בעת הנוכחית יותר ויותר עסקאות מתבצעות על גבי פלטפורמות אלקטרוניות כדוגמת אי ביי, אמזון וכדומה. אך לצד הפיתוי למחיר זול ואטרקטיבי, טומנת רשת האינטרנט בחובה סכנה גדולה – פלטפורמה זו משמשת כר פורה לפעילותם של רמאים ונוכלים אשר עלולים לנצל את תמימותם וחוסר הבנתם של הרוכשים ולגזול את כספם.

 

יש לכם שאלה?

פורום נזיקין
פורום פלילי

פורום תביעה אזרחית

לפנינו פרשה אשר נדונה בבית המשפט לתביעות קטנות ובמסגרתה בחן בית המשפט האם נכון היה לחייב את בנק הדואר ברשלנות בגין אובדנם של כספים אשר נגזלו מן התובעים בידי נוכל. מעיון בכתב התביעה ניתן היה ללמוד כי השתלשלות העניינים החלה עת סיכמו התובעים, צמד אחים, על רכישת מכשירים סלולריים באמצעות אתר המכירות אי ביי. המוכר הצליח ככל הנראה לשכנע את האחים כי הדרך הבטוחה ביותר להשלמת העסקה הייתה העברת כספים באמצעות ווסטרן יוניון תוך שימוש בשמות בדויים. כפי שניתן היה לצפות, הנוכל קיבל את כספם של התובעים ומעולם לא שלח את המוצרים. לאחר מכן, תבעו האחים את בנק הדואר תוך שימוש בעילת הרשלנות, על כך שהאחרון לא מנע את גזילתו של כספם.


בנק הדואר לא התרשל


השופטת האזינה לעדויות הצדדים ובחנה את נסיבות המקרה בטרם מסרה את החלטתה. בפתח הדברים, צוין כי מתווה העסקה הספציפי בו התובעים שוכנעו לבחור היה אידיאלי למטת גזילת כספם. נקבע כי האחים היו מודעים לסיכונים האפשריים של רכישה כגון זו שביצעו, ולראיה, האחרונים התייעצו בסוגיה זו עם הנוכל שגזל את כספם. יתרה מזאת, נפסק כי אתר אי ביי הזהיר מפני שליחת כסך מזומן במסגרת רכישת מוצרים באינטרנט. לא זו אף זו, מן המפורסמות היא ששירות ווסטרן יוניון משמש לרוב להעברת כסף בין מכרים ולא לרכישת טובין באינטרנט.


עוד נקבע, כי היה על האחים לדעת כי דרך העברת הכסף בה בחרו, כאשר נעשה שימוש בשם בדוי של המקבל, חשפה אותם למעשי עוקץ, שהרי "המוכר" יכול היה לקבל את הכסף מבלי למסור את שמו האמיתי, ולכן סביר היה להניח כי המוכר אכן עלול היה "לעקוץ" את אותם הכספים. 

 

לסיכום, נפסק כי משהטעו התובעים את הנתבעת בכך שמילאו פרטים שגויים בטופס העברת הכספים, הרי שלא היה להם להלין אלא על עצמם. בעשותם כן, התובעים זרו חול בעיני הנתבעת ומנעו ממנה כל אפשרות לנסות ולסכל את ההונאה אליה נפלו קורבן. בהתאם לכך, נדחתה התביעה.