ובעיקר עניינים הקשורים לסמכויותיו של הבורר - למשל להכריע בשאלות על סמכותו, ליתן סעיד ביניים- וכיו"ב, כמו גם על דרך ניהול הבוררות והמסלול שלה (עם או בלי ערכאת ערעור על פסק הבורר למשל).
מן הסתם תניית הבוררות שלכם נעדרת פרטים רבים: למעשה ניתן לראות את הוראות חוק הבוררות תשכ"ח-1968 כחלים עליכם לרבות התניות שבתוספת (סעיף 2) לחוק הבוררות העוסקת בסמכויות הבורר. ככלל ניתן היה להסתמך עליהם. השאלה היא אם זהותו של הבורר למשל, מוסכמת ביניכם: כי אם לא- הרי שכל בורר שתפנה אליו- לא קנה סמכות.
בעקרון- תשובה מוסמכת על השאלה שלך לגופו של עניין ולא רק בהיבטים הכלליים שציינתי לעיל, דורשת עיונו של איש מקצוע בהסכם הבוררות או בתניית הבוררות שלכם.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
רוזנר ושות, משרד עו״ד
053-7105230
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר