אלעד שלום,
סביר להניח שהתיק נסגר מחוזר עניין לציבור.
אם תיגש לכל תחנת משטרה לבדוק את הסטטוס של התיק (עיון במרשם הפלילי שלך) זה לא יעיר אף דוב משנתו.
בימים א-ה משעה 08:00 עד 16:00 בצירוף ת.ז. ניגש ליומן ובתוך 5 דקות יתנו לך לעיין במסך המחשב. סגור

אופיר שלום,
במידה שח המועד להגשת ערעור, אין דרך להימנע מריצוי עבודות השירות.
במידה שטרם חלף, השאלה אם מדובר היה בהסדר טיעון. במידה שכן, סיכויי הערעור הם קלושים. במידה שלא, יש לבחון את התיק ע״מ לראות מהם סיכויי הערעור.
במידה שלא חלף המועד לערעור (45 יום ממועד גזר הדין), אתה מוזמן ליצור איתי קשר ואשמח לסייע. סגור

יורם שלום,
סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי קובע את עיקרון הסיכון הכפול, לפיו לא ניתן להעמיד אדם לדין, לאחר שנמצא אשם או זוכה בגין אותו מעשה (למעט חריג אחד: אם הורשע בגרימת חבלה לאדם, שלאחר מכן מת).
לכן, אף אם נתגלו (בחלוף המועד להגשת ערעור על הכרעת הדין) ראיות חדשות המוכיחות את אשמתו של אותו אדם, ללא צל של ספק, הפרקליטות לא תגיש נגדו כתב אישום.
מאידך, תוכל לשקול להגיש נגדו תביעה אזרחית, לאחר שתתייעץ בנושא עם עו"ד. סגור

שירי שלום,
התשובה היא חיובית.
מכיוון שעבודה בבנק כרוכה במגע עם כספים ודורשת נאמנות לבנק וללקוח וטוהר מידות, לבנק יש גישה (באמצעות בנק ישראל ומשטרת ישראל) לתיקי משטרה פתוחים והרשעות (בתוך תקופת ההתיישנות).
לכן, במידה שמדובר בתיק העוסק בנושא רלבנטי, מועמדותך תידחה (ובמידה שתתקבל לעבודה והבדיקה תיערך בהמשך, עבודתך תופסק(. במידה שהתיק פחות רלבנטי (כגון: הטרדה באמצעות מתקן בזק, איומים, תקיפת בן זוג/קטין), הדבר תלוי בשיקול דעת הבנק.
ייתכן שניתן לפעול לסגירת התיק הפתוח.
במידה שתרצי, מוזמנת ליצור איתי קשר ואשמח לסייע. סגור

כן. חוקר משטרה יכול לקרות חקירה שלך שנסגרה מחוסר אשמה גם אם היא אינה מופיעה במרשם הפלילי שלך.
עם זאת, זה ממש לא רלבנטי לזימון שלך למשטרה כעדה.
במידה שהנושא יעלה (וקשה לי להניח שהוא יעלה), תאמרי שאת לא מוצאת את הרלבנטיות של זה ושאת לא מוכנה להתייחס לזה. סגור

שלום רב,
יש להפנות את השאלה לפורום תעבורה. סגור

שלום רב,
בתיקים פליליים שאין בהם איסור פרסום על שם הנאשם או שנקבע שיידונו בדלתיים סגורות, הפרוטוקולים של הדיונים מתפרסמים באינטרנט (מועברים ע״י הנהלת בתי המשפט לחברות חיצוניות).
עם זאת, כתב האישום הנו מסמך פנימי בתיק שאין לאיש זכות עיון בו מלבד לנאשם ולנפגע העבירה (מכוח זכותו בחוק זכויות נפגעי עבירה, וגם זכות זו מוגבלת, לעתים רחוקות).
עם זאת, ניתן להבין את מהות העבירות המיוחסות לנאשם מקריאת הפרוטוקולים הפומביים, במיוחד הפרוטוקול של ישיבת המענה לכתב האישום.
בתיקים העוסקים בעבירות מין, במיוחד עבירות מין בתוך המשפחה, הדיון נדון בדלתיים סגורות ולכן הפרוטוקולים שלו אינם מתפרסמים ולציבור אין גישה אליהם.
הגישה היחידה אליהם תהיה לנפגע העבירה, וזאת בתום המשפט. סגור

דניאל שלום,
לא עברת כל עבירה מכיוון שהיית בת רשות במקום ואפילו חלה עליך חובה חוקית להיות במקום מכוח החלטת ביהמ״ש למנות אותך ערבה מפקחת.
לגופו של עניין, בהתאם לסעיף 50(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ״ו-1996, חלה חובה על ביהמ״ש לשחרר אותך מערבותך, במיוחד לאחר שהותקפת ע״י המפוקח, וחבל שלא עשה כן.
אני מקווה שהגשת תלונה המשטרה גם בגין התקיפה ואני גם מציע שתגישי לבימ״ש השלום בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת כנגד בן הזוג, בשל התקיפה, צו האוסר עליו ליצור איתך כל קשר והמורה על הרחקתו ממך.
שהסנגור שלו ישבור את הראש איזה ערב/ים להביא במקומך ושביהמ״ש ששחרר אותו ישבור את הראש האם לעצור אותו או לא אבל העיקר שישחרר אותך מערבותך. לא יעלה על הדעת שתישארי ערבה מפקחת, שעה שהותקפת ע״י המפוקח!
במידה שתרצי, אשמח לסייע לך בהגשת בקשה לשחרור מערבות וקבלת צו מניעת הטרדה מאיימת. סגור

שלום רב,
כפי שהשבתי לך בפנייתך הקודמת (אבקש שלא לפתוח פניות נוספות אלא, במידת הצורך, להמשיך שרשור של פניה זו), חוקר משטרה יכול לראות במחשב המשטרתי כי נחקרת, בעבר, תחת אזהרה, גם אם התיק נגדך נסגר מחוסר אשמה.
בתשובה לשאלתך, הרי שהדבר לא יפגע בך תעסוקתית מכיוון שמשטרת ישראל אינה מוסמכת להעביר לאף גורם מידע אודות תיקי משטרה שנסגרו מחוסר אשמה ואת אפילו יכולה להתגייס למשטרת ישראל, בכל הנוגע לתיק סגור זה.
כמו כן, ככל שטביעות האצבע לא נמחקו מהמאגר (והן אמורות להימחק בחלוף 7 שנים ממועד הנטילה שלהן), הרי שניתן לפעול למחיקתן ע״ב הוראת סעיף 11כג(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), תשנ"ו-1996.
עם זאת, מכיוון שנחקרת תחת אזהרה, לפני כחודשיים, כחשודה בתיק חדש, הרי שמשטרת ישראל זכאית להחזיק את טביעות האצבעות שלך, למשך 7 שנים נוספות, ואני לא רואה כל טעם להגיש בקשה למחיקתן. סגור

שושי שלום,
לחוקר משטרה יש מידע גם על תיקי משטרה שנמחקו או שנסגרו מחוסר אשמה, בהם החשוד נחקר, בזמנו, תחת אזהרה.
עם זאת, אין שום משמעות למידע זה.
משעה שתיק משטרה נסגר מחוסר אשמה או נמחק, הרי שהוא אינו קיים ואין כל צורך להתייחס לכל אמרה המושמעת אודותיו במידה שמושמעת.
במידה שחוקר משטרה היה מציין נתון זה בפניי, הייתי משיב לו שאני לא מוכן להתייחס לתיק שנמחק (או שנסגר מחוסר אשמה). סגור

שלום רב,
התשובה היא שלילית.
מדובר בפגיעה בפרטיות שלך.
ניתן להגיש תלונה בנושא אונליין לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה ולרשם מאגרי המידע במדרג המשפטים, להגיש תלונה למשטרה בגין הפרת חובת סודיות של מנהל מאגר מידע (בניגוד לסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות) ולשקול להגיש תביעה קטנה כנגד העירייה (לא בסכום אסטרונומי אלא ע״ס של כ-2,000₪-3,000₪) בגין פגיעה בפרטיות (בהתאם סעיפים 2 ו-4 לחוק הגנת הפרטיות), בהנחה שלא הוטרדת ע״ב יומיומי כתוצאה מהעברת המידע לגורמים פרטיים. סגור

שלום רב,
אין חובה לחתום לשליח על קבלת כתב תביעה (או מכתב נתראה מעו״ד) אבל גם אין משמעות לאי החתימה מכיוון שהשליח מצהיר בטופס בכתב כי מסר את כתב התביעה לידי הנמען (ובמידת הצורך, ייחקר בביהמ״ש על הצהרתו).
אין שום סיבה לא לפתוח לשליח את הדלת ולא לאשר לו בחתימתנו כי מסר לנו מסמכים. סגור

שלום רב,
אם היה מדובר בעבירה, השוטר היה מעכב את ה״עבריין״ לתחנה והוא היה נחקר.
כל עוד הויכוח לא הכיל איומים, אין מדובר בעבירה.
יש גם אפשרות שמי מבני המשפחה יתלונן בגין איומים שלא נאמרו (או ששכן יטען ששמע איומים), ואז אתה תיחקר בנושא ותמצא עצמך מוזמן לחתום על הסדר מותנה (במידה שבן משפחה התלונן). בפעם השניה שזה יקרה (אם זה יקרה), זה יגיע לכתב אישום.
אבל בלי קשר לעניינים פליליים,, יש לזכור כי במהלך חיי משפחה משותפים, עלינו להיות סבלניים כלפי בני המשפחה האחרים.
כך, במיוחד כלפי ההורים שלנו שאותם עלינו אף לכבד, שכן לא רק שהם הביאו אותנו לעולם אלא גם שכל עוד אנחנו בגירים וחיים בדירתם-אנחנו במעמד של בני רשות בדירה ואין לנו כל זכות חוקית להתגורר שם אלא מכוח הסכמתם (בהנחה שהדירה רשומה על שמם).
לכן, במידה שההורים ירגישו ששלוות חייהם נפגעת כתוצאה מהויכוחים הקולניים הללו, באפשרותם לפנות לביהמ״ש לענייני משפחה ולבקש ממנו שיוציא צו מניעת הטרדה מאיימת כנגד בן המשפחה הבגיר המפר את שלוותם המצווה עליו להתרחק מהם מרחק מסוים ולא ליצור איתם כל קשר וזאת לתקופה של עד 6 חודשים. התוצאה האפקטיבית של צו כזה הנה הרחקת בן המשפחה מהבית לחצי שנה. כמובן, שגם קיימת אופציה פשוטה יותר של לבקש ממנו לצאת מהבית ובמידה שאינו יוצא-החלפת המנעול כאשר הוא נמצא מחוץ לבית והזמנת המשטרה בגין הסגת גבול כאשר הוא נכנס או מנסה להיכנס לדירה.
בקיצור, בהנחה שאותו סטודנט אינו יכול לממן דירה לעצמו, בה תהיה לו הפרטיות שלו, מומלץ שיתחשב קצת יותר בבני משפחתו, לפני שימצא עצמו חסר בית. סגור

תודה,
לא היה איומים אבל השכן אמר כנראה שכן זה לא האזנת סתר? הרי הוויכוחים בדירה סגורה של בית משפחה? סגור

רויטל שלום,
פורמאלית, לא ניתן להשתמש בהסדר מותנה כראיה בהליך אזרחי (להבדיל מהרשעה פלילית שניתנה בבית משפט). עם זאת, אין לשלול אפשרות שביהמ״ש ייחס לעובדה שהתובעת הודתה בפני רשות שלטונית (שלוחת הסדר מותנה של משטרת ישראל) בביצוע אותה עבירה בגינה היא תובעת פיצויים מן הנתבע (ניהול עסק ללא רישיון) וייחס לה אחריות משותפת.
לכן, במידה שהראיות (כגון: התכתבויות) מצביעות על כך שביררת עם הקבלן שהוא, אכן, מעסיק רק עובד ניקיון אחד ואינו זקוק לרישיון עסק לשם העסק שלו של שירותי ניקיון וביקשת ממנו לעדכן אותך במידה שיהיה שינוי וערכת ביקורים במקום, מדי פרק זמן סביר, הרי שלא הייתי חותם על ההסדר המותנה אלא מנהל משפט הוכחות.
עם זאת, במידה שאין לך היכולת הכלכלית לשכור שירותי עו״ד, כפי שציינת, את תתקשי מאוד לנהל את התיק הזה ואני לא חושב שהסנגוריה הציבורית תייצג אותך בתיק כזה, בו התביעה אינה עותרת למאסר בפועל במקרה של הרשעה (אלא אם כן תעמדי בקריטריונים של חוסר יכולת כלכלית ולא נראה לי שאת עומדת בהם).
ואגב, אם את אינך יכולה לשכור שירותיו של עו״ד שייצג אותך בהליך הזה, כיצד תשכרי שירותיו של עו״ד שייצג אותך בהליך האזרחי של הגשת תביעה כנגד קבלן שירותי הניקיון?
ובגין אילו נזקים את תובעת אותו? לא ברור.
רצוי שתבררי נושא זה עד תומו ע״י התייעצות עם עו״ד המתמחה בתחום הנזיקין לפני שתגמרי עם הרשעה במרשם הפלילי שלך (מקום שיכלת לסיים את העניין בהסדר מותנה) ותביעה שלא תוגש, מטעמים רבים.
לסיכום, אני מציע לך, קודם כל, להתייעץ עם עו״ד המתמחה בתחום הנזיקין בקשר לסבירות של הגשת תביעה כנגד הקבלן.
רק במידה שסיכויי ההצלחה של תביעה כזאת הם גבוהים ומדובר בפיצויים צפויים של למעלה מכמה עשרות אלפי שקלים בודדים, הייתי שוקל לנהל את התיק הפלילי ולא לחתום על הסדר מותנה.
בהצלחה! סגור

שלום רב,
במידה שמדובר באירוע ראשון של הנאשם ובתלונה שמתארת אירוע יחיד-התיק אינו מגיע לביהמ״ש אלא נסגר ע״י הפרקליטות מחוסר עניין לציבור.
במידה שמדובר בתלונה בדבר מספר אירועים או שמתלווה אליהם עבירת איומים, מוגש בד״כ כתב אישום.
במקרים כאלה, הנגנה מבקשת מביהמ״ש להפנות את הנאשם לתסקיר לעונש ואף לשאלת ההרשעה במידה שהרשעה תפגע בו, בחינה תעסוקתית.
במידה שהתסקיר הנו חיובי (במובן זה שהנאשם לוקח אחריות על ביצוע העבירות, מביע חרטה ומפנים את חומרת מעשיו וכן משתף פעולה עם ההליך הטיפולי, ככל שנדרש כזה), הרי שככל שאין לנאשם עבר פלילי בעבירות אלימות מהשנים האחרונות-התיק צפוי להסתיים בין פסק דין ללא הרשעה (במידה שביהמ״ש השתכנע שהרשעה תפגע בשיקומו של הנאשם, מבחינה תעסוקתית) לבין הרשעה והטלת מע״ת, קנס (750-1,500₪), של״צ (שירות לתועלת הציבור, ככל ששירות המבחן המליץ על כך, בהיקף של 150-220 שעות) ואפשרות של צו מבחן לתקופה של 12-18 חודשים (במקרים בהם נדרש המשך טיפול משמעותי לנאשם בפיקוח שירות המבחן). במקרים היותר חמורים, כאשר הנאשם לא הודה בתיק והורשע לאחר שמיעת ראיות, ביהמ״ש עלול להטיל עליו מספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.
והכל כאשר מדובר בתיק אלמ״ב שאינו כולל חבלה. כאשר כתב האישום מייחס לנאשם תקיפה הגורמת חבלה של ממש העניינים מסתבכים והעונש עלול להגיע למאסר בפועל לתקופה של 8-15 חודשים, בהתאם לחומרת התקיפה, המלצת התסקיר והודיה באשמה או כפירה וניהול הוכחות. סגור

תודה על תשובתך המהירה!
האם ישנה התיישנות על עבירה שכזו.. מדובר במקרה לפני כחצי שנה... האם עדיין יעשו עם זה משהו במשטרה?
תודה שוב לך! סגור

סליחה כנראה לא הסברתי עצמי נכון… אני מתכוון לכך שלא הוגשה כלל תלונה בחצי שנה מאז המקרה. אני מתכוון מה קורה עם מגישים תלונה כעת? במשטרה יעשו עם זה משהו?
ממש תודה על המענה המהיר שלך. סגור