כאשר ועדה מתבקשת לדון מחדש בנכות, היא יכולה להעלות את הנכות להותירה בשיעור שנקבע או להוריד אותה. חשוב לפני שמגישים בקשה שכזו לעיין בפרוטוקול הוועדה האחרונה לראות למה היא קבעה את מה שקבעה ולאור זה לראות איך השינוי במצב כיום יכוללהשפיע על החלטת וועדה חדשה. סגור

ככל שאדם מאובחן על ידי מי שמבין בכך כסובל מפוסט טראומה הרי שהמאבחן אומר בעצם שהוא מזהה את עקבותיה הנפשיים של טראומה, ממש כפי שרופא עור שמכנה משהו צלקת, מתכוון לומר שבהכרח הייתה פציעה או חתך. ככל שמדובר בלוחם הרי ששאלת השגרה אינה החשובה שכן לא מדובר כאן במבחן שהוא רק אובייקטיבי אלא בחוויה הפרטית של הלוחם הפרטי שנתפסה בעיניו כטראומה, גם אם ללוחם אחר החוויה הייתה לא טראומטית (או מה שקורה לעיתים קרובות הלוחם האחר לא מוכן להודות כי היא הייתה טראומטית). המבחן כאמור הוא לא רק אובייקטיבי אך בהחלט נדרש אירוע שיש בו ממש. מעצר הוא בהחלט אירוע לא טרויאלי שמעלה התחבטויות מוסריות. אני מניח שאפשר יהיה לקבל מהבן שלך מידע מספיק (שהרי היה מי שאבחן את המצב הפוסט טראומטי ויש להניח שהוא שמע מספיק לצורך האבחון) סגור

ככל שההחמרה היא בנכות המוכרת, הרי היא עצמה אינה צריכה להתרחש בשירות בכדי שייקבעו אחוזי נכות גבוהים יותר.
סגור

ככל שההטבה היא קבועה יש בהחלט מקום ערכי להודיע למשרד הביטחון ולבקש כי אוחזי הנכות יורדו. מניח שאם מדובר בPTSD אזי בן זוגך הוא לוחם ומכאן איש ערכי אוהב מולדת. אז זה לא הגיוני כלכלית אבל בהחלט נדרש ערכית ומוסרית.
סגור

אבחון פוסט טראומה נעשה על ידי מומחה לתחום. ככל שמדובר בשירות קרבי ואירוע קרבי אפשר לפנות ליחידה לתגובות קרב. בהיעדר מידע על השירות ועל אירועים בו אני כמובן לא יכול להגיד האם "בעיית עצבים" היא יכולה לרמז על פוסט טראומה. סגור

תוכלי ללמוד על התהליך בקישור הזה :

https://www.yaar-law.com/%d7%94%d7%92%d7%a9%d7%aa-%d7%91%d7%a7%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%94/

ב"גדול" נדרש תצהיר על פרטי המקרה, עדות ממי שהיה איתך, אבחון של PTSD תיקים רפואיים המעידים על בריאות נפשית קודם לאירוע. סגור

"בגדול" צריך מסמכים שמעידים על האירוע, אבחון של PTSD ומסמכים רפואים לפני ואחרי. סגור

בקשה להכרה אפשר להגיש רק סמוך לשחרור מהצבא, מהדברים שכתבת עולה כי החשוב ביותר כעת הוא לאפשר לו טיפול ואת זה אפשר לעשות במסגרת היחידה, עם כל הקושי לעשות את זה, ודאי ללוחם, בקשי ממנו בכל לשון של בקשה לפנות לקב"ן לקבלת סיוע.

סגור

שאלה סבוכה למדי, היות ובעיקרון PTSD תמיד נקשר בקשר של גרימה לאירוע שיצר אותו, אבל - במידה והמצב הנפשי לפני הגיוס היה תקין (ברמה שאפשרה שירות משמעותי) ובשירות היה אירוע קרבי משמעותי שיכול לגרום בכל מקרה לPTSD, אפשר להגיש את בקשת ההכרה על "ריאקטבציה" של הPTSD. סגור

שלום, הורדה בדרגה של קצין יכולה להיעשות רק על ידי בית דין צבאי בהקשרה של עיברהת שירות משמעותית - וכמובן לא זה המצב. אני מניח שהחשש שלו היא פגיעה במסלול השירות, כלומר שהוא לא יקבל תפקיד שהוא היה רוצה לקבל, ובעניין זה לצערי יש חשש שהוא צודק. הפיתרון הטוב לעניין הוא כמובן אינו "דיווח" אנונימי שעלול לפגוע במי שאת הכי אוהבת, אלא ליצר מקום שבו הוא יוכל לדבר על הדברים מבלי שירשמו. ככל שתרמו אשמח להיפגש לא כדי לפתוח בהליך כלשהו אלא כדי להסביר מה אפשר לעשות . סגור

על פי החוק, ניתן להגיש בקשה ל"בדיקה חדשה" החל מחצי שנה לאחר הבדיקה האחרונה בוועדה רפואית. המשמעות היא שאם המצב החמיר (או שהחלטת הוועדה הקודמת הייתה שגויה ולא הוגש ערעור בזמן) הפגיעה תיבדק מחדש ויקבעו אחוזי נכות מחדש.
סגור

דיכאון נלווה לPTSD, יכול בהתאם למצב הרפואי והשיקומי, להיות חלק מתסמיני הPTSD, פגיעה נוספת שהPTSD גרם לה אבל גם שתי פגיעות נפרדות. סגור

מבין (כאבא ללוחם ולוחמת) את הדאגה, ודאי כשמדובר בחובש. העצה הלא משפטית לחלוטין שלי זה לדבר איתו ולשמוע כמה שאפשר על החוויות שלו, צריך גם לזכור כי פגיעה מPTSD היא אפשרית בכל מקום ואירוע הנתפס סובייקטיבית כחוסר אונים מול סיכון גופני גם אם הוא אינו מתממש. סגור

ככל שמדובר באירוע בשירות שיכול וגרם לטראומה אפשר לבקש הכרה גם לאחר 15 שנים. סגור

פוסט טראומה כמו כל פציעה או מחלה צריכה להיות מאובחנת רק על ידי רופא, לרוב פסכיאטר. אך גם לפסיכולוגים "מותר" להתרשם כי מדבובר בPTSD ולהעביר אבחונים לביסוס רושם זה, כמו CAPS. סגור