בפס"ד אזרחי, אשר ניתן בתאריך 5.12.06 , ע"י נשיאת ביהמ"ש המחוזי בחיפה, השופטת בלהה גילאור, בעניין תביעה בעילת רשלנות רפואית, שהוגשה כנגד מכבי שרותי בריאות וכנגד ד"ר אופיר, רופא עור, אשר עבד כרופא עצמאי במכבי, ע"י עזבון המנוח XXX ז"ל.

השופטת גילאור קבעה בפסק דינה, כי ד"ר אופיר התרשל בטפול אשר נתן למנוח, שכן הלה בצע כריתת נגע ממאיר, שלא ברוחב השוליים הבריאים, הנדרש על פי הפרקטיקה הרפואית הנוהגת, וזו גרמה לחזרת הגידול אצל המנוח, בצורת מלנומה פולשנית, ששלחה גרורות לאיברים האחרים בגופו וכתוצאה מכך נגרם מותו. עוד קבעה השופטת גילאור, כי ניתן לייחס לד"ר אופיר התרשלות נוספת בטיפול, בכך שהוא לא הינחה את המנוח להימצא במעקב רפואי לאחר הכריתה הראשונית, מחדל שכשלעצמו תרם תרומה ממשית להתרחשות הנזק.

השופטת גילאור קבעה כי על הנתבעים מכבי שרותי בריאות וד"ר אופיר לפצות את עזבון המנוח בסך של 2,198,000 ₪
בפס"ד זה הכירה השופטת גילאור בהוצאות רפואיות, הכוללות נסיעות לחו"ל , בסך 463,092 ₪,( 8 טיסות לחו"ל במחלקת עסקים).

בניגוד לטענת הנתבעים (כי אין לפצות את התובעים בגין ההוצאות האחרות כי לטענתם סכום ההוצאות אינו עומד ביחס סביר אל מול התועלת, כי בסופו של דבר המנוח נפטר מספר חודשים אחרי קבלת הטיפול, וכי הסכומים הגבוהים ששולמו בגין הטיפולים לא היו הכרחיים כי הטיפולים עצמם מוטלים בספק ואינם ברי פיצוי ) קבעה גילאור כי לאור קביעת אחריות הנתבעים להתפתחות מחלתו של המנוח, משבאים לבחון את חובתה של הנתבעת – מכבי , כמזיק, הכלל העיקרי להשבתם של אותם כספים הוא סבירות ההוצאות בהתייחס למצבו הרפואי. במקרים בהם ההוצאה הרפואית נעשתה על פי עצה רפואית מוסמכת, הנטייה היא שלא להרהר אחר המעשים ולאשר את ההוצאה שהניזוק נאלץ להוציא.