אבי שלום,
במידה שהקצין התורן בתחנה החליט לעצור חשוד ל-24 שעות, חלה חובה על החוקר התורן להודיע לסנגוריה הציבורית על מעצרו של החשוד (החובה חלה, למעשה, כבר בעת מעצרו הראשוני של החשוד, אבל, בפרקטיקה, הזכאות לייצוג מתקיימת רק במידה שהמעצר הוא ל-24 שעות, כך שהודעת המשטרה נשלחת רק לאחר החלטת המעצר ל-24 שעות או כאשר ידוע, מראש, שיש כוונה לעצור ל-24 שעות).
במשרדי הסנגוריה הציבורית יש תורן מעצרים שקולט את הבקשה ומעביר את הפניה, מידית, לסנגור תורן שמוקפץ לתחנה לצורך מתן ייעוץ לחשוד.
בנוגע לקבלת ייצוג של סנגור פרטי-הרי שלא ידוע לי על נוהל מסודר בנושא זה.
מניסיוני, חוקרים רבים נותנים לחשודים גישה של כמה דקות לגוגל ע״מ לנסות למצוא שם סנגור פרטי שכתוב שהוא זמין 24 שעות ופשוט מנסים את מזלם להשיג אותו טלפונית (וקיבלתי שיחות רבות מעצורים ומחוקרים, בשעות מאוחרות, בבקשה לייעוץ טלפוני).
מסקנה: תמיד כדאי שיהיה לך בסלולרי טלפון של סנגור או שניים מקצועיים ונחמדים שתוכל להתייעץ איתם, בשעת חירום.
סגור

ישראל שלום,
כנראה שהיית דרוש לחקירה ומהסיבה הזאת עוכבת לתחנת המשטרה, נחקרת ושוחררת ללא תנאים מגבילים אלא בערבות עצמית להודיע על שינוי כתובת ולהתייצב לדיוני בית משפט, במידה שיוגש כנגדך כתב אישום.
במידה שאכן כך, הרי שהכל נעשה כחוק ואין עילה לתביעה כנגד משטרת ישראל.
משעה שהוגשה כנגדך תלונה למשטרת ישראל המבססת חשד סביר שביצעת עבירה פלילית, הרי שחלה חובה חוקית על המשטרה לחקור את התלונה והחקירה כוללת זימונך לחקירה.
בהנחה שניסו לזמן אותך טלפונית ולא הצליחו, הכריזו עליך במסוף המשטרתי כדרוש לחקירה וכאשר שוטר ״נתקל״ בך ברחוב או בכביש וראה שאתה דרוש לחקירה, היה חייב לעכב אותך לתחנת המשטרה לצורך חקירתך כחשוד. סגור

אלי שלום,
למיטב הבנתי, לעניין קיצור המעצר (ככל שיקוצר), מחשבים את 4 חודשי המעצר שהופקעו מתוך עבודות השירות. סגור

תודה ושאלה שוב אם מסיים בדרך כלא ולא עבודות שרות יהיה כמו עבריין משוחרר? זה יחושב הרשעה פלילית שיכולה להפריע בעתיד? זה יהיה כתוב במשטרה או איפשהו שיכול להזיק שישב זמן בכלא? אם ירצה להתקבל לעבודות מסוימות כאילו
או שזה על אותו משקל כמו עבודות שרות? מה היתרון בעבודות שרות מבחינת החוק? סגור

רז שלום,
גיליון רישום פלילי ניתן להוציא בעזרת הצגת ת.ז. בכל תחנת משטרה בימים א-ה משעה 08:00 עד 16:00. סגור

לירון שלום,
ללא מס׳ ת.ז. לא ניתן לבדוק האם אדם מסוים עצור או לא.
יש לך אפשרות לברר זאת באמצעות חוקר פרטי. סגור

ליאור שלום,
צר לי לקרוא על האירוע.
אני פחות עושה ועדות שליש כך שקשה לי להשיב על על השאלה האם אמצעי הענישה הזה עלול לפגוע בסיכויי אחיך לקבל שחרור נציבותי/מנהלי.
עם זאת, אוכל לומר לך ששחרור נציבותי הוא די אוטומטי וכמעט שלא מופעל שם שיקול דעת (ושחרור מנהלי, כל עוד התקן הוא נמוך-בוודאי שהוא אוטומטי ולא קשור להתנהגות). סגור

רפי שלום,
אין ספק שהטיפול שלך בכעסים יוכל לסייע לך לקבל הקלות אצל שירות המבחן, במידה ששירות המבחן יתרשם, מדוח שיוגש לו ע״י המטפל המוסמך שלך, כי אתה מטופל אצלו, מזה מספר חודשים, וכי חל שינוי משמעותי בעמדותיך.
עם זאת, חשוב לזכור כי יציאה ממעצר בית מלא הנה הדרגתית ואל תצפה שהיא תהיה, ישירות, למעצר בית לילי.
סביר להניח שבמידה שיש לך מקום עבודה וערב שמוכן לפקח עליך במקום העבודה (וללוות אותך ממעצר הבית לעבודה ובחזרה) וששירות המבחן ימליץ על כך-שביהמ״ש יאשר לך בדיון של החודש הבא לצאת ממעצר הבית לעבודה.
אני חוזר ומזכיר לך שתיק מעצרים כמו שלך אורך כ-15 חודשים מתחילתו ועד סיומו ואתה צריך הרבה סבלנות (ומי שאין לו סבלנות-מוזמן לסגור עסקת טיעון של מאסר בפועל ו״לסיים״ עם זה). סגור

אלי שלום,
שהיה במרתף, ללא פיקוח, אינה בהתאם לתנאי השחרור (פיקוח של הערבים) ולפיכך אסורה. סגור

לביא שלום,
במקומך, גם אני הייתי עצבני.
שריטה לרכב, בהתאם להנחיות המשטרה אינה מקימה עבירה של חבלה במזיד לרכב אלא עבירה של היזק לרכוש וזאת אך בהנחה שהיו נגדך ראיות (ואני מבין שאין).
לעניות דעתי, יש מקום להגיש כנגד משטרת ישראל (כנתבעת יחידה, מכיוון שלשוטרים קיימת חסינות אזרחית מפני העמדה לדין. אבל אל תדאג, הם כבר יחטפו את שלהם) תביעת פיצויים בביהמ״ש
לתביעות קטנות בסך של 10,000₪ בגין כליאת שווא ותקיפה (הפעלת כוח עליך ואזיקתך באזיקים).
הטענה שלך הנה כי מעבר לעובדה שלא היה יסוד סביר לחשד, במקרה זה, כי אתה שהוא ששרט את הרכב של גרושתך, הרי שמדובר בחשד לעבירה בגבול זוטי דברים שאינה מקימה עילת מעצר (בחשש לסיכון ביטחון המתלוננת או הציבור או למנוע שיבוש הליכי חקירה).
משכך, לא היה כל מקום לעצור אותך למשך 24 שעות כדי ״להבטיח״ את ביטחונה של המתלוננת או למנוע שיבוש חקירה (מכיוון שהמתלוננת כבר נחקרה בנושא).
במקרה הגרוע, אתה עלול לשאת בהוצאות משפט של הצד השני בסך של כ-500₪.
הייתי ממתין עד לסגירת התיק (אני מניח שהוא ייסגר מחוסר ראיות), מגיש למשרד הרישום באותה תחנה בקשה לצלם את מומר הראיות בתיק לצורך הגשת בקשה לשנות את עילת הסגירה של התיק (לחוסר אשמה) ואז, כשחומר הראיות נמצא בידי, גם מגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה (ואשמח לסייע לך בכך, אם תרצה), וגם מגיש את התביעה הקטנה האמורה לאותו בימ״ש השלום הנמצא בסמוך לתחנת המשטרה שטיפלה בתיק.
אשמח לקבל כאן עדכון בסיום הדיון.
בהצלחה! סגור

שלום רב,
המשטרה מתקמצנת בשליחת מסמכים לאזרחים (זה שורף לה קלוריות).
תוכל לגשת לכל תחנת משטרה עם ת.ז. בימים א-ה עד 16:00 ולהוציא תדפיס מידע פלילי, שם תוכל לראות שהתיק הפך מפתוח לסגור.
לגבי ההשלכות של תיק סגור, הרי שהוא ימנע, כל עוד הוא מופיע, להתקבל למשרה הדורשת סיווג ביטחוני וכן קבלת רישיון להחזקת נשק. זה הכל. לא דרמה. במידה שמדובר בתיק מסוג עוון (רוב תיקי העוון), התיק יימחק, אוטומטית, בחלוף 7 שנים מיון ביצוע העבירה (בהנחה שיישאר רישום יחיד) וניתן יהיה ליזום בקשה למחיקתו בחלוף 5 שנים מהאירוע ובמידה שמש ודבר בתיק מסוג פשע (עונש הקבוע לצד העבירה העולה על 3 שנות מאסר), אין מחיקה אוטומטית וניתן יהיה ליזום בקשה למחיקתו בחלוף 7 שנים מיום האירוע.
אשמח לסייע בהגשת בקשה, במקרה הצורך. סגור

אפרת שלום,
צר לי שהוטעיתן ע״י קצינת מבחן (חדשה, כנראה).
משפט בו יש מעצר בית נמשך, בממוצע, כ-15 -18 חודשים וברוב המקרים, ביהמ״ש מקל במעצר הבית לאחר מספר חודשים (יציאה לעבודה) ולעתים גם לקראת סופו (מעצר בית לילי בלבד).
חשוב לי רק שתדעו כי במידה שביהמ״ש ישחרר אתכן מערבותכן וקרוב המשפחה שלכן לא ימצא מפקחים חדשים ומעצר בית חדש, יש סיכוי גבוה שהוא ייעצר עד לתום ההליכים, מה שאומר שבהנחה סבירה שהוא יימצא אשם בתום משפטו-דינו ייגזר למאסר בפועל (בהתאם לחומרת העבירה).
אם יהיו לל שאלות נוספות, את מוזמנת ליצור איתי קשר.
אז בהנחה שאתן, עדיין מעוניינות בכך:
לצורך שחרור שלכן מהערבות שלכן (עניין של שבועיים-שלושה), עליכן להכין בקשה ולהגיש אותה למזכירות לביהמ״ש (אפשר גם בפקס). רצוי להדפיס אותה. אתן רשומות (עם מס׳ ת.ז., כתובת ומס׳ טל׳ בראש הבקשה בתור ״המבקשות״ (ללא המירכאות).
מתחת לזה את המילה
- ומנגד -
מתחת לזה רשומים בתור ״המבקשים״ (ללא המירכאות) עם אותם פרטים:
1. שלוחת תביעות … (למשל: שלוחת תביעות פ״ת).
2. שם המשוחרר (כולל ת.ז.)

הכי למעלה, בראש הדף מימין את רושמת את שם ביהמ״ש ״בבית משפט השלום ב…״ או ״בבית המשפט המחוזי ב…״ וקו מתחת לזה.
בראש הדף משמאל את רושמת:
מ״ת … (מס׳ תיק המעצרים)
בפני כב׳ השופט (או: השופטת) …״
וקו מתחת לזה

יורדת מתחת לשם המשיבים 3 שורות ובאמצע העמוד רושמת את כותרת הבקשה:
בקשה לשחרור מערבות
——————————-

1.בקשה זו מוגשת בהתאם לסעיף 50 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ״ו-1996 (להלן: ״חוק המעצרים״).
2. ביום … שחרר ביהמ״ש הנכבד את המשיב 2 למעצר בית מלא בפיקוח המבקשות ובערבותן.
3. למבקשות נמסר ע״י קצינת מבחן מעצרים כי מדובר יהיה בפיקוח לתקופה בת 6 חודשים. 4. למבקשות נתגלה, עתה, כי תקופת הפיקוח אינה מוגבלת בזמן וכי היא תימשך עד תום משפטו של המשיב 2 או עד מתן החלטה אחרת בנוגע לתנאי שחרורו.
5. המבקשות והמבקשת 1 בפרט, אשר אינה אישה צעירה ומצבה הנפשי אינו קל, אינן יכולות עוד להמשיך ולפקח על המשיב 2 בדירתה של המבקשת 1 ולשאת את נוכחותו ואת המגבלות המוטלות על חייהן.
6. כפי הקבוע בסעיף 50(א) לחוק המעצרים:
״ (א) ביקש ערב צד שלישי לבטל את ערבותו או להחזיר לו את ערבונו, רשאי בית המשפט, לאחר שהזמין לדיון את המבקש, התובע, המשוחרר בערובה וכל ערב שערב יחד עם המבקש, להיעתר לבקשה או לסרב לה; בית המשפט לא יסרב לבקשה, אם המשוחרר בערובה התייצב או הובא בפני בית המשפט…״.
7. אשר על כן, מתבקש ביהמ״ש הנכבד לקבוע דיון דחוף בבקשה, לזמן אליו את המשיבים ולשחרר את המבקשות מערבותן.


———————- ———————
המבקשת 1 המבקשת 2 סגור

זוהרה שלום,
עקרונית, מעצר הבית (כתנאי שחרור מהמעצר) מסתיים בסיום המשפט.
זאת, בשל הטענה למסוכנות הנאשם כלפי הציבור במידה שלא יהיה נתון בתנאי השחרור הללו.
עם זאת, ייתכן כי שירות המבחן ימליץ על ביטול מעצר הבית הלילי (במידה שהבן משולב אצלם בטיפול כלשהו ומתמיד בו) או שהתביעה וההגנה יגיעו להסכמה בדבר ביטול מעצר הבית הלילי בשלב שבו יגיעו להסכמה על העונש. סגור

עברי שלום,
מהנתונים שהצגת נראה שמדובר היה במעצר שווא. זאת, בהנחה שהיה מדובר בדיווח של הוריך על העדרות שלך ולא בתלונה פלילית כלשהי שלהם כנגדך.
בהנחה שדייקתי בדבריי, אני ממליץ לך להגיש תביעת פיצויים כנגד משטרת ישראל (כגוף כללי, ולא כנגד שוטר כזה או אחר מכיוון שיש להם חסינות אזרחית) בביהמ״ש לתביעות קטנות ע״ס 15,000₪ כשעילת התביעה היא עוולת כליאת שווא (מעצר) ותקיפה (נשמתך באזיקים). טוב תעשה אם תצרף לתביעה את המסמך הרפואי-נפשי מאותו יום, בו נמצאת ללא פסיכוזה. הטענה המשפטית שלך הנה כי כאשר משפחה מדווחת על העדרות של בן משפחה בגיר והוא נמצא-אין למשטרת ישראל על סמכות לעכבו אותו או לעצור אותו, אלא אם כן קם יסוד סביר לחשד שביצע עבירה וקמה עילה למעצרו (גבר שלא התקיים בעניינך). הטענה השניה הנה כי במידה שאדם כלשהו סבור שחולה נפש מסוכן לסביבתו, הרי שהגורם היחיד המוסמך לצוות על אשפוזו הוא הפסיכיאטר המחוזי ולאיש, גם לא למשטרת ישראל, אין הסמכות לעצור אותו כדי להביאו לבדיקה בפניו.
במידה שביהמ״ש יציע לפסוק על דרך הפשרה, הייתי מסכים (סכומי הפיצויים הנפסקים, כיום, במקרה של איזוק מעצר למשך מספר שעות, הנם בסדר גודל של 7,500-10,000₪).
בהצלחה! סגור

סמואל שלום,
מקום התושבות שלך אינו רלבנטי לשאלת מעצר הבית.
בנוגע לאפשרות הגשת ערעור וסיכויי, מומלץ שתפנה לייעוץ. במידה שתרצה, אשמח לסייע. סגור

חיים שלום,
צר לי לקרוא את הדברים ועל הפגיעה שעברת.
יש לבחון את חומר הראיות ולשקול בחיוב הגשת ערר על ההחלטה.
במידה שתרצה, אשמח לסייע.
בלי קשר, בהתאם לחומר הראיות, ניתן לשקול בחיוב הגשת תביעת פיצויים. סגור