עו"ד אלי נחום, מעורכי הדין הבולטים בתעשיית המוסיקה בישראל, מייעץ ומלווה אמנים צעירים בצעדיהם הראשונים בתעשייה, ובמקביל מייעץ לאמנים מובילים בישראל בנושאים המסחריים והמשפטיים הכרוכים בפעילותם מול התאגידים והגופים האחרים בתעשייה, ואף מייצג אותם כסוכן מול אותם גופים.
בין היתר שימש עו"ד נחום כיועץ משפטי להפקות אירועי מוסיקה גדולים בישראל החל מהופעות הענק בפארק הירקון בשנות השמונים ועד לאירועי כפר המוסיקה של קוקה קולה בשנות האלפיים, והוא מייצג מאות אמנים, יוצרים, מפיקים, מנהלים, סוכנים אישיים, "לייבלים", מפיקים מוסיקליים, אולפני הקלטות, וגופים מסחריים אחרים המעורבים בתחום המוסיקה והבידור.
עו"ד אלי נחום סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב ב-1977; הוא משמש כחבר קבוע בוועדה לקניין רוחני של לשכת עורכי הדין בישראל ואף ייצג אותה בדיונים שנערכו בוועדת הכלכלה של הכנסת לקראת חקיקתו של חוק זכות יוצרים החדש מ 2007.
כבעל רשיון מגשר מוסמך עו"ד נחום מתמחה בפתרון סכסוכים בענף המוסיקה והבידור בישראל.
עיינתי בסעיפי חוק זכויות היוצרים בישראל ונראה שתוקף הזכויות פג שבעים שנה לאחר מות היוצר, או ביצירה שיתופית לאחר מות אחרון היוצרים. אך מה בנוגע ליצירה שבבעלות חברה?
נוסף על כך היה סעיף לגבי תקליטים שבו נכתב שבמקרה שהיוצר לא סיפק כמות מספקת של תקליטים לציבור או לא סיפק כאלה כלל התוקף פג תוך חמישים שנה מאז היצירה.
מה הוא תקליט לפי החוק? האם מדובר רק בתקליטורים ותקליטונים או שגם באמצעי־אחסון אחרים כמו דיסק־און־קי?
הסעיף מדבר על יצירה שמופצת בעזרת תקליטים כמו משחק־מחשב או שיר, או שהכוונה אחרת?
אני מתנצל על ריבוי השאלות אך הניסוח של החוק לא היה ברור לי ולא הצלחתי למצוא תשובות מספקות ברשת.
תוקף זכויות היוצרים פוקע 70 שנה לאחר מותו של היוצר המקורי. על פי החוק חברה לא יכולה להחשב כיוצרת של יצירה ולכן הזכויות שבידיה הועברו אליה מן הסתם מהיוצר המקורי וחישוב ה 70 שנה תמיד מתייחס ליוצר המקורי ולא לאף אחד אחר.
לגבי שאלותיך הנוספות -
"תקליט" על פי החוק הוא טביעה של צלילים, שזו למעשה הקלטה בכל אמצעי איחסון אנלוגי דיגיטלי או אחר.
ההגדרה של תקליט מתייחסת רק לטביעה של הצלילים ולא לאלמנטים אחרים שהיא מהווה חלק מהם (כמו משחק מחשב).
בברכה,
עו"ד אלי נחום