בעבר, על מנת להוכיח שנרכש כרטיס טיסה, היה צורך להציג כרטיסי נייר רב שכבתיים עליהם היו מודפסים פרטי הטיסה. עם התקדמות העידן הטכנולוגי, התייתר הצורך בכרטיסים אלו וכיום משתמשים בכרטיס טיסה אלקטרוני. רכישתו יכולה להתבצע באמצעות הטלפון, האינטרנט או סוכנות הנסיעות ואין צורך להציגו בדלפק הקבלה. אולם, לצד היתרונות של שימוש בכרטיס זה טמונים חסרונות שונים (למשל, הקלות בה הוא ניתן לביטול). דוגמא למקרה בו הכרטיס בוטל ללא ידיעתה של הנוסעת ניתן לראות בפסק הדין דנא.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעה אזרחית


במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט תביעה לפיצוי כספי בגין הנזקים הממוניים שנגרמו לתובעת עקב ביטול כרטיס טיסה. על פי כתב התביעה, התובעת עמדה לטוס ממילאנו לישראל ביום 11.04.06, ערב חג הפסח. כרטיס הטיסה נרכש בסוכנות הנסיעות - הנתבעת הראשונה, וחברת התעופה הייתה הנתבעת השנייה. ביום הטיסה, התובעת התייצבה שלוש וחצי שעות טרם שעת ההמראה בשדה התעופה, אך לתדהמתה היא גילתה שכרטיסה בוטל. לאחר שאמה של התובעת פנתה לנציגי סוכנות הנסיעות, נעשו ניסיונות להעלותה על הטיסה, אך הם לא צלחו. שכן, חברת התעופה טענה כי הייתה תפוסת יתר, ולכן התובעת לא הועלתה. לבסוף, נמצאה לתובעת טיסה חלופית שהמריאה שבע שעות מאוחר יותר. התובעת תבעה פיצוי בסך 16,000 ₪ בגין ההוצאות שנגרמו לה כתוצאה מהתקלה ועוגמת הנפש בשל האיחור בהגעה לביתה, ערב חג הפסח.


מנגד, הנתבעת הראשונה טענה שכרטיס הטיסה של התובעת הוזמן ואף התקבל אישור הזמנה על ידי חברת התעופה. בנוסף, נטען שהאחריות לאי העלאת התובעת לטיסה הייתה של הנתבעת השנייה. לכן, בנסיבות אלו, לא קמה לסוכנות הנסיעות חובה לפצות את התובעת. הנתבעת הוסיפה וטענה שלאחר גילוי התקלה, נציגה מטעמה סייעה לתובעת ככל שיכלה ונתנה את השירות הטוב ביותר על מנת למצוא לה טיסה חלופית במהירות.


לטענת הנתבעת השנייה, כרטיס הטיסה של התובעת הונפק על ידי סוכנות הנסיעות בבוקר יום הטיסה, ובוטל לאחר שעה. כתוצאה מכך, לא היה לתובעת כרטיס טיסה תקף והיא לא הועלתה לטיסה. משכך, חברת התעופה טענה שהאחריות לתקלה הוטלה על כתפי הנתבעת הראשונה בלבד.


דיון והחלטה


במהלך הדיון בבית המשפט, התגלה שטענותיה של סוכנות הנסיעות היו שונות מכפי שהציגה בכתב הגנתה. שכן, נציגת הסוכנות טענה שביטלה את כרטיס הטיסה בבוקר יום 06.04.06 מאחר ששולם רק חלק מהמחיר. לטענת הנציגה, הודעה על הביטול נמסרה לאם התובעת עם ביצוע הפעולה. לאחר מכן, בוצע כרטוס מחדש אך חברת התעופה עמדה עיקשת בסירובה להעלות למטוס את התובעת. זאת למרות שלפי רישומי המחשב, היה מקום פנוי. רק אז החלה הנציגה בחיפוש אחר טיסות חלופיות. מנגד, נציגת חברה התעופה הנתבעת טענה שכאשר התובעת הגיעה לשדה התעופה בבוקר הטיסה, היה רשום לצד כרטיסה שהוא בוטל, וברשותה לא היה כרטיס אחר תקף.

 

בסופו של דבר, השופטת קבעה שמקור התקלה היה בכירטוס ברגע האחרון שבוצע על ידי נציגת הנתבעת הראשונה בבוקר הטיסה. שכן, כרטוס זה לא כובד על ידי הנתבעת השנייה משום שרשימת הנוסעים כבר נסגרה באותה עת והוא נעשה שעה לפני ההמראה. לעומת זאת, לטענת נציגת הנתבעת הראשונה, היה ניתן לבצע כרטוס כל עוד היה מקום פנוי בטיסה והיא לא המריאה, גם אם המועד לכך היה קרוב.

 

השופטת קבעה כי מחלוקת זו לא הייתה יכולה להתנהל על גבה של התובעת, אשר הגיעה לשדה התעופה בידיעה שברשותה כרטיס טיסה תקף ולבסוף, נאלצה לטוס עם חברה אחרת. במיוחד לאחר שחברת התעופה מסרה לה הסברים סותרים לפשר הדבר. בסופו של דבר, הוחלט לקבל את התביעה ולהעניק לתובעת פיצוי. עם זאת, נקבע שהסכום אותו היא ביקשה היה מופרז. על כן, השופטת חייבה את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובעת 6,546 ₪ עבור הנזקים הממוניים ועוגמת הנפש שנגרמה לה בשל אי העלאתה לטיסה.