לפי סעיף 17 לפקודת מס ההכנסה, מהכנסתו החייבת של נישום, אדם המשלם מס, ינוכו "יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד". בסעיף נרשמו מספר הוצאות המותרות בניכוי, לרבות: ריבית והפרשי הצמדה, דמי שכירות, תיקונים וכד'. בפרשה הנידונה ביקשו המערערים לקבוע את זכותם לקזז מהוצאותיהם גם תשלומי שוחד שהיו צריכים לשלם על מנת להוציא לפועל עסקה רחבה בחו"ל. יש לציין כי בשל חשש המערערים מחשיפת המידע בית המשפט הטיל צו פרסום על פרטיה, ולכן בפסק הדין לא מצויינים הפרטים באופן מלא.

 

יש לכם שאלה?

פורום יזמות עסקית

 

חברה בע"מ, המערערת 2 בהליך זה, קיימה קשרי מסחר עם ממשלה מחוץ לישראל למען אספקת ציוד ושירותים להקמת מיזם, בתמורה כספית של עד 8 מליון דולר. המערער 1 הוא מנהלה של המערערת 2. בהליך זה, המערערים טענו כי על מנת להגיע להסכם עם הגורמים המתאימים במדינת המיזם, היה עליהם לשלם "עמלות תיווך" (שוחד). אי לכך, המערערים רשמו בספרי חשבונות המערערת 2 הוצאות נוספות בסך כ-2.5 מיליון שקלים, כאשר הוסבר שסכומים אלו היו סכומי שוחד ששולמו במדינת המיזם ובקשר עם המיזם. רשות המס לא הסכימה להכיר בסכומים אלו כהוצאה המותרת בניכוי, ומכאן תביעתן של המערערות בהליך זה. יש לציין כי רשות המס בחרה לראות בהוצאות המזומן מחשבון המערערת 2, אשר נועדו לתשלום השוחד, כחייבות במס.


ההכרעה


בית המשפט בחן את סעיף 17 לפקודת המיסים וקבע כי קבלת עמדת המערערים חייבה את קריאת הסעיף כך שלאחר המילה "לרבות" יתווסף: "תשלומי שוחד, שלמונים, דמי לא יחרץ וכיוצא בזה ששולמו מחוץ לישראל". בית המשפט קבע כי "התרתם של תשלומי שוחד כהוצאה לצרכי מס מנוגדת לתפיסתי את חקיקת היסוד, את ההיבט המוסרי שבבסיס האמנה החברתית המעניקה את הסמכות למחוקק להטיל מס ואף מביאה לידי יצירת מס שאינו מס טוב. זאת ועוד, בהתרת הוצאות שהם תשלומי שוחד ניתנת גושפנקה להתנהלות מושחתת ומשחיתה, לממשלים מושחתים הפוגמים במרקם הכלכלי של מדינות העולם למשל בדרך של פגיעה בתחרות ההוגנת ועוד". לכן, בית המשפט דחה את הערעור.


יש לציין כי בעניין רישום הוצאות הכספים כהכנסה, בית המשפט קבע כי "דרישת המשיב כי ישולם מלוא המס כאילו באופן שרווחי החברה שנמשכו יחשבו בין כשכר או דמי ניהול, על מנת למנוע יצירת מנגנונים של משיכות כספים ללא מס או במס חלקי (מס חברות בלבד) בטוענה של תשלום שוחד, היא דרישה שאין מקום להתערב בשיקול הדעת שבבסיסה. גישה זו נתפסת כמדיניות פיסקאלית ראויה".