שלום רב,
אני לא יכול לייעץ לך בנושא, מכיוון שאני לא מכיר את החוק המקומי באותן מדינות.
תאר לך שמדובר בעבירה פלילית במרוקו, לאחר שהורים של קטינה שמתכתבת איתך (שהציגה עצמה כבגירה) הגישו תלונה למשטרה וכי תיעצר ותועמד לדין במרוקו.
אין לי כלים משפטיים לייעץ לך האם מה שאתה עושה הוא חוקי ומעמיד אותך בסיכון או לא.
אם אתה שואל האם מה שאתה עושה מעניין את משטרת ישראל ויש סיכוי שתועמד לדין בגינו בישראל, אז אני מניח שלא, כל עוד לא מדובר בקטינות. סגור

אריק שלום,
הקריטריון הרישום והקריטי ביותר:
חלוף הזמן ממועד האירוע.
בעבירות מסוג עוון חובה להמתין 5 שנים ממועד האירוע ו-7 שנים בעבירות מסוג פשע (כשעונש המקסימום הקבוע בחוק בגין העבירה עולה על 3 שנות מאסר).
קריטריונים נוספים מפורטים בתקנות המרשם הפלילי (אמות מידה למחיקה)-2009 וכמובן שיש לתמוך את הבקשה במסמכים מתאימים.
מומלץ להגיש את הבקשה באמצעות עו״ד מנוסה המתמחה בתחום ואף מכיר את הנפשות הפועלות. סגור

שלום רב,
תיק משטרה סגור יחיד בחשד לתקיפה סתם נמחק, אוטומטית, בחלוף 7 שנים מהאירוע.
לאחר המחיקה שלו, האישום שלך נקי, לחלוטין, ותוכל להתקבל לעבודה לכל מקום שתרצה. סגור

שלום רב,
ככל שמדובר ברישום יחיד שלך, הרי שתיק משטרה סגור מסוג תקיפה סתם נמחק, אוטומטית, בחלוף 7 שנים מיום האירוע. סגור

שלומי שלום,
בחלוף תקופת המחיקה של ההרשעה ובהעדר תיקים סגורים (או פתוחים), אין כל מניעה להתנדב במשטרה. סגור

לנה שלום,
במידה שהמשרה דורשת סיווג ביטחוני, הרי שלא ניתן להתקבל אליה כאשר קיים תיק סגור.
מוזמנת ליצור איתי קשר ע״מ לבדוק האם ניתן למחוק את התיק. סגור

שלום רב,
רישום משטרתי ימנע קבלת רישיון נשק, סיווג ביטחוני וקבלה לעבודה במקומות הדורשים סיווג ביטחוני ועלול אף למנוע קבלת ויזת עבודה ודרכון זר (שכן לפי חוק המידע הפלילי החדש, משטרת ישראל מוסמכת למסור לגורמי הגירה זרים, לבקשתם, מידע אודות תיקים סגורים). סגור

לא הבנתי למה היה עד עובר האורח.
אם לא שמע בויכוח איומים לפגיעה בגוף ולא ראה אלימות כלשהי, הרי שלא היה עד לביצוע עבירה.
במידה שהתיק נסגר שלא מחוסר אשמה, יש להגיש בקשה לצילום התיק לצורך שקילת הגדת בקשה לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה ולעיין בחומר הראיות.
במידה שעובר האורח לא טוען שנעברה עבירה וכך גם האם, הרי שסיכויי הבקשה מעולים.
במידה שעובר האורח טוען שראה אלימות שהופנתה כלפי האם, הרי שמדובר בשאלה עובדתית של עוצמת הראיה: מאיזה מרחק ראה, מאיזו זווית ראיה, האם ראה את האירוע מתחילתו או רק את חלקו, איכות התאורה (ככל שהיה לילה), האם ראייתו היא 6/6 או שמשתמש במשקפיים ולא הרכיב אותם ועוד.
ככל שאיכות העדות נמוכה יותר, כך יש סיכוי גדול יותר לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה (בהנחה שהאם מסרה בהודעתה שלא הייתה אלימות או איומים בפגיעה בגוף). סגור

היי לפי מה שהבנתי מהחוקר עובר האורח טוען שראה הכל ושמע שהיה איומים וראה אלימות .. הבן אמר שלא היה ולא נברא וגם האם אמרה שהיה רק ויכוח..והאירוע קרה בלילה..
השוטר שהיה בשטח ניסה ״להכניס ״ מילים לפה של הבן שיראה שכאילו הוא תקף אבל הבן הסביר שהיה בסהכ ויכוח ברכב הפרטי בטונים גבוהים .. כנראה שעובר האורח לא ראה בכלל או שראה חלק ושיקר בתחנת משטרה אבל בכל אופן גם האם וגם הבן טוענים שהיה ויכוח בלבד (וזה מה שהיה בפועל) ורק הם התווכחו. זה מה שהיה שם תודה רבה לך שוב סגור

יעקב שלום,
סעיף בחוק החוזים קובע כי כל הסכמה חוזית שיש בה כדי לפגוע בתקנת הציבור היא בטלה ואין לה תוקף משפטי.
לכן, אין תוקף משפטי להסכמה בין הצדדים להימנע מלהגיש תלונה במשטרה וכד׳.
הסכמה כזאת, בהתאם לנסיבותיה, אף עלולה להיחשב עבירה של הדחה בחקירה (הפעלת לחץ של צד אחד על הצד השני שלא להגיש תלונה בתמורה לתשלום או כפיה, בדרך אחרת).
אז מה עושים צדדים שמעוניינים להגיע להסכמה, מחד, ולוודאות משפטית, מאידך?
לרוב, אין כותבים בהסכם את האירוע עצמו שמהווה עבירה פלילית אלא כותבים כי מסכימים כי צד ב׳ מוותר על כל טענה שיש לו או הייתה לו כלפי צד א׳ בנוגע לכל אירוע או מחלוקת, שהיו או לא ביניהם, בעבר, ומתחייב שלא לפנות בנוגע לכל לכל רשות שהיא וצד א׳ מעביר לצד ב׳, לצורך שיפויו בנוגע לכל אירוע או מחלוקת שהיא סכום בסך X (נניח, 50,000₪ או 100,000₪). כמו כן, הצדדים מתחייבים לסודיות מוחלטת בנוגע לכל הסעיפים של הסכם זה וצד אשר יפר סודיות זאת ויעביר מידע, בכל דרך, לאדם או לגורם כלשהו הנוגע להסכם זה או הנוגע לאירוע שהיה, בעבר, בין הצדדים-יחוייב לשלם לצד השני, בתוך 30 יום, כפיצוי מוסכם, סכום בסך X (אותו סכום שנקבע כסכום לשיפוי) ושני הצדדים חותמים על כתבי ערובה בסכום זה, במעמד החתימה על הסכם זה. עוד ייכתב כי הן ההסכם והן כתבי הערובה יופקדו למשמורת אצל עוה״ד שעורך את ההסכם ורק אצלו (עותקים מהם לא יימסרו לצדדים) והוא יהיה נאמן עליהם. עוה״ד ימסור העתק של ההסכם וכתבי הערבויות לשני הצדדים, במידה שתעלה, בעתיד, טענה טובה ע״י אחד הצדדים כי הצד השני הפר את הסכם הסודיות.
עורכי הדין המהדרין מוסיפים להסכם (שנותר אצלם) תצהיר של צד ב׳ בו מפורטים אירועי העבר, כאשר האירועים מפורטים בצורה שלא מפלילה את צד א׳, כך שבמידה שתוגש תלונה, בעתיד, צד א׳ יוכל להשתמש בתצהיר לטובתו.
אני מאוד לא אוהב את התוספת הזאת, בלשון המעטה, מכיוון שהיא, לכשעצמה, מקיימת מספר עבירות פליליות, בשותפותו (וביוזמתו) של עוה״ד, מכיוון שהוא יוצרת מצב שהעוה״ד אינו מקיים את חובת הנאמנות שלו כלפי צד ב׳ (והוא שם עבור שני הצדדים ולא רק עבור צד א׳) וגם מסיבות מוסריות.
אבל אני מציין את זה מכיוון שזה קיים ואני לא יכול להתעלם מזה.

במידה שחתמת על הסכם, בו אתה מתחייב שלא להגיש תלונה, הרי שההסכמה, כשלעצמה, אינה מחייבת אותך. במידה שלא חתמת על הסכם סודיות ולא נתת תצהיר, בו אתה מתאר אירועי עבר, בדרך שונה מכפי שהתרחשו, הרי שאין מניעה שתגיש תלונה במשטרה. סגור

לורה שלום,
מדובר במעשה חוקי. סגור

שלום רב,
אני לא עוסק בסיווג ביטחוני אלא רק בהשלכות של תיקים פליליים/משטרתיים עליו. סגור

רק דרך גוגל סגור

יצחק שלום,
אפשרות ראשונה היא לגשת לכל תחנת משטרה ולבקש לעיין ברישום התעבורתי שלך (גש עם ת.ז., דף ועט) ובדוק האם החנינה מעודכנת ברישום.
אפשרות שניה היא לשלוח מייל ללשכה המשפטית של בית הנשיא ולבקש לקבל העתק של ההחלטה שניתנה בעניינך לפי מס׳ ת.ז. שלך.
[email protected] סגור

היא צריכה לבקש ממשטרת ישראל להעביר תעודת מידע פלילי לשגרירות הזרה שנמצאת בישראל.
ניתן לעשות זאת אונליין (דרך אתר ההזדהות הלאומית) (לכתוב בגוגל: ״תעודת מידע פלילי״) או בכל תחנת משטרה. סגור

רונאל שלום,
באיזו עבירה מדובר?
לא כל עבירת עוון נמחקת אוטומטית. סגור

אבי שלום,
הלשכה אינה זכאית לקבל ממשטרת ישראל מידע אודות תיקי משטרה סגורים ולכן המידע אותו המועמד מתבקש להצהיר עליו אינו כולל תיקים סגורים אחר רק הרשעות (עד תום תקופת המחיקה) ותיקים פתוחים..
פעם, הייתה בשאלון ובתצהיר שאלה האם המועמד נחקר, בעבר. השאלה הזאת ירדה בשל אי חוקיותה.
קיומו של התיק הסגור ימנע ממך להתמחות ולהתקבל לעבודה-במשטרת ישראל ובפרקליטות בלבד. סגור